ממנהג "כפרות" ועד להבדלה: הלכות יום הכיפורים

מהם מנהגי ערב יום הכיפורים? מה יעשה חייל בפעילות מבצעית, ולמתי צריך לתזמן את תקיעת השופר? קובץ הלכות יום הכיפורים מאת חבר ארגון רבני צהר, הרב אשר סבג

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תפילת יום הכיפורים בגן מאיר. | תומר ניוברג - פלאש 90

תפילת יום הכיפורים בגן מאיר. | צילום: תומר ניוברג - פלאש 90

ערב יום הכיפורים

א. יש להקדים את אמירת הסליחות בבוקר לפני עלות השחר כדי שיהיה אפשר לומר נפילת אפים בסליחות גם אם יגיעו לנפילת אפים רק לאחר עלות השחר ובלבד שעדיין לא הגיע זמן הזריחה.  בתפילת שחרית של ערב יום הכיפורים אין אומרים תחנון.

ב. מצוה להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכיפורים ולכתחילה יש לקבוע לפחות סעודה אחת על הפת כדי לקיים בזה מצות אכילה בערב יום הכיפורים.

הכי מעניין

ג. גם מי שפטור מהתענית מסיבות שונות צריך להקפיד לאכול בערב יום הכיפורים לפחות סעודה אחת עם לחם.

עוד כתבות בנושא

ד. נוהגים לקיים התרת נדרים גם בערב יום הכיפורים אחר תפילת שחרית.

ה. נהגו ישראל לעשות "כפרות" בערב יום הכיפורים כדי לעורר את הלב לתשובה וכפרה. ויש שנוהגים לעשות על ידי תרנגול ויש שנוהגים ע"י כסף. מסובבים את התרנגול או הכסף מעל לראש ואומרים "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי זה הכסף(או תרנגול) ילך לצדקה(לשחיטה) ואני אלך לחיים טובים ולשלום".

ו. חיילים שנמצאים בשטח ואין עליהם כסף יכולים לכתוב על פתק כמה כסף הם מתחייבים לצדקה ויסובבו את הפתק מעל ראשם וכשיגיעו לביתם יתנו את הסכום שהתחייבו לצדקה.

ז. נוהגים לטבול במקווה בערב יום הכיפורים ומי שאינו יכול להגיע למקווה יכול לשפוך על גופו תשעה קבין מים(כ12.5 ליטר או כמה דקות להפעיל זרם מים).

ח. בערב יום הכיפורים נוהגים להתוודות בתפילת הלחש של מנחה קודם סעודה מפסקת ולא לאחר הסעודה.

עוד כתבות בנושא

ט. יש להדליק נר נשמה(עדיפות לנר של 48 שעות) לצורך ההבדלה במוצאי יום הכיפורים שכן בהבדלה במוצאי יום הכיפורים מברכים ברכת "מאורי האש" דווקא על "נר ששבת" שדלק במהלך כל היום ולא על נר שהודלק רק במוצאי כיפור. אפשר גם לברך על נר שהודלק מ"נר ששבת".

י. עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו. ולכן יש להקדים ולבקש מחילה באופן אישי מכל מי שאנו חושבים שאולי פגענו בו בשנה החולפת. מי שאינו יכול להגיע באופן אישי העדיפות היא לפחות לשוחח בטלפון ואם גם זה לא מתאפשר אפשר גם בהודעה.

יא. אל יהא המוחל אכזרי מלמחול. וראוי שכל אדם יקבל על עצמו לפני כניסת היום הקדוש למחול לכל מי שפגע בו כדי להכנס בלב נקי וטהור ליום הכיפורים.

יב. צריך לסיים את האכילה והשתיה מבעוד יום כדי להוסיף מהחול על הקודש. ולכן צריך להתחיל את הצום וחיובי היום מעט קודם שקיעת החמה.

יג. אם הפסיק את אכילתו בעוד היום גדול, יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו בפירוש התענית. ולכן גם חיילים שאינם יודעים עד מתי יוכלו לאכול אם עדיין נותר זמן ביום לאחר שאכלו יתכוונו שלא לקבל עליהם את הצום עד זמן כניסתו.

עוד כתבות בנושא

יד. מצוה להדליק נר בערב יום הכיפורים ומברכים עליו אקב"ו להדליק נר של יום הכיפורים. ויש נשים שנהגו לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות. חיילים שמדליקים בבסיסים לא יברכו שהחיינו אלא יחכו לברכת שהחיינו שאומרים בתפילת כל נדרי.

צום יום הכיפורים

א. חובה מהתורה שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים ומי שאכל ושתה כשיעור האסור חייב כרת. גם מי שאכל ושתה פחות משיעור האסור עבר על איסור מהתורה. ומי שברך בטעות על מאכל או על משקה לא יטעם מהם אלא יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ב. חיילים הפועלים בשטח אויב ונמצאים בלחימה פעילה יאכלו וישתו כרגיל ואסור להם להחמיר בדבר כיון שהם עסוקים בהצלת ישראל.

ג. חיילים הנמצאים במשימות ביטחון שוטף וכן חיילים הנמצאים בחמל"ים ונדרשים לדריכות מבצעית על מנת לאפשר את הלחימה הרציפה ולהגן על הגבולות של מדינת ישראל. אם מדובר בפעילות צבאית חיונית שלא יתאפשר להם למלא כראוי תוך כדי צום. ישתדלו להסתפק בשתיה בשיעורין עד 40 מ"ל בכל פעם (בערך בגודל של "שלוק" קטן רגיל או עד הפס התשיעי בכוס פלסטיק רגילה) בכל תשע דקות ואם זה לא מספיק אפשר להוריד את הרווח בין השתיות עד לכמה שניות.

ואם שתיה אינה מספיקה כדי לשמור אותם דרוכים וערניים על מנת לבצע את משימתם יכולים לאכול גם בשיעורים בנפח של 30 סמ"ק בכל אכילה כל תשע דקות(כפרוסת גבינה צהובה אחת או חצי נקניק קבנוס או חצי פרוסת לחם רגיל פרוס) ובמידת הצורך אפשר גם כל 2 דקות.

ד. חייל שהשלים את משימתו המבצעית ואינו נדרש למשימות נוספות באותו היום ואינו מרגיש חולשה בגלל המשימה שעשה עליו להמשיך את הצום ולהשלים תעניתו.

עוד כתבות בנושא

ד. ההוראות האלו נכתבו באופן כללי אולם בכל יחידה יש להיוועץ ברב היחידה על מנת לקבל הוראות מדוייקות לפי הצרכים המבצעיים של אותה יחידה.

ג. יש שכתבו תפילה יפה לחייל האוכל ושותה ביום הכיפורים לצרכים מבצעיים שיאמר לפני אכילתו "הנני מוכן לקיים מצות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'". ובכוח אכילתי ושתייתי אעמוד איתן על משמר ארצנו וערי אלוהינו ובזכות קיום מצוה זו תחתום אותי ואת כל עמך בית ישראל לחיים טובים וארוכים ולשלום אמן כן יהי רצון".

ד. מי שנאלצו לאכול ביום הכיפורים בגלל צרכים מבצעיים. אם הם אוכלים כדרכם יטלו ידיהם בברכה כרגיל ויוסיפו יעלה ויבוא בברכת המזון ואם שכחו לא יחזרו. יש להם להימנע מלסעוד יחד עם אחרים כדי שלא תחול עליהם חובת זימון ואם אכלו יחד לא יזמנו.

אם הם שותים לשיעורים לא יברכו ברכה אחרונה ואם הם אוכלים לחם לשיעורים יטלו ידיהם ללא ברכה ואם אכלו כזית בתוך זמן של 4 דקות יברך ברכהמ"ז ויוסיף יעלה ויבוא.

עוד כתבות בנושא

שאר איסורי יום הכיפורים

א. יום הכיפורים נאסר בעשיית מלאכה כמו בשבת וכל ההיתרים הרגילים של פיקוח נפש שיש בשבת חלים גם בו ואין להחמיר יותר ביום הכיפורים משאר השבתות בשנה.

ב. יום הכיפורים נאסר ברחיצה וסיכה , נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה.

ג. רחיצה אסורה ביום הכיפורים בין בחמין ובין בצונן ואפילו מקצת גופו. ובבוקר כשקם משנתו יטול רק עד סוף קשרי אצבעותיו וישתמש בלחלוחית שנותרה כדי לנגב את עיניו. וכן הנכנס לבית הכסא לעשיית צרכיו יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. כהנים שעולים לדוכן לנשיאת כפים יכולים לטול ידיהם כרגיל עד הזרוע.

ד. רחיצה האסורה היא רק רחיצה של תענוג אבל רחיצה לצורך נקיון והסרת לכלוך או זיעה מרובה מותרת. ולכן חיילים שהתלכלכו במהלך פעילות מבצעית מותר להם לשטוף את האברים המלוכלכים בלבד עד שיתנקו ולא מעבר לכך. חיילים שאינם מסוגלים לתפקד בגלל שהם רגישים(איסטניסים) והם נדרשים לפעילות מבצעית באותו היום יכולים להקל להתקלח ולהסיר את הלכלוך במים קרים כדי שיוכלו לתפקד.

ה. אסור לסוך ביום הכיפורים אפילו מקצת גופו ולכן אסור למרוח קרמים וכדו' או להשתמש בדאודורנט ביוה"כ.

ו. אסור ללבוש נעלי עור ביום הכיפורים אבל נעלים משאר מינים מותר ללבוש ביום הכיפורים. חיילים שנדרשים למשימות יתייעצו עם רב היחידה והמפקדים האם יש צורך מבצעי למילוי המשימה ללבוש נעלי עור או שהם יכולים להחליף לנעליים שאינם מעור.

תפילות יום הכיפורים

א. נוהגים להתעטף בטלית בערב יום הכיפורים מבעוד יום בברכה ומי שאיחר לתפילה והגיע לאחר השקיעה יתעטף ללא ברכה בטלית. ויש אומרים שאפשר לברך עד שיעבור זמן בין השמשות שהוא 13 וחצי דקות מהשקיעה והמברך יש לו על מי לסמוך.

ב. מנהג רבים מהאשכנזים לומר "תפילה זכה" קודם כל נדרי והספרדים אומרים פיוט "לך אלי תשוקתי".

ג. יש להשתדל לומר את תפילת "כל נדרי" מבעוד יום אולם אם התעכבו רשאים לאומרה גם אחרי צאת הכוכבים.

ד. בברכות השחר יש נוהגים לדלג על ברכת שעשה לי כל צרכי כיון שאסור בנעילת הסנדל וברכה זו נתקנה על נעילת נעליים. ויש אומרים שצריך לברך ברכה זו גם בימים אלה שעל מנהגו של עולם הוא מברך וכיום רבים נוהגים ללבוש נעלים שאינם של עור גם בשאר השנה. יש מהאשכנזים שנהגו לברך ברכה זו במוצאי הצום לאחר שנעל מנעליו הרגילים.

ה. יש להשתדל לא להאריך בתפילת שחרית כדי שיספיקו להתפלל מוסף לפני זמן מנחה(חצות וחצי)

אבל גם אם איחרו יתפללו מוסף כרגיל.

ו. מי שנהג להשתחוות במהלך סדר העבודה בתפילת מוסף יזהר לפרוס מטפחת או יעביר הטלית מעל ראשו כדי שתחצוץ בינו לבין הרצפה.

ז. מי שלא צם בגלל צרכים מבצעיים מתפלל את כל התפילות כרגיל ויכול גם לעלות כש"צ אם אין מישהו אחר שיעלה כגון שכולם שם לא צמים בגלל סיבה מבצעית.

ח. מי שלא צם רשאי לעלות לתורה בתפילת שחרית ויש אומרים שגם בתפילת מנחה רשאי לעלות לתורה אך לכתחילה יש להימנע מלהעלות מי שלא צם בקריאת התורה של מנחה.

ח. כהן שאינו צם יכול לשאת כפיו בשחרית. אבל בתפילת נעילה לא ישא כפיו ואם אין שם כהנים אחרים שצמים יש אומרים שיכולים לשאת כפיהם.

ט. חייל הנאלץ להתפלל ביחידות ביוה"כ יכול להתפלל את כל התפילות כסידרן כולל הוידויים הסליחות והפיוטים מלבד חזרת הש"ץ של התפילה, ויאמר את יג' מידות בניגון וטעמים. ויכול גם לומר את סדר העבודה במוסף ולהשתחוות כמנהגו.

תפילת יום העצמאות ברחבת מוזיאון הסובלנות בירושלים | יצחק שוקרון

תפילת יום העצמאות ברחבת מוזיאון הסובלנות בירושלים | צילום: יצחק שוקרון

י. חיילים שנאלצו לקצר את התפילות בגלל סיבות מבצעיות ידלגו על תוספות הפיוטים ויסתפקו בעיקר התפילה עם חזרת הש"צ וסליחות ווידויים. ויקצרו את הסליחות ויאמרו בעיקר את הקטעים עם יג' מידות. ואם צריך לקצר יותר יסתפקו בחזרה מקוצרת.

יא. יש להקפיד להתחיל תפילת נעילה כ-40 דקות לפני השקיעה כדי שיספיקו הכהנים לשאת כפיהם קודם החשיכה ואם בדיעבד נמשכה התפילה אחרי השקיעה יכולים הכהנים להקל לשאת כפיהם עד 13.5 דקות לאחר השקיעה.

יב. אם יש צורך להקדים יותר את תפילת הנעילה אפשר להקדימה עד כשעה ורבע לפני השקיעה מפלג המנחה.

יג. לכתחילה יש לתקוע בשופר בסוף הצום לאחר זמן צאת הכוכבים כדי שלא יטעו ויסיימו את הצום לפני הזמן. אולם, אם יש צורך לסיים לפני כן מסיבות מבצעיות ניתן לתקוע מיד לאחר השקיעה בזמן בין השמשות ויזהירו לפני התקיעות את הציבור שהצום מסתיים רק בזמן צאת הכוכבים ולא אחר התקיעות.

מוצאי הצום

א. במוצאי יום הכיפורים מתפללים ערבית ומי שבטעות אמר המלך הקדוש או המלך המשפט יצא בדיעבד י"ח תפילה.

ב. יש נוהגים לברך ברכת הלבנה במוצאי יום הכיפורים ויש אומרים שראוי להקדימה לפני יום הכיפורים וכל אחד יעשה כמנהגו. ומי שמברך במוצאי יום הכיפורים לכתחילה יבדיל וישתה לפני כן כדי שיברך את הברכה בשמחה ולא מתוך עינוי.

עוד כתבות בנושא

ג. במוצאי יום הכיפורים מבדילים על כוס יין ללא בשמים ומברכים על נר ששבת שהודלק מערב יום הכיפורים או על נר שהודלק ממנו בורא מאורי האש.

ד. אם אין נר ששבת או נר שהודלק ממנו אפשר בדיעבד לברך על תאורה חשמלית של נורות להט שהודלקה מערב יום הכיפורים או שהודלקה במהלך יום הכיפורים בהיתר לצרכים בטחוניים.

ה. במקום הצורך אפשר להבדיל גם לפני תפילת ערבית לאחר סיום הצום.

ו. מי שלא התאפשר לו להבדיל יכול לשתות מים לפני ההבדלה ואם יש לו צורך מבצעי גם יכול לאכול עד שיוכל להבדיל ויאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול.

ז. מי שלא היה יכול להבדיל כלל במוצאי יום הכיפורים מסיבות מבצעיות יכול להבדיל עד למחרת יום הכיפורים בשקיעה.

ח' בתשרי ה׳תשפ"ו30.09.2025 | 06:56

עודכן ב