עוד חוזר הניגון – הסכת שנולד מהלב, מתוך כאב, תקווה ואמונה בזוגיות ומשפחה. על זוגיות שנייה אחרי אובדן. בדגש על אובדן במלחמת חרבות ברזל. זוגיות שנייה אחרי אובדן היא מסע אישי ומורכב, אבל היא גם סיפור של אהבה שמבקשת מקום חדש בעולם. מלחמת חרבות ברזל, שעדיין מתרחשת, הותירה אחריה חלל גדול. נשים צעירות שהתאלמנו ברגע, ילדים שגדלים ללא אב, הורים ששכלו את בנם. בתוך הכאב, קיים גם רצון לחיים, להתחדשות, לחיבוק שמבין ומקבל. השיח על זוגיות שנייה אחרי אובדן הוא לעיתים טעון, רגיש ומורכב – והכל אישי מאוד ופרטי, וכל אחת ועולמה. ההסכת הזה צמח מתוך התבוננות במציאות שהמלחמה כפתה עלינו ודמעות רבות על נשים שהקריבו את היקר להן, והפכו לגיבורות בעל כורחן ללא בן זוג ומציאות חיים שהתהפכה ברגע. בפרק הראשון משוחחת שירת מלאך עם נעמה אברהם. יחד השתיים משתפות כיצד נולד הרעיון, מה בער בהן ליצור אותו, ואיך הפכו חלום למציאות. ארגון ארים ראשי היה מנוע חשוב בדרך. בהסכת יושמעו הקולות השונים שמרכיבים את הדרך הזו: אלמנות ממלחמות קודמות שבחרו באהבה מחדש, אנשי מקצוע שמלווים זוגיות אחרי אובדן, הורים שכולים שהכלה שלהם נישאת שוב, גברים שהתאהבו באלמנות, רווקים, גרושים ואלמנים שיוצרים יחד משפחות חדשות – שבטים של אהבה. ההסכת גם נותן מקום לשאלות שלא תמיד נשמעות – לחששות, לפחדים, ולבחירות שלא תמיד מובנות מבחוץ. יש מי שבוחרת שלא לצאת למסע של חיפוש זוגיות חדשה, יש מי שעדיין מתמודדת עם הקשיים, עם המורכבויות של התא המשפחתי, עם השאלה איך בן זוג חדש ישתלב בחייה ובחיי ילדיה. לכל אלה יש מקום, לכל קול יש חשיבות. במדינה כמו שלנו, למודת כאב ואובדן, יש ניסיון שנצבר, יש תובנות עמוקות, ויש אנשים עם לב ענק שמוכנים לשתף ולתת יד. ההסכת הזה נוצר בדיוק בשביל זה – כדי לאסוף את הידע, לתת השראה וללוות כל אחת במסע הפרטי שלה, בדרך שמתאימה לה. אני מאמינה שכל החלטה היא לגיטימית, שאין תשובה אחת נכונה, ושאין צורך להוכיח דבר לאף אחד. כל אישה יודעת את הדרך שלה. הפרקים נועדו לתת מקום לכל בחירה ולחזק אותה, לעודד כל אחת במקום שלה, לגלות שהלב עדיין יודע לאהוב, ושהחיים, לצד הכאב שבהם, יכולים להפתיע במתיקות שלהם. כמו שכתב אהוד מנור: "יש בי אהבה והיא תנצח".