יונתן רושפלד הוא עדיין אחד השמות שמעוררים הכי הרבה עניין בעולם המסעדנות הישראלי. לכן, כשהוא חובר למסעדה קיימת ומוביל עבורה תפריט חדש, קשה להתעלם. זה בדיוק מה שקורה ב"מארי", המסעדה שבקומה ה־15 של מלון Lagoon Vert בנתניה, שעברה לאחרונה שיפוץ מקיף והשיקה קונספט חדש של מסעדת שף כשרה.
התפריט החדש מבקש להישען פחות על גימיקים ויותר על חומרי גלם, טכניקות בישול וטעמים מדויקים. לצד מנות חדשות שנבנו במיוחד עבור המקום, אפשר למצוא גם כמה מהקלאסיקות המזוהות עם רושפלד לאורך השנים, בהן סלט העגבניות המפורסם וסלט 24 הירקות.
"אני לא מאמין בצלחות שמתחבאות מאחורי סיפורים, אני מאמין באוכל שמדבר", אומר רושפלד. "במארי רציתי לבנות תפריט עם נוכחות, חומרי גלם מצוינים, בשרים שמקבלים את הכבוד שמגיע להם ומנות שאנשים ירצו לחזור בשבילן שוב ושוב. מבחינתי מסעדנות טובה מתחילה בטעם, ממשיכה באווירה ונשארת בזיכרון הרבה אחרי שהארוחה נגמרת".
הכי מעניין

"אני לא מאמין בצלחות שמתחבאות מאחורי סיפורים, אני מאמין באוכל שמדבר"
רן בירן | יונתן רושפלד
ב"מארי" מדברים על שילוב בין מסעדנות עילית נגישה לבין חוויית בילוי מול הים, עם תפריט שנע בין מנות פתיחה קלילות למנות דגל שאמורות להחזיק ארוחה שלמה. כמה ימים לפני ההשקה הרשמית הוזמנו לטעום חלק מהמנות החדשות ולבדוק האם החזון של רושפלד אכן מגיע מהצהרות אל הצלחת.
אחרי כל הכותרות והסקרנות סביב החזרה של יונתן רושפלד למטבח הכשר, השאלה המתבקשת היא פשוטה: האם האוכל שווה את הנסיעה לנתניה?
פתחנו עם אחת המנות המוצלחות של הערב: סטייק של קלחי תירס מעושנים, שהוגש לצד קציפה אוורירית ומדויקת של ארטישוק ירושלמי ותלתלי בצל ירוק. זו מנה שיודעת להיות גם מנחמת וגם מתוחכמת, עם טעמי עישון עדינים והרבה אופי. לצידה הגיע לשולחן גם לחם פוקצ'ה חמים וכיפי, שנלווה לקונפי שום נהדר, מסוג המנות הפשוטות לכאורה שפשוט אי אפשר להפסיק לנשנש.
בהמשך הגיע סלט העגבניות, אחת ממנות הדגל המזוהות עם רושפלד לאורך השנים. הצלחת הייתה עמוסה במגוון סוגי עגבניות, מתובלות במיציהן הטבעיים ומצליחה להזכיר למה לפעמים חומרי גלם טובים לא צריכים הרבה יותר מזה.
לצד הראשונות לגמנו קוקטייל קיצי ונעים, ובשלב מסוים, אחרי כמה שלוקים, כוס הקוקטייל החליקה מהיד ונשברה על הבר. המלצרית, מצדה, הגיבה כאילו מדובר בחלק טבעי מהערב, הרגיעה מיד והביאה קוקטייל חדש בלי לעשות עניין – מחווה קטנה שמעידה לא מעט על רמת השירות במקום.
לעיקריות בחרנו בניוקי מתובל היטב, עשיר בטעמים ומבוצע במדויק, וברביולי תפוחי אדמה מזן לאורה ברוטב פלפל מדגסקר, אחת המנות המסקרנות בתפריט. הרוטב העשיר נתן עומק ומורכבות למנה, בלי להשתלט על הטעמים.
לקינוח הגיע ברד פודינג לוטוס, שעמד במשימה המאתגרת של קינוח פרווה בהצלחה מרשימה. הוא היה עשיר, מפנק ומספק סיום מתוק ונעים לארוחה.
בסופו של דבר, מעבר לאוכל, יש ב"מארי" גם את כל מה שמסביב: מוזיקה טובה, נוף פתוח לים של נתניה, חלל מעוצב וצוות מארח לבבי שיודע לגרום לאורחים להרגיש בנוח. אם רושפלד ביקש לבנות מקום שאנשים ירצו לחזור אליו שוב ושוב, נראה שהוא בהחלט בכיוון הנכון.
עוד כתבות בנושא











