לילות בלי שינה, בקבוקים בארבע לפנות בוקר, טיולים עם העגלה וניסיונות להבין למה התינוק בוכה הפעם, רוב האבות מכירים את התחושה שהחיים נחלקים לשניים: לפני הילדים ואחריהם. עכשיו מתברר שלא מדובר רק בשינוי באורח החיים. מחקרים חדשים מראים שגם המוח והגוף של גברים משתנים כשהם הופכים לאבות.
אם בעבר רוב המחקר עסק במה שקורה לאימהות במהלך ההיריון ולאחר הלידה, בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שגם אצל אבות מתחוללת מהפכה ביולוגית של ממש. לדברי החוקרים, השינויים הללו אינם תקלה של עייפות או לחץ, אלא הסתגלות שנועדה לסייע בגידול הילדים וביצירת קשר עמוק יותר איתם.
המוח לא "מצטמק" - הוא מתארגן מחדש
אחד הממצאים המפתיעים ביותר הוא שמוחם של אבות עובר שינויים במבנה שלו. חוקרים שבדקו גברים לפני שהפכו לאבות ולאחר לידת ילדם הראשון מצאו שינויים באזורים במוח שאחראים על הבנת רגשות, מחשבות וצרכים של אנשים אחרים.
הכי מעניין
חוקרים שבדקו גברים לפני שהפכו לאבות ולאחר לידת ילדם הראשון מצאו שינויים באזורים במוח | צילום: שאטרסטוק
הממצא אולי נשמע מדאיג, אבל החוקרים מדגישים שלא מדובר בפגיעה במוח. להפך. הם סבורים שמדובר במעין "כוונון מחדש" של המערכת, תהליך שהופך את המוח ליעיל יותר בהתמודדות עם הדרישות החדשות של ההורות.
אחרי הכול, תינוק לא מגיע עם הוראות הפעלה. הורה צריך ללמוד לזהות אם הבכי נובע מרעב, מעייפות או מאי נוחות, להבין רמזים קטנים ולהגיב אליהם במהירות. החוקרים מעריכים שהשינויים במוח מסייעים בדיוק במשימות האלה.
יותר זמן עם הילדים, יותר שינוי במוח
מחקרים מצאו שהשינויים היו בולטים יותר אצל אבות שבילו יותר זמן עם ילדיהם והיו מעורבים יותר בטיפול היומיומי. ככל שהאבות טיפלו יותר בתינוק, נהנו יותר מהזמן איתו ופיתחו קשר קרוב יותר, כך נמצאו שינויים משמעותיים יותר במוחם.
גם מחקרים שבדקו את פעילות המוח בזמן שאבות התבוננו בתמונות של תינוקות מצאו תוצאות מעניינות: אצל אבות טריים נרשמה פעילות מוגברת באזורים הקשורים לאמפתיה, לחיבור רגשי ולמערכת התגמול במוח. במילים אחרות, המוח מתחיל להתייחס לתינוק כאל משהו ששווה להשקיע בו תשומת לב, אנרגיה ואכפתיות.
גם ההורמונים נכנסים לתמונה
לא רק המוח משתנה. גם ההורמונים עוברים התאמה.
באופן מפתיע, מחקרים רבים מצאו כי אצל אבות יש ירידה ברמות הטסטוסטרון לאחר הפיכתם להורים. למרות שטסטוסטרון מזוהה עם גבריות, החוקרים מצאו שדווקא רמות נמוכות יותר של ההורמון נקשרו למעורבות הורית גדולה יותר. אבות שבילו יותר זמן עם ילדיהם והשתתפו יותר בטיפול היומיומי נטו להציג רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון.
ויש עוד הפתעה: חלק מהשינויים ההורמונליים מתחילים עוד לפני הלידה. חוקרים מצאו שאצל גברים מסוימים כבר במהלך ההיריון של בת הזוג נרשמו שינויים הורמונליים, עוד לפני שנולד התינוק הראשון.
אצל גברים מסוימים כבר במהלך ההיריון של בת הזוג נרשמו שינויים הורמונליים | צילום: שאטרסטוק
הורמוני החיבור עוזרים ליצור קשר
גם הורמונים הקשורים לקשרים חברתיים ורגשיים משחקים תפקיד משמעותי.
מחקרים מצאו כי אבות בעלי רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין המכונה לעיתים "הורמון האהבה" - נוטים ליצור יותר אינטראקציות עם ילדיהם, לשחק איתם יותר ולפתח סנכרון רגשי טוב יותר.
גם הורמון הפרולקטין, שמוכר בעיקר בזכות תפקידו אצל נשים בתקופת ההנקה, נמצא קשור אצל אבות לגישה חיובית יותר כלפי ההורות, לפחות לחץ וליותר הנאה מהזמן עם התינוק.
ואולי אפילו יש יתרון לטווח הארוך
יש גם חדשות מעודדות במיוחד להורים עייפים.
מחקר רחב היקף שבחן עשרות אלפי בני אדם מצא כי אצל הורים נשמרו טוב יותר קשרים עצביים מסוימים במוח, כאלה שבדרך כלל נחלשים עם ההזדקנות. החוקרים אינם טוענים שילדים מונעים הזדקנות, אבל הם סבורים שהמעורבות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית הכרוכה בגידול ילדים עשויה לתרום לבריאות המוח לאורך השנים.
בסופו של דבר, המדע מתחיל להבין את מה שהורים רבים מרגישים בעצמם: ילד חדש לא רק משנה את סדר היום, את השינה ואת סדרי העדיפויות. הוא משנה גם את מי שאנחנו – ברמה הרגשית, ההורמונלית ואפילו הביולוגית. האבהות, כך נראה, אינה רק תפקיד חדש בחיים, אלא תהליך עמוק שמשאיר את חותמו גם במוח עצמו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
