חודשים ארוכים של לחימה עצימה בעזה, נתק ממושך וטראומה לאומית, הולידו אתגר זוגי גדול שעסוקים בו רבות. אך לצד המשברים, בשטח מתפתחת תופעת צמיחה מעניינת: לוחמים ובנות זוגם שמסרבים להתפשר על זוגיות בנאלית ובאים להילחם על הבית.
עוד כתבות בנושא
המלחמה המתמשכת גבתה מחירים כבדים מהתא המשפחתי. שירות מילואים תחת אש, חרדות עמוקות, אובדן וניהול בית לבד יצרו מציאות מורכבת. אולם לצד הדיווחים על שחיקה, אנשי המקצוע זיהו בשטח מגמה הפוכה ומעוררת השראה: דחף עצום של זוגות לשיקום, צמיחה פוסט-טראומטית ומקסום האהבה.
אורה שושן, עו"ס, מטפלת זוגית ומשפחתית ותיקה, פוגשת עשרות זוגות בשנה בחדר הטיפולים שלה ומספרת שזיהתה לאחרונה זינוק חסר תקדים בפניות לטיפול, שהגיע דווקא מרצון לצמיחה בעקבות חוויית ה"כמעט מוות" של הלוחמים בשטח.
הכי מעניין
מילואימניקים בכנס "לעורר את האהבה" | צילום: אלעזר ריגר
אורה עסקה בנושא השבוע בכנס "לעורר את האהבה", מבית מרכז חיבורים שהיא עומדת בראשו. "החשיפה הממושכת לסכנת חיים גרמה ללוחמים ולבנות זוגם להבין שהחיים קצרים", מסבירה אורה. "התובנה הזו ייצרה דחף פנימי עצום לא להתפשר על זוגיות על אוטומט, אלא רצון עז למקסם את החוויה הזוגית, הלמידה והקשר. המפגש האינטימי בין בני הזוג הוא שפה ייחודית. שפה חושית, נטולת מילים, המהווה ביטוי עמוק לקרבה ותשוקה. למרות זאת, זוגות רבים גילו שדווקא בתוך המרחב הזה, הקול שלהם הולך לאיבוד. מבוכה, פחד לאכזב ורצון לשמור על 'שלום בית' הובילו לא פעם לבחירה כואבת במיניות מתוך ריצוי.
"הבחירה לגעת בנושא הזה בכנס הייתה קריטית בעיניי, והיא המפתח לריפוי ולקרבה אמיתית. כדי לפרוץ את מעגל הריצוי היינו צריכים ללמוד מובחנות: היכולת להיות בקשר קרוב ועמוק ובו-זמנית להישאר נאמנים לעצמנו, לגבולות ולרצונותינו. בכנס בנינו קומה חדשה של אהבה והרחבנו על האופן שבו נוכחות רגשית, הקשבה לגוף והסכמה להיות פגיעים מתמירות את השפה הרגשית והמינית. למדנו שדווקא במקום שבו המבוכה פוגשת את האומץ, נולדת התשוקה האמיתית".
עוד כתבות בנושא
הכנס שהתקיים במודל של ריטריט חד-יומי לזוגות, רובם משוחררי מילואים, הציב את המרחב הזוגי בפרונט עם נבחרת מרצים מומחים בנושא. מי שחיו את המציאות הזו ישירות מהשטח והגיעו להשתתף באירוע הם יוסי וטליה גמליאל מהגלבוע. יוסי, מ"פ שריון במילואים, סיים ממש בסמוך לכנס סבב לחימה ארוך ועצים בעזה, שנמשך ברצף מאז חג הפסח. השניים הביטו לאחור ודיברו בגילוי לב על המחירים ששילמו במהלך התקופה.
"יוסי סיים תפקיד, וזה הציף את הצורך לסכם את כל מה שעברנו", שיתפה טליה. "השחיקה הייתה מאוד קשה לנו והמחירים התגלו בכל פעם עוד קצת. אם זה ילד שהתמודד, או הזוגיות שהייתה צריכה להיבנות מחדש. כל אפטר הציף ואתגר מחדש. היו לשנינו הרבה שאלות, וזהויות שזנחנו בתקופה כזאת כשאני הייתי כולי מסורה לבית והוא מושקע כולו בצבא".
מילואימניקים בכנס "לעורר את האהבה" | צילום: אלעזר ריגר
מתוך השאלות הללו הקימו השניים את הפודקאסט הזוגי המצליח "קודקוד, כאן בית", והגיעו לכנס כדי להעניק השראה וכלים מעשיים לזוגות אחרים. "העצה הראשונה שלנו הייתה לא לתת לזה לעבור, אלא להיות בזה ולהקשיב", הסבירה טליה. "זה שחיכיתי לו שלושה חודשים לא אמר שהוא חוזר ותוך שנייה מתאפס. היינו צריכים מלא חמלה ו'אשראי זוגי'. להבין ששום דבר לא הכין אותנו לאתגר כזה, וללכת לטיפול, להתייעץ ולראות שיש לנו את התקציבים הרגשיים למתנות שאנחנו מבקשים זה מזו".
אל התובנות הללו הצטרפה נעמה אנסבכר, יועצת נישואין ומגשרת שהרצתה בכנס. אנסבכר שיתפה בתהליכים העמוקים שעברו על זוגות בתקופה זו: "בשנים האחרונות פגשתי יותר זוגות שניהלו את המריבות שלהם בתוך מציאות הרבה יותר מורכבת. התקופה הזו הביאה איתה שינויים חברתיים, כלכליים ואישיים משמעותיים. כל אחד מבני הזוג עבר תהליכים משלו, נוספו עומסים, התפקידים השתנו והמריבות נשאו על גבן הרבה יותר מאשר הוויכוח עצמו. לא פעם זוגות הגיעו אליי כשהם משוכנעים שעצם העובדה שהם רבים כל כך הרבה היא סימן שהקשר שלהם כבר לא עובד".
עוד כתבות בנושא
לדבריה של אנסבכר, מדובר באשליה מסוכנת. "מריבה היא לא מבחן לזוגיות, אלא מבחן ליכולת שלנו לפגוש את האדם שמולנו גם כשאנחנו שונים ממנו. זוג שהגיע אליי אחרי חודשים של ויכוחים סביב חלוקת האחריות בבית, היה בטוח שהבעיה היא מי עושה יותר. אבל כשהצלחנו לעצור את הוויכוח עצמו, התברר שכל אחד מהם ניסה לקבל מענה לצורך אחר. הוא חיפש לדעת אם עדיין יש לו מקום בבית הזה, והיא ניסתה להבין אם עדיין יש לה על מי להישען. ברגע שהשיחה עברה מהטענות אל השאלות שמסתתרות מתחתיהן, המריבה הפסיקה להיות מלחמה והפכה לשיחה. זו הגישה שהצגנו בכנס: לפני שמנסים לפתור את הוויכוח, כדאי להבין על מה הוא באמת. כשמצליחים לזהות את הצורך הרגשי, הקשר כולו עולה קומה".
עבור המשתתפים, הכנס היווה נקודת עצירה הכרחית בתוך השגרה המתישה. הודיה ברוכי, שהשתתפה בכנס יחד עם בעלה יצחק, תיארה את החוויה כעוגן קריטי לחייהם: "הכנס הזה הוא מטען זוגי עבורנו ואנחנו מגיעים כבר ארבע שנים ברצף בלי להפסיד. יצחק ואני נשואים חמש שנים, אלו נישואים שניים עבור שנינו. כל אחד הגיע עם ילדים מנישואים קודמים, ויש לנו ילד אחד משותף. אנחנו גרים בבית שאן. בעלי שירת קרוב ל-400 יום מאז 7 באוקטובר בגדוד יהונתן של חטיבה 5. זה גדוד מתמרן והם היו בעיקר בתוך עזה, אבל גם על גבול ובתוך סוריה, והגדוד אפילו נכנס ונלחם בתוך לבנון".
מילואימניקים בכנס "לעורר את האהבה" | צילום: אלעזר ריגר
עבור הודיה ויצחק, המציאות הזו טלטלה את עולמם. "זו מציאות שלא הכרנו לפני ברמה הזוגית, כי בעצם שנינו חווינו בעבר אירועים משמעותיים ולא פשוטים, אבל תמיד בנפרד. זו השנה הרביעית שלנו בכנס. אנחנו ממש משתדלים להגיע כי זו הזדמנות לעצור את החיים, במיוחד בתוך החופש הגדול של הילדים, ולשים דגש על הזוגיות. נהנינו מאוד מהסדנאות הזוגיות, ומזה שיש המון מבחר וכל אחד יכול לבחור את הנושאים שמדברים אליו. אנחנו ממליצים ממש". כשנשאלה הודיה האם הכנס מהווה תחליף לטיפול זוגי, השיבה בכנות: "לא הרגשנו שאנחנו צריכים טיפול זוגי. לדעתי זה לא מחליף טיפול, אבל זה בהחלט נתן לנו קצת אוויר, ואפילו יכול להציף את הצורך בטיפול עבור מי שזקוק לכך".
המשתתפים צללו ביום הזה לשיח אישי וקרוב, סדנאות אינטימיות ומפגש חווייתי אחד עם השנייה. עוד הרצו בכנס - ד"ר מולי גרוסמן, אפרת צור, הרב שלמה ואורה שושן, יסכה ויהונתן שומר, יונינה רובינשטיין, טלי זיו, גבריאל שירז, ידידיה אנקרי, ליאת פיין, הפסיכולוגית קרן סלע ושרה רוזנפלד.
גברת רביע בכנס "לעורר את האהבה" | צילום: אלעזר ריגר
האירוע הסתיים עם מופע שיא של האחת והיחידה, גברת רביע, שתמרנה בין צחוק לדמעות, בין הבית לחזית והציעה לכולם "פשוט להסתכל אחד לשני בעיניים, להיזכר בכל הטוב שבגללו אנחנו יחד ולמצוא את הדרך לעורר את האהבה מחדש, דווקא בתקופה הזו".
עוד כתבות בנושא
