רזיאל שבח
השאלה שטלטלה אותי: באיזו מלחמה בעלך נרצח
יכול להיות שהיינו עוברים משבר ועכשיו מתפייסים
גם לאחר לכתו הכאובה, רזיאל רק מוסיף עוד ועוד אור
למדתי שהשכול שלי בעצם לא היה לגמרי שלי
הבנות שלי גדלות והופכות להיות שותפות למשימת הזיכרון. לצד הגאווה הגדולה בהן, אני גם מפחדת
השקר שאני מטפחת מאז תחילת המלחמה התנפץ השבוע
מאז תחילת המלחמה, אני מטפחת אצלי בלב שקר עיקש. השבוע, הוא התנפץ לי לרסיסים
מאסר עולם ועוד 26 שנים לנהג החולייה שרצחה את רזיאל שבח הי"ד
ארבעה רזיאלים קטנטנים ממחישים לי שהזמן מאז הרצח כל כך רץ
"חיוך של מנצחים": יעל שבח העידה מול הנאשם בסיוע לרצח בעלה רזיאל
מפני חטאינו: סיפור דמיוני לתשעה באב - שעלול להתרחש באמת
רזיאל היה בדיוק כמונו, עם חולשות וקשיים - אבל הוא הבין עמל מהו
לקח לי זמן (אולי רב מדי) להבין את המעלה הגדולה שהייתה ברזיאל, שפילס לעצמו דרך משלו בלימוד תורה
היכולת לשמור לעצמך מידע על פיגוע שהתרחש בשבת היא חשובה ואצילית
כמי שמחפשת את הנהגת הרבנים, בפרשת הרב טאו אני מרגישה שננטשתי
אני לא חסרת אחריות, פשוט לפעמים קשה לי שהכול עליי
סיפור האגדה מהקייאקים הפך למציאות מרגשת
פעם כעסתי, השבוע התגעגעתי
בחייהם ובמותם: שיחה פתוחה עם חברי הנרצחים מבית המדרש בחוות גלעד
ושוב איתכם: כך תצאו ממצב "אזכרה" ותחזרו ל"שגרה"
כשנגמרת האזכרה, זה הזמן להתנער מעפר, לרדת מהענן האפור והקר ולשוב לחיים
ולא לפחד מהפחד
שה' הטוב יאיר דרככם: מכתב לראש הממשלה החליפי
פניתי אליך שתגיע אלינו לשבעה, לביקור ניחומים; אתה השבת לי בהודעת דוא"ל נטולת רגש. בוא נפתח דף חדש
החלום שעליי עוד להגשים, אך אהיה בו כזרה
שאיפה מרכזית אחת של רזיאל עוד לא הצלחתי לממש. זו שנוגעת בכאב ממוקד מאוד, במה שחסר לי
יום הזיכרון: עוד יום של חלל פעור שמתמלא בחוסר וגעגוע
