נראה שלאנשים מבוגרים שאינם בררנים במאכלים יש מוח בריא יותר מאלה שמעדיפים תזונה מוגבלת יותר, כך על פי מחקר גדול שנערך בבריטניה. המחקר עקב אחר ההעדפות התזונתיות של כמעט 182,000 מבוגרים בבריטניה. המחקר היה יוצא דופן מכיוון שבמקום להתמקד בהשפעות הבריאותיות של תזונה מסוימת, הוא בדק את הקשר בין המזונות שאנשים אהבו ולא אהבו לבין הרווחה הנפשית והבריאות הקוגניטיבית שלהם.
לאחר ניתוח הנתונים, הבחינו החוקרים במגמה: אנשים שאהבו מגוון גדול של מאכלים וטעמים דיווחו על בריאות נפשית ורווחה טובות יותר, והצליחו טוב יותר במבחנים קוגניטיביים מאשר אלה עם העדפות תזונתיות מוגבלות.
הממצאים מצביעים על כך שהעדפה לתזונה מוגבלת – כמו תזונה צמחונית או תזונה עשירה בחלבון – לא תמיד תהיה הטובה ביותר לרווחה הכללית. בהתבסס על התוצאות, אנשים "זקוקים לתזונה מאוזנת יותר כדי להיות במצב טוב יותר", אמר ג'יאנפנג פנג, אחד החוקרים המובילים במחקר, שעובד במכון למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת פודן בשנחאי וגם באוניברסיטת וורוויק בבריטניה.
אכלנים בררנים לעומת אכלנים 'מאוזנים'
כדי לערוך את המחקר, שפורסם בכתב העת "טבע: בריאות נפשית" (Nature Mental Health), המדענים מבריטניה וסין בדקו את העדפות המזון בקרב המשתתפים במחקר "הביו-בנק" הבריטי, אחד ממחקרי הבריאות הגדולים והארוכים בעולם. מתנדבי הביו-בנק הבריטי מילאו שאלון "העדפות מזון" – דירוג העדפותיהם עבור 140 מזונות ומשקאות. הדירוגים נמדדו בסולם של תשע נקודות, שבו 1 מייצג "מאוד לא אוהב" ו-9 מייצג "אוהב מאוד".
המזונות המדורגים נחלקו ל-10 קטגוריות: אלכוהול, משקאות, מוצרי חלב, חומרי טעם וריח (כגון פלפל שחור, קארי, קטשופ וחומץ), פירות, דגים, בשר, חטיפים, פחמימות וירקות.
החוקרים מצאו כי 57 אחוז מהנשאלים הראו העדפה מאוזנת בכל 10 קטגוריות המזון, בעוד שאחרים היו בררנים יותר. קבוצה אחת (18 אחוז) העדיפה מזון נטול או מופחת עמילן. 5 אחוזים נוספים העדיפו תזונה צמחונית, בעוד שהקבוצה האחרונה (19 אחוז) העדיפה לאכול יותר חלבון ופחות סיבים.
חלק מהממצאים סותרים את ההיגיון המקובל לגבי אכילה בריאה. לדוגמה, אנשים שהעדיפו פירות וירקות יותר מאשר מזון עשיר בחלבון – מה שמצביע על תזונה צמחונית יותר – "הפגינו נטייה מוגברת" לתסמינים של חרדה, דיכאון וצורות אחרות של מצוקה נפשית, אמר ווי צ'נג, פרופסור במכון למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת פודן. משתתפים אחרים שהעדיפו דיאטות עשירות בחלבון ודלות בסיבים דיווחו באחוזים גבוהים יותר על תסמינים של חרדה ו"רווחה מופחתת", אמר.
חשוב לציין שהנתונים מראים רק קשר בין העדפות מזון מסוימות לבריאות הנפש. יכול להיות שלאנשים שמעדיפים קבוצות מזון מסוימות יש מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על בריאות הנפש.
קשר בין מזון לבריאות המוח
המחקר מתווסף לקבוצה גדלה והולכת של מחקרים המדגימים את הדרכים שבהן המזון שאנו אוכלים עשוי להשפיע על בריאות המוח שלנו. תזונה עשירה בסוכר ושומן – המכונה גם "דיאטה מערבית" – נקשרת לירידה בביצועים קוגניטיביים. ומחקר קטן על גברים פינים מצא שתזונה מערבית קשורה לשכיחות מוגברת של תסמיני דיכאון. התזונה הים תיכונית, העשירה בפירות, ירקות, דגים ושמן זית, נקשרה עם סיכון נמוך יותר למחלת אלצהיימר.
תוצאות המחקר "מוכיחות שלהעדפות מזון ספציפיות יש קשר משמעותי עם בריאות נפשית, תפקודים קוגניטיביים, והדמיות מוח", אמרה רבקה מקפירסון, פרופסור באוניברסיטת ברוק באונטריו, קנדה, החוקרת כיצד פעילות גופנית ודיאטה יכולות לשפר את חילוף החומרים ואת בריאות המוח.
"יש צורך ברור במחקרים פרה-קליניים נוספים החוקרים את המנגנונים הבסיסיים", כמו גם את ההשפעות קצרות וארוכות הטווח שיש לחומרים מזינים שונים על מחלות, אמרה מקפירסון, שלא הייתה מעורבת במחקר.
למחקר התצפיתי יש מספר מגבלות, אמרו החוקרים. רוהן זהנג, דוקטורנט באוניברסיטת וורוויק והמחבר הראשי של המחקר, אמר שהנתונים מבוססים על העדפה למאכלים שונים, ולא על מה שאדם צורך בפועל ביום יום. כמו כן, ידוע כי המשתתפים בביו-בנק הבריטי בריאים יותר מהאוכלוסייה הכללית.
במחקר תיארו החוקרים תזונה "מאוזנת" ככזו הכוללת ירקות, פירות, דגנים, אגוזים, זרעים, קטניות, מוצרי חלב, ביצים ודגים. זה "פשוט תזונה בריאה", אמר תומס מ. הולנד, מדען ורופא במרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש בשיקגו, שלא היה מעורב במחקר. "אנחנו יודעים שתזונה משפיעה לא רק על הקוגניציה אלא על הרבה תחומים שונים, כמו זיכרון סמנטי, זיכרון אפיזודי, זיכרון עבודה ומהירות תפיסתית".
