כשההתראה נשמעת, עוד לפני האזעקה, הגוף שלנו פועל במהירות מרשימה. הדופק מטפס בלי לשאול, הנשימה מתקצרת כאילו מישהו קיצץ לה את החבל והשרירים מתהדקים כאילו אנחנו עומדות לזנק לריצת מאה מטר משוכות. לא דרמה, לא היסטריה ולא חולשה. קוראים לזה מערכת הישרדות.
על פי "הרוקח הגלילי" ספרו החדש של זיאד דבור, פרופ' למדעי הרפואה וחוקר מוביל לצמחי מרפא, הגוף לא נבהל, הוא מופעל. בתוך שניות מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה. מנגנון "הילחם או ברח" הידוע נדלק, ציר ה'סטרס' ההורמונלי המפורסם משחרר קורטיזול אל זרם הדם, רמת הסוכר עולה, השרירים מתכווצים והקשב מתחדד. זו מערכת מדויקת וחכמה. הבעיה מתחילה כשהיא נשארת דלוקה גם אחרי שהשקט חוזר.
צמחי מרפא | צילום: שאטרסטוק
חוסן נוצר מהיכולת לעבור למצב רגיעה
וכאן נכנס הפירוש של דבור למילה "חוסן". חוסן אינו היעדר פחד. חוסן הוא היכולת של הגוף לכבות את המערכת ולחזור לאיזון. כלומר, לא רק לדעת להידלק כשצריך, אלא גם לדעת להירגע כשאפשר. המעבר הזה הוא מעבר מפעילות סימפתטית לפעילות פארה-סימפתטית, אותה מערכת שאחראית על עיכול, שינה, התאוששות ותחושת ביטחון.
הכי מעניין
כאשר הדריכות נמשכת מופיעים קשיים בשינה, מתח בשרירים ועייפות. זו אינה חולשה אישית אלא תגובה פיזיולוגית מתמשכת, שהדרך חזרה אליה היא לא באמצעות הבטחות גדולות אלא באמצעות כלים עדינים שתומכים במערכת העצבים. כמו מה?
- שמן אתרי לבנדר עשוי להשפיע בעדינות על מנגנונים הקשורים ל-GABA, מוליך עצבי המעורב בהרגעה. באופן כללי זהו שמן שטוב שיהיה בבית, גם לחתכים ופצעים שטחיים, שכן הוא עוזר להחלמת העור. ובמצב כרגע, כמה טיפות שמן בדיפיוזר בממ"ד וכולם ירגישו טוב יותר (וגם החדר עצמו יריח טוב יותר).
- מליסה מתאימה כאשר המחשבות מסרבות לשתף פעולה עם השעה. היא עשויה לתמוך בוויסות מתח קל ולעזור לשינה איכותית יותר. היא מפחיתה גם עצבנות ומסייעת למערכת העיכול.
- קמומיל - נכנס לתמונה כשהסטרס יורד לבטן. מתח נפשי מתבטא לעיתים קרובות במערכת העיכול ובחרדה והקמומיל מסוגל לתמוך בהרגעה כללית וגם לרכך את הגוף ואת התחושה הפנימית.
- לצד הצמחים המרגיעים יש גם צמחים שתומכים בחוסן פיזיולוגי רחב יותר, שכן מצב סטרס ממושך יוצר עומס דלקתי ומטבולי. קצח (במתינות) ועלי זית אינם מוצגים כמרגיעים ישירים, אך כתומכים ביציבות פיזיולוגית. כלומר, לא רק להרגיע את הראש אלא גם לסייע לגוף להתמודד עם העומס המתמשך.
ד"ר דבור מדגיש כי הצמחים אינם תחליף לטיפול רפואי או נפשי. הם יכולים להיות חלק ממערכת שמחזירה לגוף תחושת שליטה. במרחב מוגן, כשהשליטה בחוץ מוגבלת, השליטה פנימה היא החוסן.
מארז חליטות תה. | צילום: אפרת ליכטנשטט
חליטות תה מרגיעות ומנחמות
כדי לעזור לגוף לבצע את המעבר החיוני מדריכוּת להרפיה, ריכזנו עבורכן ארבעה מתכוני חליטות של ד"ר דבור, שיהפכו את טקס הרתחת הקומקום לרגע של חוסן ושלווה פנימית:
- תה "שקט למחשבות" (להרפיית מתח מחשבתי והכנה לשינה): כפית מליסה, כפית לואיזה, רבע כפית לבנדר יבש ומים חמים. יש להשרות הכל כ-6 דקות.
- תה "בטן רגועה" (מתאים לאי-נוחות בטנית הנלווית למתח): 3-4 פרוסות זנגביל טרי, כפית קמומיל וחצי כפית לואיזה. יש לחלוט את הזנגביל תחילה, ולאחר מכן להוסיף את שאר הצמחים. עדיף על בטן מלאה.
- תה "עיגון וחימום" (לתמיכה ביציבות כללית במהלך היום): כפית זעתר עדין, חצי כפית עלי זית ומעט זנגביל. מתאים לשעות היום ולא לפני השינה.
- תה "לילה עמוק" (להרפיית הגוף והבטן לפני השינה): כפית קמומיל, כפית מליסה וחצי כפית לואיזה. מומלץ לשתות כשעה לפני השינה, לאט ובשקט.
בתוך מציאות של התראות ואזעקות מלחיצות, לפעמים החוסן שלנו אינו צעקה גדולה אלא פעולה קטנה, כמו קומקום שמבעבע בשקט, עלים שמושרים במים חמים, או נשיפה אחת ארוכה יותר מהשאיפה. שם, בין האדים, המערכת מתחילה לכבות את האור ואיתו גם את הלחץ .לזה ייחלנו, לא?
עוד כתבות בנושא
