תנועת ההתיישבות
סמנכ"לית מפעל טקסטיל בפריז מצאה את עצמה מגדלת עופות במושב בישראל
"בדיעבד התברר שאייכמן ואני היינו נוסעים באותו אוטובוס כששירתתי בצבא ארגנטינה"
"לא היו מקררים. היו שוחטים פרה, תולים אותה, לוקחים מה שצריך"
"בכל מקום שסגרו את חדר האוכל, חיי הקיבוץ מתו איתו"
"גרנו במעברה ג', בצריפים מעץ. שירותים בחוץ, המון חולדות ועכברים מסביב. מוות"
"הרב קוק העלה את הרעיון להקים ריביירה בארץ הקודש"
"ב-11 בבוקר נגמר הכיבוש. כל הירדנים התחפשו לאזרחים. שמו פיג'מות וברחו"
"עמדתי ליד הבריכה עם המא"ג. אמרתי לחברים: 'אותי האויב לא יעבור חי'"
"מה שראיתי באלטלנה? עד היום יש לי צלקת מזה"
כמו רבים מתושבי כפרה בהודו, גם תהימנו לא ידעה שהיא יהודייה
"שאלו אותנו מי יודע להשתמש ב'נשק שלל'. התברר שאין בשבילנו נשק, רק מה שנלקח שלל בששת הימים"
"סבתא שלחה חבילה מלאה נעליים. הייתה בטוחה שאין לנו מה לנעול"
"אבא מצא מסתור, ומבחינתי הוא פשוט נעלם. לא סיפרו לי שום דבר"
"המון גופות זו על זו. מעט ערבים, הרבה מאוד יהודים"
הסוד של השמאל: ציפוף שורות ויצירת תודעה כוזבת של רוב בציבור
אחרי שלושה דורות, הגיעה הזמן שהציונות הדתית וזקני ההתיישבות ביש"ע ישתחררו מהרצון לחקות את השמאל
"יום אחד פרצו לבית שלושה ז'לובים מארגון ההגנה, ומאז ידידיה אחי לא נראה בחיים"
"אנשי הסוכנות לא רצו להעלות לארץ את הזקנים, הם רצו פה רק צעירים, שילכו להילחם"
"היום הבחורות יוצאות לפנסיה בגיל 62. אני בגיל הזה התחלתי עבודה חדשה"
"הודיתי לו בשם עשרות אלפי ילדים שהסתתרו במנזרים קתוליים. האפיפיור חייך ונישק לי את היד"
"אתם נולדתם עם כפית של זהב בפה. ב־48' לא היה כאן כלום, אפילו לא תפוחי אדמה"
"היינו משפחה עשירה בזמנו, אבל כשאכלנו ביצה חילקנו אותה בין ארבעה אחים"
הם התחתנו במקום היחיד בסביבה שפעל בו גנרטור אזרחי: בית החרושת למלח
"היה דבר אחד שהאוקראינים שנאו יותר מאשר את היהודים: את הרוסים"
השכנים הפולנים התעללו בנו, הם היו אפילו יותר גרועים מהגרמנים
"ב-39' היו המון סרטיפיקטים, אבל בלי פרוטקציה אי אפשר היה להשיג. לאן הם הלכו?"
"חיינו ברעב, לוקחים קצת דוּמים לילדים. אין יוחננוף ורמי לוי. אוכל כמו של קופים"
"היה להם בית מטבחיים של חזירים, היה לנו טוב שם"
"אני זוכר השתוללות עצומה של ההורים, ושל הנוער שכבר הבין"
"מה שהיא ידעה לעשות בתרנגולות, אף אחד לא יכול לדמיין"
"אבא שלי נישק את האדמה כשהגיע הנה. בשבילם זו הייתה גאולה"
אחים לא מפקירים: "עבדתי בגדות בעיקר במטעים, אבל החיים שלי היו בחוץ"
"לכל אחד שם היה האלוהים שלו, והצעקה שלו, והשמע ישראל שלו"
"הבית היה תפוס. קיבלנו דירה אחרת, של יהודים שנלקחו לאושוויץ"
"שאלתי פעם את האחים המוסלמים למה הם נחמדים אליי. ענו לי: פה אתה אורח שלנו"
"גם אם ידענו שערבים ישרפו לנו את השדה, היה ערך לעבודה הזו"
"פעם הייתי שלום עכשיו, היום אני לא מאמין בכלום לערבים"
ספינת המעפילים שנלכדה בגלל מרגלת בריטית
"כל סכום כסף שנחסך שימש לקניית פרה נוספת, וככה לאט־לאט גדלנו"
"מה היה אחרי המלחמה? אף פעם אין אחרי. תמיד יש מלחמה, כמו שרשרת"
"לעמוד בפני הערבים שהציקו לנו אז לא מעט, ובעצם ממשיכים עד היום"
"נתנו לי צל"ש כי בסך הכל עשיתי מה שלימדו אותי"
"נשארתי פה עם המשק כשלא ידעתי להחזיק עוף ולא ידעתי מה זה מושב בכלל"
לקראת יום המאחזים, גנץ מבהיר: "הפעילות לא חוקית, תינקט אכיפה קפדנית"
פורצת גדר כדי לבנות גשר חברתי בין הקיבוץ לעיירה
ילדה לבדה: על מסעותיה של הגננת המיתולוגית שתמיד הסתיימו באיחוד מחדש
"בבית-השיטה גיליתי ישראליות חדשה שאיננה גלותית"
"אני כל החיים יחף. עכשיו אני נכה ברגליים"
"הוא נדלק עליי אז התחתנו ליד המכולת, עם בקבוק בירה"
"כשאתה בקרב, או שהוא יהרוג אותך או שאתה תהרוג אותו. העדפתי להרוג"
