תקווה היא לא רק הרגשה שדברים יסתדרו. היא יותר מזה. היא הרגשה שאנחנו יכולות להשפיע על מה שיקרה, שיש דרכים להגיע למקום שאנחנו רוצות להיות בו, ושהעתיד שלנו לא נעול לגמרי.
עוד כתבות בנושא
המילה "קו" בתוך "תקווה" מסמנת אולי את האפשרות למתוח קו מהנקודה שאנחנו נמצאות בה לנקודה אליה נרצה להגיע – ולהאמין שאנחנו בדרך. כלומר, לא מדובר רק במצב רוח טוב, אלא במשהו עמוק הרבה יותר – תקווה קשורה לאופן שבו אנחנו רואות את העולם ואת עצמנו בתוכו. והמדע, בצורה די מפתיעה, מתחיל להבין שמדובר לא רק בתחושה שנעים לחוות מעת לעת, אלא בתחושה או אולי גישה אשר חיונית לאיכות החיים שלנו.
פסיכולוגים מודדים "תקווה" בשתי דרכים. האחת היא הרגש עצמו - התחושה שאנחנו "מלאות תקווה". השנייה היא האמונה שאנחנו יכולות להשיג תוצאה טובה, שיש לנו את הכלים, את הדרכים ואת היכולת להגיע לאן שאנחנו רוצות. שתי המשמעויות האלה של תקווה קשורות אחת לשנייה, אבל הן לא בהכרח אותו הדבר. אפשר להרגיש תקווה גם כשלא רואים בדיוק איך אנחנו פותרות את הבעיה, וזה בעצמו משהו חזק.
הכי מעניין
איך התקווה משפיעה על החיים שלנו?
מחקרים הראו שאנשים עם רמות גבוהות יותר של תקווה הם יותר בריאים, פחות חרדתיים ופחות מדוכאים. הם מתמודדים עם קשיים בצורה יותר גמישה ויותר אדפטיבית. התקווה לא הופכת אותם לחולמים שמנותקים מהמציאות. להיפך. היא מכינה אותם לפעולה. אנשים מלאי תקווה נוטים יותר לנקוט בפעולות פרודוקטיביות, לחפש פתרונות ולא להרים ידיים בקלות.
ועכשיו מגיע מחקר חדש שמוסיף עוד שכבה מרתקת על מה שכבר ידענו: המחקר, שפורסם לפני כמה חודשים בכתב העתEmotion , בדק את הקשר בין תקווה למשמעות בחיים. החוקרים ביצעו כמה מחקרים שונים, ומצאו משהו מעניין במיוחד: אנשים שמרגישים יותר תקווה גם מרגישים שהחיים שלהם יותר משמעותיים.
עוד כתבות בנושא
במחקר הראשון השתתפו יותר מ-900 אנשים שדיווחו על הרגשות החיוביים שלהם, על רמת התקווה שלהם ועל תחושת המשמעות בחיים שלהם. החוקרים מדדו תקווה בשתי דרכים: דרך הרגשות, כמו - "אני מרגישה מלאת תקווה", ודרך האמונות - "אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים להגיע למטרות הנוכחיות שלי".
מה שהחוקרים מצאו זה שאנשים שהיו יותר מלאי תקווה – בין אם דרך הרגשות ובין אם דרך האמונות – הרגישו שיש להם יותר משמעות בחיים. ומה שעוד יותר מעניין הוא שהרגש של תקווה היה מקושר לתחושת משמעות יותר מאשר לאמונה שאפשר להשיג תוצאה טובה. כלומר, גם כשאנחנו לא רואות איך בדיוק נוכל לפתור את הבעיה, אנחנו עדיין יכולות למצוא משמעות, ובתנאי שאנחנו מרגישות תקווה.
החוקרים מצאו משהו חשוב נוסף: התוצאות האלה לא נבעו רק מכך שאנשים מלאי תקווה הם אנשים אופטימיים יותר באופן כללי. למעשה, התקווה היא שהעניקה לאנשים תחושת משמעות, יותר מאשר רגשות חיוביים אחרים.
עוד כתבות בנושא
מה גורם למה?
השאלה המעניינת היא האם התקווה גורמת לתחושת משמעות, או שזה הפוך. ואנו נחדד: יכול להיות שאנשים שמרגישים שיש משמעות לחיים שלהם הם אלה שמלאים בתקווה? כדי לענות על השאלה הזאת, החוקרים לא התעצלו וביצעו מחקר מעקב.
הם בדקו 301 סטודנטים במכללה שמילאו שאלונים חמש פעמים במהלך הסמסטר. מה שהם מצאו זה שרמת התקווה של סטודנט בשאלון אחד עזרה לחזות כמה משמעות הוא ירגיש בשאלון הבא, שלושה שבועות אחר כך. זה נותן עדות לכך שהתקווה באמת מביאה לנו תחושת משמעות, ולא להיפך. הדבר לא היה נכון לגבי רגשות חיוביים אחרים, מה שמצביע שוב על כך שהתקווה היא כנראה מניע חזק יותר למשמעות בחיים.
אז איך אנחנו יכולות להיות יותר מלאות תקווה?
למרות שתקווה היא רגש שקשה ליצור במעבדה, בכל זאת יש דרכים לחזק אותה. המחקר מגלה שאסטרטגיה מרכזית היא להקדיש זמן להבחין במה שהולך טוב – בין אם זה סיפור שגורם לנו להרגיש טוב שאנחנו מוצאות ברשתות החברתיות, בין אם זה חדשות טובות בחיים שלנו עצמנו ובין אם אלו הצלחות קטנות שחווינו בעבר, דברים טובים שקרו לנו.
הוא גם מציין שבמהלך תקופות של קושי, יכול להיות מועיל להזכיר לעצמנו שהמצב הנוכחי הוא לא קבוע, ושדברים תמיד יכולים להשתנות. יתרה מזאת, טיפוח הלך המחשבה הזה ואפילו דמיון של המקום אליו אנחנו שואפות להגיע – יכול לעזור לנו להתחיל ליישם את השינויים שאנחנו צריכות כדי לשפר את המצב.
תקווה היא כוח שמניע אותנו קדימה, שעוזר לנו להתמודד עם קשיים, שנותנת לנו תחושה שהחיים שלנו משמעותיים. היא לא הופכת אותנו לאדישים או מנותקים, אלא דווקא לאנשים עמידים, פעילים וגמישים יותר. וכשאנחנו מרגישות תקווה, אנחנו לא רק מרגישות טוב יותר – אנחנו חיות חיים יותר משמעותיים, וזו, כנראה, הסיבה שהתקווה היא לא רק דבר נחמד שכדאי לנו לחוות, אלא דבר חיוני לחיינו שכדאי לטפח בתוכנו כל הזמן.
עוד כתבות בנושא
