יעל שבח
משתפת מהרהורי ליבה בטור קבוע בדיוקן
Followהכתבות של יעל שבח
פגישה עם יו"ר הנהלת מרצ גרמה לי להבין שאני לא מבינה את הפחד של הצד השני
למה בחרתי לכתוב ליאיר שרקי "אני אוהבת אותך"
כל כך הרבה סוגיות על הפרק, אבל כמו ילד קטן שצורח - התחושה היא שיש רק נושא אחד
"כדי להרגיש שיש להם אבא הם היו לובשים חולצות שלו, וכאילו מקבלים ממנו חיבוק"
היכולת לשמור לעצמך מידע על פיגוע שהתרחש בשבת היא חשובה ואצילית
בקשה משרי הממשלה: לצד קידום המדיניות - היו קשובים לציבור
גם כשקיללתי את הבינה המלאכותית זה לא עזר
אני יפה יותר, חזקה יותר, ואולי גם חכמה יותר, וכל זה לא היה קורה בלי המוות שלך
הילדים רצו לחגוג לי, אבל אצלי היה רק ריק שחור עצום
לא נמניתי על תלמידותיו של הרב דרוקמן, אבל בית מדרשו הוא גם בית המדרש שלי
כשכולם טומנים בחנוכייה פתקים חמודים, אני חושבת על בקשה אחת בלבד
לא תמיד צריך לנסות לנחם אלמנות, לפעמים נכון יותר לתת להן זמן להתרסק
לא הבנתי אף מילה בגלל הצרחות והבהלה הנוראה
ילדים קטנים זה מתיש, אבל מה עושים כשהם גדלים ופתאום הבית ריק?
כמי שמחפשת את הנהגת הרבנים, בפרשת הרב טאו אני מרגישה שננטשתי
אני לא חסרת אחריות, פשוט לפעמים קשה לי שהכול עליי
ריפוי ואיחוי: הגיע הזמן לשתי המילים שהפכו לשנואות
פיוס פנימי הוא לא משימה שמוטלת על הממשלה, אפילו לא על המנהיגות. זו המשימה שלנו, העם
"לִמְדוּ מאלמנים אהבה מהי": יעל שבח נותנת עצות לזוגיות טובה
אין כמו כמה מכות נמרצות על עץ זיתים כדי להרגיע את העצבים
אין כמו טבע רגוע, מעיין מפכה וכמה מכות נמרצות על עץ עמוס פרי כדי להרגיע כל חשש או עצבים
על אף ההסתייגויות: אתן את קולי למפלגה הימנית הגדולה ביותר
כל פעם אני נופלת בפח הזה: לבחור דווקא בדיאטה הלא נכונה
בסוכות אנחנו עושים דברים מוזרים, ואני אוהבת את זה
ארבעת המינים שסוכות אינו שלם בלעדיהם הם מהדקים, אזיקונים, קישוטים ואושפיזין. לא תבואו לבקר?
אני לא יודעת אם זה נכון שאני משתפת אתכם ברגשות שלי
“אני הקנאה ואני שלך", היא התעקשה ורדפה אחריי
קשה להודות, אך בעצם מרחב הסמכויות והשליטה שלי על החיים מוגבל מאוד
בין הלוויית המלכה אליזבת למלך שיוצא לשדה, אני משתדלת לזכור שהכתר לא באמת מונח על הראש שלי
השבוע שבו אפשרנו לעצמנו להיות אנחנו: יפות, אמיצות, גיבורות, אלמנות ונהנות
מה שקורה כשחבורה עליזה המורכבת מאלמנות כאובות טסה לשבוע של פסטה, נוף, כיף ובכי
סבא וסבתא היקרים, הלוואי שהייתי יכולה לומר לכם שאין מה להיבהל
אחותי, תנשמי, אני רק רוצה שתרגישי מנצחת
תראו, קופה משלנו
צעד קטן להתיישבות בשומרון, צעד ענק למי שגילה על הבוקר כי נגמר החלב. חוות־גלעד מתחדשת במכולת
הפסקה פעילה: כך ניסיתי להתנתק מהנייד
חופשת קיץ משפחתית בלי פחמימות, בלי רשתות חברתיות, בלי טלפונים. כמעט הצלחתי