הקניות הקטנות שמובילות למריבות הגדולות בזוגיות

ויכוחים על כסף הם מהנפוצים ביותר בזוגיות, ולעיתים הקניות המיותרות הן רק סימפטום. פסיכולוג מסביר מה יכול להסתתר מאחורי הדחף לקנות ואיך אפשר לדבר על זה בלי להידרדר למריבה

קניון אילוסטרציה | יוסי אלוני, פלאש 90

קניון אילוסטרציה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הוא מזמין עוד גאדג'ט שלא ישתמש בו, היא חוזרת הביתה עם עוד קישוט שאין לו מקום, והוויכוח הקבוע חוזר: למה אנחנו ממשיכים לקנות דברים שאנחנו לא באמת צריכים? לפי מומחים, מאחורי ההרגל הזה מסתתרים לעיתים חרדה, צורך בביטחון, רצון בעצמאות או פשוט ניסיון להרגיש טוב, לפחות לרגע.

ויכוחים על כסף ועל הוצאות הם מהנפוצים ביותר בקרב זוגות. מחקרים בארצות הברית מצאו שכאחד מכל ארבעה זוגות במערכת יחסים רצינית מתווכח על כסף, וכמעט אחד מכל חמישה ויכוחים יומיומיים קשור בדרך זו או אחרת להוצאות כספיות. יותר מכך, מריבות על כסף נוטות להיות טעונות יותר רגשית וקשות יותר לפתרון לעומת מחלוקות אחרות.

לדברי הפסיכולוג הקליני ג'ושוע קולמן, השאלה הראשונה שצריך לשאול אינה איך לגרום לבן הזוג להפסיק לקנות, אלא למה הוא קונה מלכתחילה.

הכי מעניין

אנשים רוכשים דברים מיותרים מסיבות שונות. יש מי שקונים כדי לשדר הצלחה ומעמד, אחרים מושפעים מהסביבה או מהפרסום, ויש מי שמשוכנעים שהם באמת ישתמשו במוצר שקנו, גם אם הניסיון מלמד אחרת. גם מודלים כמו "קנו עכשיו, שלמו אחר כך" מעודדים רכישות אימפולסיביות.

לעיתים, קניות הופכות גם לדרך להתמודד עם רגשות. רכישת מוצר חדש עשויה לספק תחושת הקלה, ביטחון או הנאה, אך התחושה הזו נוטה להיות זמנית, ולכן הדחף לקנות חוזר שוב ושוב.

אנשים רוכשים דברים מיותרים מסיבות שונות. | שאטרסטוק

אנשים רוכשים דברים מיותרים מסיבות שונות. | צילום: שאטרסטוק

במקרים מסוימים, קניות מוגזמות קשורות לחוויות מוקדמות של מחסור. אנשים שגדלו במשפחות עניות או בסביבה שבה היה חסר כסף עשויים לפתח שני דפוסים מנוגדים: חלקם הופכים לחסכנים במיוחד מחשש שיום אחד יישארו בלי, ואחרים דווקא קונים יותר כדי להרגיש שהתקופה הקשה כבר מאחוריהם.

לפעמים הקניות אינן קשורות לחפצים עצמם. אצל חלק מהאנשים הן הופכות לדרך לא מודעת לבטא עצמאות או שליטה. במקום לומר בגלוי "אני יודע שזה מפריע לך, אבל זה חשוב לי", הם ממשיכים לקנות למרות ההתנגדות.

לדברי קולמן, הבנה אינה אומרת קבלה מוחלטת של ההתנהגות. לצד הניסיון להבין מה עומד מאחורי הקניות, חשוב להציב גבולות מעשיים. זוגות רבים מצליחים להפחית את המתח באמצעות הסכמה על סכום חודשי שכל אחד יכול להוציא לפי שיקול דעתו, תקופת המתנה לפני רכישות לא חיוניות או הגבלות על הצטברות של חפצים בבית.

המטרה אינה להגיע למצב שבו אחד מבני הזוג "מנצח" והשני נכנע. המטרה היא להבין מה כסף מייצג עבור כל אחד - ביטחון, חופש, הנאה או עצמאות וליצור הסכמות שמאפשרות לחיות עם ההבדלים בלי להפוך אותם למקור קבוע של כעס ותסכול.

עוד כתבות בנושא

כ' בתמוז ה׳תשפ"ו05.07.2026 | 05:27

עודכן ב