אוטודידקט ששינן כל טקסט שנקלע לידיו: ממצרים לניהול המשק בבית זיתעוד במצרים אלברט שמע היה אנציקלופדיה רב־שפתית מהלכת, וכמו שרכש בעצמו את השכלתו, כך הקפיד לבנות במו ידיו את המשק שלו בבית־זית. על סף גיל מאה הוא ממשיך לגור באותה נחלה, ונדמה שרק הדינוזאורים מהמערה הסמוכה היו פה לפניוברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"שליחים של עליית הנוער אמרו להורים: לא צריכים אתכם, רוצים את הילדים"אחרי שנלחם במצרים, בסורים ובירדנים, אברהם קזס רצה להשתקע סוף־סוף בקיבוץ. במקום זה הוא הגיע למושב דור, רק כדי שההורים שלו לא יצטרכו להתרחק מרחש הגליםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"אהרן מקנא בי על הצלקת שנותרה, כי לפחות לי יש מזכרת מאבא"הוא כבר היה על הרכבת מהונגריה לאושוויץ, ובדרך נס מצא עצמו באוסטריה. היא התחזתה לבתם של זוג חשוך ילדים בסלובקיה. התנגשות מצח אל מצח בארץ ישראל חיברה אותם זה לזו, ולמשימה של ייהוד הגלילברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"נהיה פה כל כך רוחני, אנחנו קוראים לזה 'נרות וסנדלים' - באנגלית זה נשמע יותר טוב"כשרומה ברוקס הגיעה ארצה, היא לא הבינה למה כולם פה צועקים. החברים היו בטוחים שבתוך זמן קצר היא תישבר, אבל כעבור חמישים שנה היא והאיפוק הבריטי שלה עדיין בישראלברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"בוקר אחד מישהו שמע ציוץ וצעק: 'יש ציפור!', כולם יצאו מהמיטות בפיג'מות לראות את הפלא"במלחמת ששת הימים נילי רדפה אחרי צבי עם ארגזי אוכל. במלחמת יום כיפור היא הגיעה אליו בטיסה על ארגז בצל. ואז, בעקבות השבר הלאומי הנורא, הוא בא אחריה להקים עיר בשומרוןברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"ניסיתי להרים מעט את הכיסוי להציץ, ורפול צועק עלי: מה אתה עושה? יורים עלינו, זה לא חצץ"ההורים שלו בנו את הארץ במסמרות ובמוטות מתכת, וכשאליהו מזרחי נשר מהלימודים בכיתה ה', הוא הצטרף לעסק המשפחתי. זה מה שאפשר לו, שנים אחר כך, להעניק תרומה מפתיעה לחיי הרוח במוצא־עיליתברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"חצי מהחברים עזבו, הקושי הפיזי זרק אותם מכאן. נותרנו שבע משפחות בלבד"חגית ועמוס אהרונוף התנסו בעליות לסבסטיה, אבל דבר לא הכין אותם למגורים ממושכים בתחנת משטרה בריטית ישנה, בלי מים זורמים ועם משפחה נוספת בחדר. ואז הגיע חנן פורת, ובשיחה דרמטית אחת הוציא לדרך את נווה־צוףאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"המתיישבים הראשונים פה היו תימנים. כולם ברחו"עמרם חזן הצעיר נדד בהרים יום שלם ולא הצליח למצוא את המושב מטע. אבל הנה הוא כאן, ממשיך להפריח את המקום וגם לכתוב עליו שיריםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
השכנים של בן-גוריון עדיין זוכרים אותוהשכן של דליה ומשה פרנס נזף בהם שאין להם מספיק ילדים, ושיגע את כל הקיבוץ כשכפר בסמכותם של המומחים החקלאיים. היום רק הצריף שלו עדיין עומד פה, ומזכיר לבני הזוג את ימיהם הראשונים בשדה־בוקרברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"עשו עמודי עץ להפרדה בין החדרים, אבל היה חלל בתוכם. יצאו משם פשפשים ענקיים"ציפי פרץ החליטה שבניגוד לחברותיה מהמעברה, היא לא תסתפק בלימודים עד כיתה י' ולא תסליל את עצמה לעבודות ניקיון. אז היא גייסה כישרון מתמטי וקצת חוצפה, וכעבור כמה שנים בית־שמש כבר לא הייתה יכולה להסתדר בלעדיהאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"מטוס מצרי עבר ממש מעלינו והפציץ בשדות. אין לנו מושג איך פספס את הבתים"אחרי שנים של עבודת האדמה, הפכה פנינה שפורר למטפלת ברייקי. איך שמוצניקית־קיבוצניקית שעלתה מארגנטינה כדי לעסוק בחקלאות מגיעה לתחום רוחניקי כזה, ודווקא בעין־דור? טוב, זה מה שהקוראת בכף היד ניבאה להברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
סמנכ"לית מפעל טקסטיל בפריז מצאה את עצמה מגדלת עופות במושב בישראלאיך סמנכ"לית של מפעל טקסטיל בפריז מצאה עצמה מגדלת עופות באזור גזר? אם תשאלו את פולט בלאיש זה קרה בגלל מצלמת 8 מ"מ, כמה תפוזי ג'אפה ומושב שנותרו בו רק חמש משפחותברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"בדיעבד התברר שאייכמן ואני היינו נוסעים באותו אוטובוס כששירתתי בצבא ארגנטינה"יוסף פורת, שגדל בבית ליד רחוב גריבלדי, הגיע לארץ כדי להפריח את השממה וגם להביא אליה קצת תרבות עילית. אולי בזכות זה קיבוץ גזית צלח את כל המשברים בצעדי ריקודברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"לא היו מקררים. היו שוחטים פרה, תולים אותה, לוקחים מה שצריך"בגיל 14 סימה עמר גילתה שהיא צריכה לעשות שני דברים במקביל ובלי הפסקה: לעבוד בשדות, וללדת. אבל גם כשהיה קשה מאוד היא לא חשבה לגעת ברכוש הזולת, אפילו לא בנייר טואלטברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"בכל מקום שסגרו את חדר האוכל, חיי הקיבוץ מתו איתו"שום דבר לא חסר לשי ליפשיץ בעין־חרוד, חוץ מתחושת שליחות ותרומה למדינה. אז הוא יצא אל שפת ים המלח, להמשיך את דרכם של אנשי קומראןברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"גרנו במעברה ג', בצריפים מעץ. שירותים בחוץ, המון חולדות ועכברים מסביב. מוות"לידיה מסילתי לא יודעת בוודאות מה גילה, וגם לא כמה ילדים יש לה: חמישה היא ילדה בעצמה, ועוד עשרות הגיעו אליה כילדי אומנה. אבל את הילד הראשון שנסעה למענו מאשקלון לירושלים היא לא תשכח לעולםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"הרב קוק העלה את הרעיון להקים ריביירה בארץ הקודש"ילדיה של מירה הראל אמרו שכשאמא רוצה לדבר בפרטיות עם אבא, היא עוברת למורס. מהכורסה בבת־ים – העיר שבה לימדה עולים מתוניסיה ומאתיופיה, ואפילו פליטים מווייטנאם – היא נזכרת איך הכול התחיל בשידורים של הקשרית המחתרתית גאולה כהןברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"ב-11 בבוקר נגמר הכיבוש. כל הירדנים התחפשו לאזרחים. שמו פיג'מות וברחו"כשידו עדיין פצועה מקליע שחלף דרכה פרץ הצנחן משה גרוסברג לעיר העתיקה, ורץ להניח תפילין במקום הקדוש ביותר. שמונה שנים אחר כך התיישבו הוא ופנינה למרגלות הר אחר ששוחרר באותה המלחמה, ביישוב הצעיר עפרה, שהפך לבית גידול של חלוצים ועיתונאיםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"עמדתי ליד הבריכה עם המא"ג. אמרתי לחברים: 'אותי האויב לא יעבור חי'"ראובן ומרי עטר היו אמורים בכלל להקים התיישבות בצפון, אבל במקום זאת הגיעו לנגב. בין אתגרים חקלאיים, מלחמות ומאבק למניעת השתלטות על אדמות, הם גם הצליחו לשנות כלל בסיסי במושב תאשורברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"מה שראיתי באלטלנה? עד היום יש לי צלקת מזה"איציק הלוי השתתף בכיבוש הגליל במלחמת העצמאות, הסיע טנקים אל הגבול במלחמת לבנון הראשונה ורק מקווה שבן־גביר לא יאכזב אותו כמו בגיןברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
כמו רבים מתושבי כפרה בהודו, גם תהימנו לא ידעה שהיא יהודייה ב־1995 החליטה מילכה צונגלוי להתנתק מארצה וממולדתה ומבית אביה, וללכת לארץ המובטחת. היום, בביתה בניצן, היא מתגעגעת לבית אחר, זה שנותקה ממנו בכוחאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"שאלו אותנו מי יודע להשתמש ב'נשק שלל'. התברר שאין בשבילנו נשק, רק מה שנלקח שלל בששת הימים"משה וטובה שהם התיישבו בקרוואן בהושעיה, בלי כביש נורמלי ובלי טלפון. לך תסביר לבכירי האקדמיה בארה"ב שככה חי אחד מגדולי הממציאים והמומחים בתחום הרובוטיקה | תנועת ההתיישבותאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"סבתא שלחה חבילה מלאה נעליים. הייתה בטוחה שאין לנו מה לנעול"קיבוץ בארות־יצחק שבנגב הוחרב בהפצצות מטוסים מצריים, אבל קם מהריסותיו והיום הוא עומד בגאווה תחת רעמי המטוסים הישראליים. מיכל שפיר עשתה איתו את כל הדרך, בשלושה אתרי התיישבות שונים ועוד שני מקלטים זמנייםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"אבא מצא מסתור, ומבחינתי הוא פשוט נעלם. לא סיפרו לי שום דבר"על היהודים בבירת צרפת הכבושה נאסר לצאת לרחוב אחרי שמונה בערב, אבל מלכה־רז'ין הייתה בחוץ בשמונה וחמישה. רק כעבור שבעים שנה, בביתה ברמת־גן, היא הפסיקה להאשים את עצמה במה שקרה אחר כךברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"המון גופות זו על זו. מעט ערבים, הרבה מאוד יהודים"העלייה מכורדיסטן למושב רחוב בעמק בית־שאן הייתה בשבילם כמעט יציאה מעבדות לעבדות. ובכל זאת, שורגול ואליה משה מתגעגעים לימים שהיית רק צריך לבקש מא־לוהים, והוא היה נותןברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
הסוד של השמאל: ציפוף שורות ויצירת תודעה כוזבת של רוב בציבוראחרי שלושה דורות, הגיעה הזמן שהציונות הדתית וזקני ההתיישבות ביש"ע ישתחררו מהרצון לחקות את השמאלד"ר יהודה שלםד"ר יהודה שלם
"יום אחד פרצו לבית שלושה ז'לובים מארגון ההגנה, ומאז ידידיה אחי לא נראה בחיים"בשביל עליזה, ידידיה סגל היה האח הגדול שהקריב הכול למען פרנסת המשפחה. בשביל אשר, הוא היה המדריך המסור באימונים החשאיים של המחתרת. 75 שנים אחרי חטיפתו ומותו של פעיל האצ"ל, בני הזוג פורקוש עדיין כואבים את הפרשה הטרגית ההיא שקשרה ביניהם, ועדיין תוהים איך ייתכן שבין יהודים צמחה שנאה חסרת גבולותאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"אנשי הסוכנות לא רצו להעלות לארץ את הזקנים, הם רצו פה רק צעירים, שילכו להילחם"לפני שאליס קדוש ובעלה ארמונד הגיעו לבית־שאן, הסטנדרט כאן היה מכנסי חאקי וכובע טמבל. בין גידול סלק סוכר לגידול חמישה ילדים הצליחו בני הזוג להעשיר את המלתחה המקומית, ואפילו להלביש את הקיבוצניקיםברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"היום הבחורות יוצאות לפנסיה בגיל 62. אני בגיל הזה התחלתי עבודה חדשה"טובה אבריאל יישמה את החזון הקיבוצי בכל דרך אפשרית: בהפרחת השממה, בעבודת הרפת, בחינוך ובסמינרים רעיוניים. היום היא נהנית לראות את משאבי־שדה מתפתח, אבל מצטערת שהתושבים החדשים כבר לא נאמנים לאידיאולוגיהברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון
"הודיתי לו בשם עשרות אלפי ילדים שהסתתרו במנזרים קתוליים. האפיפיור חייך ונישק לי את היד"רגע לפני הרכבת לאושוויץ היא הוברחה מהעיר ומצאה מחסה אצל "האחות רנטה". רק בקיבוץ להבות חביבה היא הרגישה סוף־סוף שייכת. כעבור 55 שנה יצאה חוה שיק לחפש את מצילתה, וסגרה מעגל בצורה מפתיעהברוך גרינברג 1+כתבי מקור ראשון