סרטוני בריאות הנפש שצצו בפיד הטיקטוק של איימי ראסל גרמו לה להרגיש שמתייחסים אליה. העצות והאנקדוטות המשעשעות על החיים עם הפרעת קשב וריכוז הזכירו לה את עצמה – אולי השכחנות שלה לא הייתה פגם, אלא תסמין.
אחרי שלמדה על ההפרעה בטיקטוק, היא פנתה לרופא שיאבחן אותה. האבחנה שינתה את חייה לטובה, לדבריה, והיא החלה טיפול תרופתי ושימוש באסטרטגיות לניהול מטלות יומיומיות. היא מייחסת את השינוי לטיקטוק, במידת מה.
יש רק בעיה אחת: עכשיו היא לא מצליחה להעיף את סרטוני הפרעות הקשב מהפיד שלה. ככל שהיא גוללת יותר כך התוכן נעשה מוזר יותר ואמין פחות, היא אומרת. נדמה שאין כל תועלת במאמציה להיחשף אליו פחות – דרך גלילה מהירה של סרטונים בנושא והימנעות מאינטראקציה איתם. "אני פשוט ממשיכה במורד המנהרה הזאת ונעשה קשה יותר למצוא את הדרך החוצה," אומרת ראסל, בת 35.
היא לא מדמיינת. האלגוריתם של טיקטוק מעדיף תוכן בנושאי בריאות הנפש על פני נושאים רבים אחרים, כולל פוליטיקה, חתולים וטיילור סוויפט, כך עולה מניתוח של הוושינגטון פוסט שנערך בקרב כמעט 900 משתמשי טיקטוק בארה"ב ששיתפו את היסטוריית הצפייה שלהם. הניתוח מצא שתוכן בנושאי בריאות הנפש הוא "דביק" יותר מסרטונים רבים אחרים: קל יותר לגרום לאלגוריתם להציף עוד ממנו לאחר צפייה בסרטון אחד, וקשה יותר לסלק אותו מהפיד לאחר מכן. "התחושה היא שאני יורדת במחילת הארנב, וממשיכה לרדת עמוק יותר ויותר," אומרת ראסל.
טיקטוק משתמשת באלגוריתם כדי לבחור את הסרטון הבא שיוצג, ואז נותנת למשתמשים בה שתי אפשרויות עיקריות: לצפות בו או לדלג הלאה למשהו אחר. דרך החלטותיהם האפליקציה לומדת מה משתמשים אוהבים ולא אוהבים, על סמך התנהגות הצפייה והדילוג שלהם. נדרש דילוג על 1.3 סרטונים בממוצע כדי לבטל את ההשפעה של צפייה בסרטון מלא אחד על חתולים או על פוליטיקה, כך מצא הניתוח של הפוסט. אבל בתחום בריאות הנפש נדרשים 2.2 דילוגים – מה שאומר שמשתמשים צריכים להתאמץ יותר כדי להוציא את התוכן מהסוג הזה מהפיד שלהם.
דוברת טיקטוק, מהסאו קולינאן, מתחה ביקורת על המתודולוגיה של הפוסט, כינתה אותה "חלקית", ואמרה שאינה "משקפת את המציאות של אופן פעולת מערכת ההמלצות שלנו".
ממצאי התחקיר קשורים בדיון רחב יותר המתנהל כיום על תפקידם של אלגוריתמים ומשפיעני רשת ביחסם של אמריקנים לתחום בריאות הנפש. תוכן העוסק במחלות נפש וב"שונות נוירולוגית" פופולרי מאוד בכל הרשתות החברתיות. מספר הפוסטים בטיקטוק המשתמשים בהאשטאג "בריאות הנפש" קרוב למספרם של אלו שמזכירים "ספורט, לפי נתונים מחברת הניתוח ספראוט סושיאל. תוכן בריאות הנפש בטיקטוק עוסק לא רק בהפרעות כמו דיכאון או חרדה, אלא גם בהפרעות קשב או סוגי אוטיזם.
מחסור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, חסמים ומחירים גבוהים וגם סטיגמות גורמים לרבים לפנות לרשתות כדי לקבל טיפול נפשי ממש או רק לקבל מידע בנושא. רבים טוענים שהרשת מסייעת לאנשים מאוכלוסיות מוחלשות להבין את עצמם טוב יותר. אותו הדבר נכון גם למי שסובלים מהפרעות שמצויות בתת־אבחון. אך רק לעיתים רחוקות נבדק מה שקורה לאחר מכן.
בתקופה שהפוסט בחן את נתוני הטיקטוק של ראסל, כתשעה מכל מאה סרטונים בפיד שלה היו קשורים לבריאות הנפש. ראסל, שבילתה יותר משעה ביום בצפייה בסרטונים ברשת החברתית, אמרה שככל שגללה יותר, כך ראתה לעיתים קרובות יותר סרטונים שיצרו אנשים שאינם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, ופעלו למשוך תגובה יותר מאשר לחנך, לסייע או לטפל.
חוויה אוניברסלית
ניסיונות להעריך את איכותם של התכנים בתחום בריאות הנפש בטיקטוק מחזקים את הרושם של ראסל. אנתוני יאנג, פסיכיאטר וחוקר באוניברסיטת בריטיש קולומביה, ערך מחקר שבחן 100 סרטונים מובילים בטיקטוק על הפרעות קשב. הוא גילה שחלקם היו מועילים, אך כמחציתם היו מטעים (סרטונים על חוויותיהם האישיות של היוצרים לא סווגו כמטעים). כשמטפלים בתחום בריאות הנפש ערכו סקירות אחרות של תוכן בטיקטוק בנושאי הפרעות קשב ואוטיזם, הם מצאו תוצאות דומות. "האלגוריתם אומר, 'את אוהבת את הסרטון הזה על הפרעת קשב, למרות שהוא מטעה. בואי ניתן לך עוד סרטון'", אומר יאנג. "זה הופך למעגל משוב אכזרי של מידע שגוי".
לתופעה יש השפעה עמוקה על הטיפול בבריאות הנפש בעולם האמיתי, אומרים קלינאים. יאנג אומר שהוא מתמודד עם "שתי גרסאות של הפרעת קשב": זו שמדוברת ברשתות החברתיות וזו שהוא רואה בקרב מטופלים בפועל. בטיקטוק, תוכן על הפרעות קשב נוטה להכללות גסות, ומציג מוזרויות או קשיים נפוצים באוכלוסייה לא רק כחוויות אישיות, אלא כתבחינים המשמשים לאבחון.
חשבון פופולרי אחד העוסק בהפרעות קשב, lifeactuator, משיג מיליוני צפיות עם כותרות כמו "מהי התחושה שמעוררת הפרעת קשב" ו"דברים שאנשים עם הפרעת קשב עושים למרות שהם יודעים שעדיף אחרת". סרטון אחד שזכה לצפיות רבות, עם הכיתוב "אילו העולם היה בנוי עבור הפרעת קשב", מתאר חנות ענק שעובדיה רודפים אחרי קונים עם הפרעת קשב כדי לבלום אותם בטרם ירכשו רכישות אימפולסיביות.
אריק ויטינגטון, יוצר מאריזונה העומד מאחורי lifeactuator, אומר שבגלל האילוצים של סרטוני וידאו קצרים, הוא לא יכול לכלול את כל המידע שהצופים עשויים להזדקק לו כדי להבין מה, אם בכלל, הסרטונים שלו משקפים לגבי הפרעת קשב כמצב רפואי אמיתי. אם בוחנים אותם בנפרד, הסרטונים שלו כנראה חלים על פלח רחב של האוכלוסייה, לדבריו – לא רק על אנשים עם הפרעת קשב. "כשיש לך רק דקה של תוכן, קשה להוסיף הסתייגויות שאומרות, 'כן, כולם חווים את זה מדי פעם, אבל אם זה קורה כל הזמן, ייתכן שיש לך הפרעת קשב'", הוא מסביר.
רנה קוניליו, מטפלת מאריזונה שעובדת בעיקר עם לקוחות מדור ה־Z, אומרת שהם מגיעים לעיתים קרובות לקליניקה שלה כשהם כבר מצוידים באבחנה שמצאו בטיקטוק. לפעמים הדבר מקשה על אבחון מדויק או על בניית תוכנית טיפול שתוכל לשפר את התסמינים שלהם. "היו אנשים שבאו אליי ואמרו, 'היי, ראיתי את הסרטון הזה בטיקטוק וזו למעשה הסיבה שאני פונה לטיפול, כי זה גרם לי לחשוב שאני באמת זקוק לעזרה'", היא אומרת. "יש לזה יתרונות, אבל אני חושבת שרוב האנשים רואים אבחנה, לוקחים אותה ורצים איתה הלאה".
נתפסו ברשת
ככל שאייס באנון, בן 19 מיוטה, צפה יותר בטיקטוק, כך התוכן נעשה אפל יותר. באנון החל להתעניין באוטיזם ובמאפייניו לאחר שגילה שרבים מחבריו הטובים ביותר – אנשים שפגש בשרת דיסקורד – נמצאים על הרצף האוטיסטי. הוא החל לצפות בסרטוני טיקטוק, ותוכן על אוטיזם תפס נתח גדל והולך מהפיד שלו. ואז, טיקטוק הציג לו סרטון אחר סרטון של אוטיסטים בוגרים הדנים בטראומות שחוו כילדים, מספר באנון. עד מהרה הוא התחרט על כך שהאלגוריתם שינה את גישתו אליו. "ברגע שהתעניינת קצת הוא מתחיל להמליץ על עוד סרטונים כאלה, וזה גורם לך להישאב למחילות ארנב שאתה רק רוצה לצאת מהן, אבל לא יכול", הוא אומר.
לפעמים החוויה הזו רק מחמירה בעיות נפשיות קיימות. קיילי סטיבן־ליין, בת 30, נאלצה להפסיק זמנית את השימוש באפליקציה כי הזמן שבילתה בטיקטוק החריף את תסמיני ההפרעה הטורדנית־כפייתית (OCD) שלה. המטפלת שלה בעולם האמיתי סייעה לה לשהות במחיצת הפחדים וחוסר הביטחון שלה, ולא להתקבע עליהם, אך טיקטוק "הפציץ" אותה בסרטונים שעסקו בדיוק בתסמינים שעוררו אצלה חרדה רבה כל כך. "הטיקטוקים שאני מקבלת לא עוזרים להחלמה שלי", היא אומרת. "הם מכניסים אותי לסחרור, ואפילו לחיצה על 'לא מעוניינת' כבר לא ממש עובדת".
טיקטוק מספקת תיאור כללי של חלק מהנתונים שהאלגוריתם שלה משתמש בהם, אך ממעטת בפרטים. זה מקשה לדעת מדוע סרטוני בריאות הנפש "דביקים" יותר מנושאים אחרים, אומרת סטיבי צ'נסלור, פרופסור להנדסה באוניברסיטת מינסוטה החוקרת בינה מלאכותית וסיכוניה. מחקרה מצא שהאלגוריתם יוצר כדור שלג מתגלגל שמציף את הפיד בתוכן העוסק בבריאות הנפש.
אך התמריצים העסקיים של האפליקציה מספקים כמה רמזים, אומרת צ'נסלור. ייתכן שמשתמשים שרואים הרבה סרטוני בריאות הנפש מבלים זמן רב יותר בפלטפורמה, או שיש סבירות גבוהה יותר שיוציאו כסף דרך הרשת בהמשך הדרך. ייתכן שההשפעה כלל אינה מכוונת בידי בני אדם, וזוהי דוגמה ל"קופסה שחורה" של בינה מלאכותית: האלגוריתם מנסה למקסם את מה שהוא חושב שהמשתמשים רוצים. "הצפייה בתוכן הזה עשויה להוביל להתנהגויות אחרות שהן בעלות ערך לפלטפורמה", אומרת צ'נסלור.
הנושא עשוי להפוך לדביק מכיוון "שהמשתמש רוצה לעסוק בו רק לפעמים", אומרה לורה אדלסון, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת נורת'איסטרן, ששיתפה פעולה עם הוושינגטון פוסט במחקר אחר שעסק בטיקטוק. לטענתה, דווקא בגלל התדירות המשתנה והאקראית יחסית של הצפיות בסרטונים כאלה, האלגוריתם עשוי לנסות להגיש אותם למשתמשים לעיתים קרובות יותר (בניגוד, למשל, לסרטוני בישול, שיוצגו דווקא בשעות מסוימות ביום).
לפי קולינאן, דוברת טיקטוק, החברה מתנהלת ב"שקיפות" לגבי אופן פעולת הפיד שלה. אבל למשתמשי טיקטוק קשה לווסת את סוג התוכן שמופיע על המסך שלהם. לא תמיד ברור מתי אינטראקציה עם סרטון מסוים תוליד משהו לא רצוי: הניתוח של הפוסט מצא שאפילו צפייה בקליפים על מערכות יחסים רומנטיות הגדילה את הסיכוי להיתקל בתוכן על בריאות הנפש.
טיקטוק הוסיפה בהדרגה אפשרויות שעשויות לעזור למשתמשים להתאים את הפיד שלהם אישית, כמו כפתור "לא מעוניין", חסימת סרטונים עם מילות מפתח מסוימות או איפוס האלגוריתם. תפריט חדש ששמו "ניהול נושאים" מאפשר למשתמשים להתאים את שכיחותם של 12 נושאים ספציפיים בדף ה"פור יו" (For You) – אך בריאות הנפש אינה אחד מהם.
באשר לראסל, היא שמחה על המסע בדרך לאבחון הפרעת הקשב בזכות טיקטוק. היא רק הייתה רוצה שסוג התוכן האהוב עליה – סרטוני חתולים קלילים – יזכה לאותו יחס מצד האלגוריתם של האפליקציה. "אני רוצה משהו כמו 10 עד 20 אחוז סרטוני חתולים חמודים, אולי אפילו 30 אחוז", היא אומרת. "אבל הם נעלמים ממש מהר"
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il