יעל שבח
משתפת מהרהורי ליבה בטור קבוע בדיוקן
Followהכתבות של יעל שבח
עוד יישמע: על ספסל ושידוכים, ניסים ואכזבות
שטח אש: המסע בין המעיינות והנחלים המושלמים של הרי שומרון
על אלה אני בוכייה, או לפחות מנסה
המאחזים שהוקמו אמנם פורקו ביום למחרת אך שום דבר לא היה לשווא
התואר "אמא" מספיק מביך, מסתבר שאני גם אמא שעושה בושות
כדי שאעצור: כללי אצבע לטרמפיסטים בצידי הדרך
סערת קמפיין הנידה: גם למצוות מותר לקבל עטיפה נוצצת והוליוודית
את מוכרת לי מפעם: הגעגוע למה שהייתי
סיפור האגדה מהקייאקים הפך למציאות מרגשת
דרושה רפורמה: קבלו הצעות ייעול למסיבת סיום בלתי נשכחת
אני לגמרי אוהבת מורים וגננות. רק את מסיבות סוף השנה שהם מארגנים אני לא יכולה לסבול
"הצילו": הוא הביט בי קטנטן ושחרחר, ורוד חוטם וקצר זנב
עוטפת אור: להאמין שהגאולה עוד תהפוך למציאות
כיצד מנג'זין לפני הכלה
מעשה באלמנה וסעודת מלכים
נשים פלסטיניות, איך אתן ישנות בלילה?
בין זיכרון לעצמאות: הפרדוקס הכי כואב ומדויק שיש
אבנים עם לב: חילול האנדרטה של רזיאל פגע בכולנו
מַטען אנושי הקרוי ילדים
בזכותנו נגאלנו ממצרים
רשימת המנהגים האמיתית של המגזר החוגג
מהודעות "למסירה" בווטסאפ, דרך העסקים שעושים ילדי השכנים ועד פיצה חובה בערב בדיקת חמץ
ואם אחד מאיתנו: די להיות קורבן
פעם כעסתי, השבוע התגעגעתי
לעת כזאת הגעת ליתמות
דורה החוקרת בג'ונגל של הטוויטר הישראלי
גם בלי תובנות עומק על הקרבות, את המציאות שנשברת אני מכירה
כאן השגרה כוללת הכנת תחפושות ומשלוחי מנות, שם התערערו לגמרי החיים
איכשהו, אדר הפך אצלי לחודש מבשר רע
בלי אור ירח: איך (כמעט) יצאנו לטיול לילי
אהבה, פתאום היא מתפרצת: השדכנים שעדיין מאמינים בפנקסים ובתחושת הבטן
מוגנות, לא רק מפגיעות מיניות
