במשך שנים רבות ידעתי שמחלות לב נפוצות במשפחה שלי. אבי ושני סביי נפטרו מדום לב, ולכן כבר בתקופת הלימודים באוניברסיטה התחלתי לבצע פעילות גופנית כמה פעמים בשבוע, בניסיון להפחית את הסיכון האישי שלי.
מה שלא ידעתי אז הוא שלפעילות גופנית יש יתרון משמעותי נוסף: היא יכולה להפחית גם את הסיכון להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן.
ההשפעה משתנה לפי סוג הסרטן, אך מחקרים רחבי היקף מצאו כי אנשים שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע נהנים מירידה ניכרת בסיכון למספר סוגי סרטן.
הכי מעניין
חוקרת תאי סרטן | צילום: AFP
במחקר שכלל יותר מ־750 אלף משתתפים מארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, נמצא כי פעילות גופנית מתונה בהיקף של כשעתיים וחצי עד חמש שעות בשבוע נקשרה לירידה בסיכון למספר סוגי סרטן, ובהם:
- סרטן השד – ירידה של 6% עד 10%
- סרטן המעי הגס – ירידה של 8% עד 14% אצל גברים
- סרטן רירית הרחם – ירידה של 10% עד 18%
- סרטן הכליה – ירידה של 11% עד 17%
- סרטן הכבד – ירידה של 18% עד 27%
- לימפומה – ירידה של 11% עד 18% אצל נשים
- מיאלומה נפוצה – ירידה של 14% עד 19%
כיצד פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסרטן
לפעילות גופנית יש השפעה רחבה על מערכות הגוף, והיא מפחיתה גורמי סיכון מרכזיים הקשורים להתפתחות סרטן.
מחקרים מצאו כי פעילות קבועה מפחיתה את רמות האסטרוגן בגוף, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר. חשיפה נמוכה יותר להורמון זה לאורך החיים נקשרה לירידה בסיכון לסרטן השד הרגיש להורמונים.
בנוסף, פעילות גופנית מסייעת להפחית רמות אינסולין גבוהות בדם – מצב שנקשר להתפתחות ולהתקדמות של סוגי סרטן שונים, במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס.
פעילות גופנית גם מפחיתה דלקת כרונית ומשפרת את תפקוד מערכת החיסון – שני גורמים הקשורים להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן.
יתרון נוסף הוא שפעילות גופנית משפרת את תנועתיות מערכת העיכול, כלומר את קצב מעבר המזון במערכת. בכך מתקצר משך החשיפה של תאי המעי לחומרים שעלולים להיות מסרטנים.
מעבר לכך, פעילות גופנית מסייעת במניעת השמנה, שהיא בפני עצמה גורם סיכון מוכר למספר סוגי סרטן.
עוד כתבות בנושא
הקשר בין פעילות גופנית לסרטן השד והמעי הגס
הקשר בין פעילות גופנית לבין ירידה בסיכון לסרטן השד והמעי הגס הוא מהמבוססים ביותר במחקר.
במטא־אנליזה שכללה 38 מחקרים ובהם יותר מ־4 מיליון נשים, נמצא כי הנשים הפעילות ביותר נהנו מירידה של כ־12% בסיכון לפתח סרטן שד, בהשוואה לנשים שהיו פעילות פחות.
מחקר נוסף שעקב אחר יותר מ־95 אלף נשים במשך כ־20 שנה מצא כי הליכה נמרצת במשך כשעה ביום נקשרה לירידה של כ־15% בסיכון לסרטן השד.
ממצא חשוב נוסף הוא שגם נשים שהיו פחות פעילות בעבר אך הגדילו את רמת הפעילות לאחר גיל המעבר הפחיתו את הסיכון שלהן – כלומר, אף פעם לא מאוחר להתחיל.
גם לגבי סרטן המעי הגס נמצאה השפעה משמעותית: מחקר שכלל כמעט חצי מיליון משתתפים מעל גיל 50 מצא כי פעילות גופנית חמש פעמים בשבוע או יותר נקשרה לירידה של 21% בסיכון לסרטן המעי הגס אצל גברים ו־15% אצל נשים.
בנוסף, נמצא כי ישיבה ממושכת במשך שעות רבות ביום נקשרה לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס.
פעילות גופנית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
כמה פעילות גופנית באמת צריך?
הבשורה המעודדת היא שכל פעילות עדיפה על חוסר פעילות.
המלצת האגודה האמריקנית לסרטן היא לבצע 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות מתונה, כמו הליכה מהירה או רכיבה רגועה על אופניים.
אפשרות נוספת היא 75 עד 150 דקות בשבוע של פעילות מאומצת יותר, כמו ריצה או רכיבה מהירה.
מחקרים מצאו כי גם פרקי זמן קצרים של פעילות אינטנסיבית נקשרו להפחתה בסיכון למספר סוגי סרטן, ובהם סרטן השד, המעי הגס, הקיבה ושלפוחית השתן.
גם לאנשים שכבר אובחנו עם סרטן מומלץ לשלב פעילות גופנית, שכן נמצא כי היא עשויה להפחית את הסיכון לתמותה ולחזרת המחלה.
אפילו פעילות אחת בלבד נמצאה במחקר קטן ככזו שמסייעת לעכב את התפתחות תאי הסרטן – נתון שמעיד כי כל תנועה יכולה לתרום לבריאות.
בשורה התחתונה: לא משנה מתי מתחילים – פעילות גופנית, גם במינון מתון, יכולה להשפיע לטובה על הבריאות ולהפחית סיכונים לאורך זמן.
עוד כתבות בנושא
