נת הלימודים האקדמית עוד לא התחילה, המבחנים הראשונים עדיין רחוקים, אבל עבור סטודנטים רבים הלחץ כבר כאן. החשש מהעומס הצפוי, הצורך לשלב עבודה עם לימודים, ההתמודדות עם יוקר המחיה והציפיות הגבוהות מעצמם הופכים את תחילת השנה לתקופה שמלווה לא רק בהתרגשות, אלא גם בדאגות ובחוסר ודאות.
צילום: אסותא
בעוד שחלק מהסטודנטים מצליחים להתמודד עם המתח באופן טבעי, עבור אחרים הוא עלול להתפתח לחרדה שמשפיעה על התפקוד, הריכוז ואיכות החיים. ד"ר מורן שגיב, פסיכיאטרית מומחית מאסותא עד הבית, מסבירה מה גורם ללחץ להופיע עוד לפני תחילת הלימודים, כיצד הוא משפיע על הגוף והנפש ואיך אפשר לזהות מתי מדובר במתח טבעי ומתי כדאי לפנות לעזרה.
נתוני סקר הסטודנט של התאחדות הסטודנטים הארצית, שנערך בשנה שעברה, מצביעים על כך ש־34 אחוזים מהסטודנטים שקלו לפרוש מלימודיהם. אמנם הרצון לפרוש עשוי לנבוע מסיבות שונות, אך הנתון ממחיש את הקשיים שאיתם מתמודדים צעירים במהלך התואר ואת החשיבות שבהתייחסות לרווחתם הנפשית.
הכי מעניין
סטודנטים בקמפוס. | צילום: שאטרסטוק
כשהצלחה בלימודים הופכת למבחן של הערך העצמי
אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בתחילת השנה קשורה למשמעות שאנחנו מעניקים להצלחה. עבור סטודנטים רבים, התואר אינו מסתכם ברכישת ידע או בהכשרה מקצועית, אלא מייצג גם ביטחון כלכלי, עצמאות, מימוש עצמי ולעיתים אפילו הוכחה ליכולת האישית.
כאשר השאיפה להצליח הופכת לדרישה מתמדת לעמוד בסטנדרטים גבוהים, גם מטלה פשוטה או ציון מאכזב עלולים להתפרש ככישלון אישי.
לכך מצטרפת תחושת חוסר הוודאות. עוד לפני שהלימודים מתחילים, סטודנטים רבים כבר שואלים את עצמם כיצד יעמדו בעומס, האם יצליחו לשלב עבודה ולימודים, איך יתמודדו עם קורסים מאתגרים ומה יקרה אם לא יעמדו בציפיות. המחשבות האלה עשויות לעורר תגובת לחץ גם כשהאתגר עצמו עדיין לא התרחש.
עם זאת, לא כל לחץ נובע מציפיות מוגזמות. סטודנטים רבים מתמודדים עם מציאות כלכלית מורכבת הכוללת שכר לימוד, שכר דירה, הוצאות מחיה ועבודה במקביל ללימודים. במקרים כאלה, הלחץ הוא תגובה טבעית לנסיבות חיים תובעניות, ואי אפשר לצפות שייעלם באמצעות חשיבה חיובית בלבד.
לחץ, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
מה קורה למוח שלנו בזמן לחץ מתמשך?
לחץ הוא מנגנון טבעי שנועד לסייע לנו להתמודד עם אתגרים. במידה מסוימת הוא אפילו מועיל: הוא מגביר ערנות, מחדד את הקשב ומעודד אותנו להתכונן למשימות חשובות. הבעיה מתחילה כשהלחץ הופך לממושך או לעוצמתי, ואינו מאפשר מנוחה והתאוששות.
במצבים של מתח מתמשך, חלק ניכר ממשאבי הקשב שלנו מופנה לדאגות ולמחשבות על מה שעלול להשתבש. סטודנט שמנסה להקשיב להרצאה, למשל, עלול למצוא את עצמו עסוק דווקא במבחן הבא או בחשש שלא יצליח לסיים את התואר.
כתוצאה מכך עלולים להופיע קשיים בריכוז, בלמידה, בשליפת מידע מהזיכרון ובקבלת החלטות.
גם השינה נפגעת לעיתים קרובות. מחשבות בלתי פוסקות על משימות, מבחנים והתחייבויות מקשות על ההירדמות, והניסיון להספיק יותר גורם לסטודנטים לצמצם את שעות השינה שלהם.
אלא ששינה חיונית ללמידה, לזיכרון ולוויסות רגשי. כך נוצר מעגל בעייתי: הלחץ פוגע בשינה, המחסור בשינה מקשה על התפקוד, והקושי לתפקד מגביר את תחושת הלחץ.
עוד כתבות בנושא
מתי לחץ טבעי הופך לנורת אזהרה?
לא כל חשש לקראת שנת הלימודים מעיד על בעיה נפשית. מתח לפני תקופה חדשה הוא טבעי ואף צפוי. ההבדל המרכזי טמון בעוצמת התחושות, במשך הזמן שהן נמשכות ובהשפעתן על התפקוד היומיומי.
כאשר הדאגות הופכות למחשבות בלתי פוסקות, כשמופיעים קשיי שינה משמעותיים, תחושות גופניות חוזרות של מתח או הימנעות משיעורים וממטלות מחשש לכישלון, כדאי להתייחס לכך ברצינות.
גם תחושה מתמשכת של חוסר מסוגלות, ירידה בתפקוד או קושי ליהנות מפעילויות שבעבר היו מהנות עשויים להעיד על מצוקה שדורשת התייחסות מקצועית.
אין צורך להמתין עד שהמצב יחמיר. לעיתים שיחה עם איש מקצוע או פנייה לשירותי התמיכה והייעוץ במוסד האקדמי עשויות לסייע בזיהוי מוקדם של הקושי ובמציאת דרכי התמודדות.
הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. | צילום: שארטסטוק
לא חייבים להצטיין בכל דבר כדי להצליח
אחד הדברים החשובים ביותר לקראת שנת לימודים חדשה הוא ללמוד להבחין בין שאיפה להצלחה לבין דרישה לשלמות. לא כל מטלה חייבת להסתיים בציון הגבוה ביותר, וקושי בקורס מסוים אינו מעיד על חוסר התאמה ללימודים או על כישלון עתידי.
במקום לנסות לשלוט מראש בכל אתגרי הסמסטר, כדאי להתמקד בתכנון מציאותי: לחלק משימות גדולות לצעדים קטנים, ליצור סדר יום המשלב לימודים ועבודה ולהקפיד על זמני מנוחה.
לצד זאת, חשוב לשמור על הרגלים בסיסיים כמו שינה מספקת, פעילות גופנית, קשרים חברתיים וזמן פנוי שאינו מוקדש ללימודים.
אבל האחריות אינה מוטלת על הסטודנטים בלבד. גם למוסדות האקדמיים יש תפקיד משמעותי ביצירת סביבת לימודים שתומכת ברווחתם הנפשית של הלומדים. הנגשת שירותי תמיכה, תיאום ציפיות ברור, חלוקה סבירה של עומס המטלות והכרה באתגרים שמחוץ לכיתה עשויים להקל על ההתמודדות.
בסופו של דבר, שנת לימודים מוצלחת אינה בהכרח שנה ללא לחץ, אלא שנה שבה אפשר להתמודד עם אתגרים בלי לשלם עליהם מחיר נפשי כבד. הצלחה אקדמית אינה נמדדת רק בציונים, אלא גם ביכולת לשמור על איזון, לזהות מתי העומס הופך לבלתי נסבל ולדעת לבקש עזרה כשצריך.
דווקא בתחילתה של שנה חדשה, כדאי לזכור שהשמירה על הבריאות הנפשית אינה באה על חשבון ההצלחה בלימודים, אלא מהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
עוד כתבות בנושא
