בניסוי פסיכולוגי שנערך באוניברסיטת וירג'יניה ב־2014 ביקשו החוקרים ממשתתפים לשבת לבדם בחדר ללא הסחות דעת במשך כעשר דקות בלבד. הרעיון היה פשוט: לאפשר לאנשים להיות לבד עם מחשבותיהם וליהנות מזמן של שקט והרהור.
התוצאה הייתה מפתיעה. רבים מהמשתתפים דיווחו כי החוויה הייתה לא נעימה במיוחד עד כדי כך שחלקם העדיפו לחוות כאב פיזי קל מאשר להתמודד עם תחושת השעמום. כאשר ניתנה להם אפשרות ללחוץ על כפתור שהעניק שוק חשמלי קטן, 67% מהגברים ו־25% מהנשים בחרו לעשות זאת לפחות פעם אחת.
הממצאים עוררו עניין רב בקרב חוקרים, שניסו להבין כיצד מצב רגשי יומיומי לכאורה עלול להוביל להתנהגויות קיצוניות.
הכי מעניין
מהו בעצם שעמום?
פסיכולוגים מגדירים שעמום כמצב רגשי לא נעים המשלב חוסר עניין, חוסר סיפוק ותחושת חוסר גירוי. בעבר נחשב השעמום לתופעה שולית וזמנית, אך מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בינו לבין שורה של מצבים נפשיים והתנהגויות בעייתיות.
בין היתר, נמצא כי אנשים הנוטים לחוות שעמום בתדירות גבוהה יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לשימוש בחומרים ממכרים, להימורים כפייתיים, לאכילה מופרזת ולהתנהגות מסוכנת כמו נהיגה פזיזה.
במהלך מגפת הקורונה, מחקרים הראו כי אנשים בעלי נטייה גבוהה לשעמום נטו יותר להפר הנחיות ריחוק חברתי.
לדברי חוקרים, יש להבחין בין שעמום רגעי, שאינו בהכרח שלילי, לבין שעמום כרוני, שעלול לפגוע בבריאות הנפש.
שעמום ופגיעות מוחיות
הקשר בין שעמום לבין תפקוד המוח נחקר גם בקרב אנשים שסבלו מפגיעות ראש טראומטיות. חלק מהמטופלים דיווחו כי לאחר הפגיעה הם חווים קושי רב יותר ליהנות מפעילויות שבעבר היו משמעותיות עבורם.
מחקרים מצביעים על כך שפגיעה באזורים במוח הקשורים לחוויית תגמול ומשמעות עשויה להשפיע על תחושת העניין והמעורבות בעולם.
כאשר פעילויות מאבדות מערכן בעיני האדם, הן עשויות להיתפס כמשעממות יותר מה שמקשה על שמירה על מוטיבציה.
עוד כתבות בנושא
לא תמיד שלילי: שעמום עשוי לעודד שינוי
למרות ההשלכות השליליות האפשריות, שעמום אינו בהכרח דבר רע. במינון מסוים, הוא עשוי לשמש אות לכך שיש צורך בשינוי.
התחושה עשויה לעודד חיפוש אחר חוויות חדשות, למידה, יצירתיות והתפתחות אישית.
גם בעולם החי נמצא כי מצבים של גירוי נמוך מובילים לחיפוש אחר חידוש וסביבה עשירה יותר בגירויים.
חוקרים מציינים כי כאשר קיימת אפשרות לפעול בעקבות תחושת השעמום, היא עשויה להפוך למניע חיובי לשינוי.
למה המוח זקוק לגירוי?
המוח האנושי זקוק לגירויים ולתחושת משמעות כדי לתפקד בצורה מיטבית. כאשר הסביבה אינה מספקת את הצורך הזה לאורך זמן, עלולות להופיע השלכות רגשיות וקוגניטיביות.
מחקרים שנערכו בקרב בני אדם ובעלי חיים מצביעים על כך שסביבה דלה בגירויים עשויה להשפיע על יכולת הלמידה ועל המבנה הפיזי של המוח.
לעומת זאת, סביבה עשירה בפעילות, אתגרים ואינטראקציה תורמת לשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין.
המסר של החוקרים
שעמום הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך כאשר הוא מתמשך ואינו מטופל הוא עשוי להיות קשור לפגיעה ברווחה הנפשית ובהתנהגות.
עם זאת, כאשר מתייחסים אליו כאות לשינוי, הוא עשוי להפוך למניע לחיפוש משמעות, יצירתיות והתפתחות.
במילים אחרות: לא תמיד צריך להימנע משעמום לעיתים דווקא הוא זה שמוביל לשלב הבא.