"בן־יהודה לא החיה את השפה העברית": כך הפכה שפת קודש קפואה לשפה יומיומיתכשמדברים על "מחיה השפה העברית", שוכחים שהיו עוד רבים שביצעו בה החייאה לאורך מאה שנה. מירב ראובני, חוקרת השפה, מספרת איך העם היהודי הפך את העברית משפת קודש קפואה לשפת חול שוקקתרחלי מלק-בודהרחלי מלק-בודה
חרב ודרב: נשיא האקדמיה לעברית לא מתכוון לתקן אתכםהשפה העברית כבר גרמה לפרופ' אהרן ממן מבוכות חברתיות ואפילו כאבים גופניים, אבל היום הוא מרוצה מאוד ממנה ומהחידושים שהמוסד בראשותו מצליח להחדיר לתוכה. בריאיון לרגל יום העברית תשפ"ה שיצוין השבוע, נשיא האקדמיה ללשון העברית מסביר מדוע הוא לא נבהל משיבושים חינניים, מפענח את עלייתה הפתאומית של המילה "תבהלה", ומנסה לנחש עד כמה תשפיע שנת חרבות ברזל על השיחות שננהל גם בשנים הבאותשלמה פיוטרקובסקישלמה פיוטרקובסקי
העם אמר את דברו: "חטופים" נבחרה למילת השנהלכבוד יום השפה העברית נערכה הצבעה ציבורית על מילת השנה ונבחרה המילה "חטופים" עם 45% מהקולות. במקום השני המילה "גבורה" עם 11% ובמקום השלישי "הותר לפרסום"שיראל דילרשיראל דילר
עברי, דבר ערבית"עבריתם הצחה של הפלסטינים היא מסודות הצלחתם המדינית. כוחותינו בוהים מול כתובות נאצה ערביות, וממשיכים להאמין שהשלום בעיצומו". טור שפורסם באוקטובר 95', ומובא כאן ככתבו וכלשונו (העברית והערבית), יכול להסביר גם את מה שאירע באוקטובר 23'חגי סגלחגי סגל
כמות אדירה של אמוציות מושקעת בקרב עצום על משחקי מיליםהאם "חוק גרשאם" יכול להסביר את היעלמותן של מילים לא־בוטות מהשיח, למה מילים לא יוצרות מציאות, ואיך כל זה קשור, אם בכלל, לחקיקה בעניין עילת הסבירות?ישי שנרבישי שנרב
"חתכתיה כאבר החי מן הנפש": התפנית החדה של המשורר אורי צבי גרינברגעם עלייתו ארצה ביצע המשורר אורי צבי גרינברג תפנית חדה מהיידיש, שבה יצר עד אז, אל העברית המתחדשת. הוא ראה בכך מהלך הכרחי במסגרת התחייה הלאומית, אם כי המשיך לבטא יחס נפשי עמוק אל שפת אימונטע דןנטע דן
מאשימים את הקורונה: מחקר בינלאומי גילה ירידה חדה בידיעת עבריתממצאי המחקר הבין-לאומי פירלס (PIRLS) שנערך בישראל בשנת 2022 יש ירידה משמעותית בממוצע ההישגים של כיתות ד' בישראל בשפת אם. משרד החינוך: התלמידים שהשתתפו במחקר למדו לקרוא בתקופת הקורונהישי אלמקייס־אלרםישי אלמקייס־אלרם
"היום האנגלית היא בינלאומית, אולי עוד 100 שנה זה ישתנה וכל מה שטרחנו עליו ירד לטמיון"היסטוריון ובלשן חיברו יחד ספר שעוקב אחר השפות השונות שהיהודים השתמשו בהן לאורך אלפי שנים – מימי בית שני, דרך היידיש והלאדינו, ועד תחיית העברית. שינויי השפה, הם אומרים, הם ראי נאמן ומרתק לתמורות ההיסטוריה ולתהליכים תרבותייםשלמה פיוטרקובסקישלמה פיוטרקובסקי
בעומק האדמה שורשי העברית הולכים ומתייבשיםבן־יהודה הבין שכדי להחיות את האומה הישראלית, יש להחיות את שפתה ולהופכה לשפת דיבור יומיומית. בשנים האחרונות מסתמנים קשיים גדולים והולכים ביצירה העברית המקורית ושוב יש לדאוג שהספרות והשירה בעברית יזכו למקומן הראוי להןיצחק הרצוגיצחק הרצוג
אַבְחֶמֶץ, מוּזים ואֶרֶד: המילים הנשכחות של בן יהודהמאה שנים מלאו למותו של אליעזר בן־יהודה – פעיל בלתי נלאה שלימד חברת מהגרים לדבר בצורה רהוטה, חולל תפנית קיצונית בתולדות העברית, מחזיק מניות יסוד בהפיכתה לשפה הרשמית של מדינת ישראל, והגה שבע מילים שהושחלו למשפט הזה. לרגל המאורע החגיגי (עוד מילה שלו), החלטנו לתת כבוד גם להמצאותיו שלא זכו להתגלגל לשפת הדיבור, מהאבחמץ שמעניק לנו חיים, ועד המורשונים והווזרות שממררים את חיינו | מיזם מיוחדמערכת דיוקןמערכת דיוקן
מקדש השפה העברית: הרומן הבדיוני שפונה למבוגרים ונערים כאחדמתרגם יהודי קנה את עולמו בתרגום אפוס קדום שנכתב בירושלים, ועלה כחולה אנוש ארצה. הרומן הבדיוני שמביא את סיפורו, משלב בו דמות של נער ישראלי ויוצר ספרות יפה שעשויה לדבר גם לבני הנעוריםצור ארליךצור ארליך
דופק שעון בן-חיל: על דקות ושניות, קטנות וקטנטנותכולנו רגילים היום לשימוש במילה "שנייה" כיחידת זמן קטנה, אך מבחינה לשונית זהו שם די מוזר. מדוע שתיקרא כך יחידת הזמן הזו?יעקב עציוןיעקב עציון
החיים הסודיים של העברית הנרדמתמ"מאומת" ו"כשפות", דרך "מכתב עִתי" ו"תפוח אדמה", ועד "ת'שמיים" ו"ראשה": קריאה במאגרי הכתבים של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון מעידה שהעברית שאנחנו מדברים דווקא עבדה קשה באלפיים השנים האחרונות - וגם מילים שנראות היום כמו חידושים, נוצרו בידי דוברים קדומים בהרבה מאיתנובתאל קולמןבתאל קולמן
האם העברית בימינו מידרדרת, או שהקינות על מצב הלשון הן מסורת ותיקה?ארבעה מומחים לעברית מספרים על הטעויות שמכעיסות (או משעשעות) אותם במיוחד, ומציעים דרכים לשפר את העברית של הישראליםאריאל שנבלאריאל שנבל
שומרי השפה: פני העברית לאן?מימי אליעזר בן־יהודה ועד היום, האקדמיה ללשון על גלגוליה השונים מכוונת את העברית שבפי הציבור, מנכשת טעויות וכמובן מחדשת מילים. חבריה, שעושים זאת בהתנדבות, מספרים על ההתעניינות הגואה של הציבור בתחום, ומשיבים גם למי שמערער על הצורך במוסד לאומי ללשוןיאיר שלגיאיר שלג
ארץ קטנה עם שפהפעם אחר פעם נגזרה על העברית כליה, אך היא עלתה מן האפר וזכתה לחיים חדשים כשפת חברה ומדינה בארץ ישראל. כוח החיות שלה מרשים, אך כדאי להקשיב גם לאותות האזהרהרוביק רוזנטלרוביק רוזנטל
להוציא לשון: ההסכת ששם זרקור על השפה העברית"קולולושה" ילמד אתכם את כל מה שלא חשבתם על השפה היומיומית שבה אנחנו מתקשרים ומה הופך אותה למסמר הערבשיראל שארףשיראל שארף
העברית כובשת את הרחוב הפלסטינילימוד השפה העברית בערים הפלסטיניות צובר תאוצה, וקורסים נפתחים בזה אחר זה בהתאם לביקוש. בצל ניסיון הרשות להתנתק מישראל והשיח על הריבונות, רבים מעדיפים להכיר במציאותאסף גבוראסף גבור
חברותים, תנוחו: התקינות הפוליטית מכערת את העבריתהתופעה הנפוצה ברשתות החברתיות של עיוות השפה מטעמי פמיניזם ותקינות פוליטית תיזכר כקוריוז שולי בדברי הימים של העבריתשמואל מוניץשמואל מוניץ
"בדור שלי, רק הדיוטות אמרו 'שלוש שקל'""אנחנו עם קטן עִם לשון שדובריה מעטים. יש לנו חובה לשמר אותה", קובע פרופ' משה בר־אשר, המכהן זה למעלה מרבע מאה כנשיא האקדמיה ללשון העברית. כראש המוסד המופקד על שפת הקודש המודרנית, הוא מוביל מהפכות שלפעמים מקוממות את נאמני הסדר הישן. לרגל הגיעו לגבורות נפגשנו כדי לשמוע איך נולדת מילה, ולשאול כיצד הוא משיב לנכדים ששולחים לו אימוג'ים. סליחה, רגשוניםמאיה פולקמאיה פולק
לראשונה בצרפת: אולפני עברית מבלי לצאת מהביתההסתדרות הציונית השיקה תוכנית שתסייע לכל יהודי שחפץ ללמוד עברית לעשות זאת בצורה נוחה ובמחיר מסובסד. "הקמת הכיתה הווירטואלית היא נדבך מרכזי בקשר החשוב שבין לימוד השפה לבין עידוד העלייה לארץ"צביקה קלייןצביקה קליין
הלשון שאינה יכולה למות: העברית כשפה נצחיתעבור פרנץ רוזנצוויג השפה העברית איננה שפת קודש וגם לא שפת חולין, של עם ככל העמים. את העברית ראה כשפה על־זמנית, שתחייתה מבשרת את תחיית היהדות כולה.צבי ארליךצבי ארליך
מלחמת השפה: קיצור תולדות ה"צה"לית"הוואסח הצה"לי קיים גם במילון הרשמי של הצבא ובספר של כללים "צהובים" לכתיבת המסמכים במטכ"ל, גם במערום ר"תים (ראשי תיבות) ובנדב"ר, וגם בסלנג שנולד מדי יום בטרטורים, בשיחות בין צ'ונגים לפז"מניקים ובמרדים של חיילי גולני. קיצור תולדות ה"צה"לית", השפה שישראלים מדברים שלוש שנים רק כדי לשכוח ממנה ברגע שידווחו תאילנדישי פלגישי פלג