יש בי אהבה והיא תנצח: זוגיות שנייה אחרי אובדןעוד חוזר הניגון – הסכת שנולד מהלב, מתוך כאב, תקווה ואמונה בזוגיות ומשפחה. על זוגיות שנייה אחרי אובדן. בדגש על אובדן במלחמת חרבות ברזל. זוגיות שנייה אחרי אובדן היא מסע אישי ומורכב, אבל היא גם סיפור של אהבה שמבקשת מקום חדש בעולם. מלחמת חרבות ברזל, שעדיין מתרחשת, הותירה אחריה חלל גדול. נשים צעירות שהתאלמנו ברגע, ילדים שגדלים ללא אב, הורים ששכלו את בנם. בתוך הכאב, קיים גם רצון לחיים, להתחדשות, לחיבוק שמבין ומקבל. השיח על זוגיות שנייה אחרי אובדן הוא לעיתים טעון, רגיש ומורכב – והכל אישי מאוד ופרטי, וכל אחת ועולמה. ההסכת הזה צמח מתוך התבוננות במציאות שהמלחמה כפתה עלינו ודמעות רבות על נשים שהקריבו את היקר להן, והפכו לגיבורות בעל כורחן ללא בן זוג ומציאות חיים שהתהפכה ברגע. בפרק הראשון משוחחת שירת מלאך עם נעמה אברהם. יחד השתיים משתפות כיצד נולד הרעיון, מה בער בהן ליצור אותו, ואיך הפכו חלום למציאות. ארגון ארים ראשי היה מנוע חשוב בדרך. בהסכת יושמעו הקולות השונים שמרכיבים את הדרך הזו: אלמנות ממלחמות קודמות שבחרו באהבה מחדש, אנשי מקצוע שמלווים זוגיות אחרי אובדן, הורים שכולים שהכלה שלהם נישאת שוב, גברים שהתאהבו באלמנות, רווקים, גרושים ואלמנים שיוצרים יחד משפחות חדשות – שבטים של אהבה. ההסכת גם נותן מקום לשאלות שלא תמיד נשמעות – לחששות, לפחדים, ולבחירות שלא תמיד מובנות מבחוץ. יש מי שבוחרת שלא לצאת למסע של חיפוש זוגיות חדשה, יש מי שעדיין מתמודדת עם הקשיים, עם המורכבויות של התא המשפחתי, עם השאלה איך בן זוג חדש ישתלב בחייה ובחיי ילדיה. לכל אלה יש מקום, לכל קול יש חשיבות. במדינה כמו שלנו, למודת כאב ואובדן, יש ניסיון שנצבר, יש תובנות עמוקות, ויש אנשים עם לב ענק שמוכנים לשתף ולתת יד. ההסכת הזה נוצר בדיוק בשביל זה – כדי לאסוף את הידע, לתת השראה וללוות כל אחת במסע הפרטי שלה, בדרך שמתאימה לה. אני מאמינה שכל החלטה היא לגיטימית, שאין תשובה אחת נכונה, ושאין צורך להוכיח דבר לאף אחד. כל אישה יודעת את הדרך שלה. הפרקים נועדו לתת מקום לכל בחירה ולחזק אותה, לעודד כל אחת במקום שלה, לגלות שהלב עדיין יודע לאהוב, ושהחיים, לצד הכאב שבהם, יכולים להפתיע במתיקות שלהם. כמו שכתב אהוד מנור: "יש בי אהבה והיא תנצח".שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 24:55 דקות
לזוגיות שנייה קצב משלה: המשפט ששינה את חייה של לימור סון הר-מלך"אם את אומרת לי עכשיו לא, את מפסידה את חייך". משפט אחד, טלפון אחד, ששינה את חייה של לימור סון הר-מלך. היא הייתה אז בת 26, אלמנה צעירה בשיקום ממושך אם לשני ילדים קטנים, ונשמתה עדיין אחוזה בזיכרונות מן החיים שהיו לה – הבית שבנתה עם בעלה הראשון שולי הר-מלך שנרצח בפיגוע בו היא נפצעה שנתיים קודם לכן. בתוך הכאב וחוסר היכולת לדמיין עתיד אחר, היא לא חלמה על זוגיות שנייה. אבל אז, לאט ובהיסוס, צמחה בה ההכרה שהלב – גם כשהוא שבור – מסוגל להחלים. בפרק החדש של הפודקאסט עוד חוזר הניגון שעוסק בזוגיות שנייה לאחר אובדן, שוחחה שירת מלאך עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך לשיחה כנה ונוגעת ללב על עולמה האישי ומסע חייה שכולל נישואין, אובדן וצמיחה. היא שיתפה בדרך שעברה – מההלם הראשוני, דרך השיקום הפיזי והנפשי, ועד לרגע שבו פתחה את ליבה מחדש ובנתה ביחד עם האיש שלה מהזוגיות השנייה, יהודה משפחה שמחה וגדולה. "לא הבנתי בכלל איך אפשר להמשיך", היא מספרת. "איך מישהו אחר יוכל לאהוב את הילדים שלי? איך אוכל לאהוב שוב? איך בכלל מוצאים מקום בלב, כשפעם הוא היה מלא עד גדותיו?", אבל המציאות הוכיחה אחרת. אל תוך חייה נכנס יהודה, מי שלימים הפך לבעלה השני ולאב לילדיהם. הקשר נבנה בעדינות ובסבלנות, מתוך הבנה שהדרך לזוגיות שנייה אינה זהה לראשונה. "בפגישה הראשונה דיברתי שלוש שעות ברצף", היא נזכרת. "בסוף הוא רק אמר לי: 'זה בסדר, יש לי סבלנות'". ואולי זה הלקח המשמעותי ביותר: לזוגיות שנייה יש קצב משלה, נתיב משלה, והיא לא צריכה להידמות לראשונה כדי להיות שלמה ומלאה. "כשאתה אומר לקדוש ברוך הוא – אתה תוליך, אתה תכוון, אני לא מחליטה כלום לבד – אז קורים ניסים", אומרת לימור. "יש בי אמונה שלמה שהשם יודע מה טוב לי, ואני רק צריכה להרפות ולסמוך עליו". סון הר-מלך היא לא רק מטפלת, רעיה ואם לעשרה ילדים – היא גם שליחת ציבור. כחברת כנסת היא מקדישה את חייה למען העם והארץ, מתוך תחושת שליחות עמוקה. ההתמודדות האישית שלה עם כאב, שכול ותקומה מעניקה לה כוחות לפעול למען משפחות שכולות, פצועים ונפגעי טרור. "אני בעיקר מתפללת שהלב שלי יישאר פתוח לכל מי שנפגע, לכל מי שצריך אוזן קשבת, לכל מי שכואב. אני לא רוצה לאבד את הרגישות לכאב של עם ישראל". ואולי דווקא משום שחוותה אובדן כה עמוק, היא יודעת שבבית – כמו בלב – יש מקום לכולם. "כשאבא שלי יחזור בתחיית המתים, אתה תחזור לבית שלך?", שאל אהוביה, בנה בן הארבע, את אביו החדש. יהודה חייך והשיב: "לא. נחיה פה כולנו בחמולה ויהיה נחמד". ואז, שרה הקטנה, בת השנתיים, רצה לכיוון חדר השינה לבדוק משהו. היא פתחה את הדלת, הביטה פנימה, חזרה לאמה ואמרה לה בפשטות: "אמא, בדקתי. הכול בסדר. יש מקום לשלושה". גם אחרי השבר הגדול ביותר – יש חיים. גם אחרי האובדן – יכולה להיות אהבה. החיים יכולים להיות מלאים תקווה.שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 56:03 דקות
"לא בונה בית חדש – ממשיך את זה שהיה"כשעידו פלסר איבד את אשתו מעיין אחרי שנה וחצי של מאבק במחלה, הוא ידע שהחיים לא יכולים להישאר כפי שהיו. "עמדתי מול הבית שלנו, מול הארגזים הסגורים, והבנתי שהכול השתנה. אבל ידעתי גם דבר אחד – הקב"ה לא רוצה שאשאר בתוך הכאב. הוא רוצה שאבחר בחיים". בתוך הכאב, הוא מצא את עצמו מחפש אור, מחפש תקווה. "ידעתי שאני לא יכול לשקוע. אמרתי לעצמי – "'ה' נָתַן וְה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ' (איוב א', כ"א). אני מאמין בזה – ולכן אני חייב להמשיך קדימה". ההמשך הזה, שלא היה מובן מאליו, הביא אותו להחלטה אמיצה: לבנות זוגיות חדשה. בפרק החדש של עוד חוזר הניגון מארחת שירת מלאך את עידו ורחלי פלסר – זוג שחי את השאלות האלה בכל יום מחדש, ומוכיח שהאהבה לא רק שאינה נגמרת – היא יכולה להיבנות מחדש, ממקום שלם ומלא. "אני לא מחפשת למלא מקום – אני כאן כי אני אוהבת אותו" רחלי פלסר לא דמיינה שכך תיראה הזוגיות שלה. היא פגשה עשרות גברים, חיפשה שנים את האדם הנכון עבורה, ובגיל 33, כשהציעו לה להיפגש עם אלמן צעיר עם שלושה ילדים – היא לא ראתה בזה ויתור או פשרה, להפך. "לא חשבתי שאני אתחתן עם אלמן", היא מספרת, "אבל לא הסתכלתי על הסטטוס שלו. אני מתחתנת עם האדם עצמו, לא עם הסיפור שלו". ההחלטה שלה להיכנס למשפחה קיימת לא הייתה מתוך רחמים או רגש הצלה, אלא מתוך אהבה אמיתית. "מהרגע הראשון, לא חשבתי שאני באה למלא מקום של אף אחת. מעיין הייתה אימא שלהם, ואני אימא שלהם עכשיו. ואני לא מחליפה אותה – אני מוסיפה להם אהבה". "האהבה שלי למעיין לא מתחרה באהבה שלי לרחלי" גם עידו היה צריך לעבור תהליך שלם כדי לאפשר לעצמו להרגיש". כשהתחתנתי עם מעיין, לא חשבתי שזה יהיה רק לשש שנים", הוא אומר בכנות, "אבל זה מה שהיה כתוב לי, וכשהבנתי שאני צריך להמשיך הלאה זה לא היה מתוך רצון לשכוח אותה – אלא דווקא מתוך נאמנות למה שהיא עצמה רצתה: שאבחר בחיים". אחד החששות הכי גדולים של אלמנים ואלמנות הוא איך לזכור את בן הזוג שאיננו, בלי שזה יפגע בזוגיות החדשה, אבל עידו משוכנע שאין כאן תחרות. "אני אוהב את רחלי בלב שלם, כמו שאהבתי את מעיין. הלב מתרחב, לא מצטמצם. ברגע שבאמת נותנים לזוגיות השנייה מקום מלא, בלי להחזיק רגל אחת בעבר, אפשר להיות שם עד הסוף". "אצלנו בבית, מעיין היא חלק מהסיפור – אבל הזוגיות היא שלנו" בבית של רחלי ועידו, הילדים מדברים על אימם שמעיין בטבעיות, קוראים לה "אימא מעיין ולא חוששים להזכיר זיכרונות. היה לי ברור שאם אתחתן שוב, מעיין תישאר חלק מהבית שלנו", אומר עידו, "לא באופן שמפריע, לא כצל שמרחף, אלא כמשהו חיובי, כמשהו שמאפשר לילדים להרגיש חיבור בריא למה שהיה ולמה שיש". אבל באותה נשימה, הוא גם מבהיר – "אין פה שתי מערכות יחסים מקבילות. מעיין היא אימא שלהם. אבל רחלי היא בת הזוג שלי. אני לא חי עם שתי אהבות במקביל, אני חי בזוגיות אחת, בריאה ושלמה". ורחלי? היא לא חשה מאוימת. "לפעמים אנשים מהצד אומרים לי, ‘איך את לא מקנאה?’ ואני צוחקת. מעיין היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אבל עידו בחר בי. הוא שלי, ואני שלו, וכשיש ביטחון מלא באהבה, אין צורך בתחרות עם אף אחד". לא רק שאין תחרות, אלא שההבנה הזאת מאפשרת לה לתת מקום גם לילדים וגם לעצמה". זה שאני מכירה ומכבדת את המקום של מעיין לא אומר שאני פחות נוכחת. להפך – דווקא מתוך זה שאני בטוחה במקומי, אני יכולה לתת לילדים אהבה שלמה, בלי פחד ובלי חשש שאהבתי פחות חשובה". למי הפרק הזה מתאים במיוחד? אם חוויתם אובדן ואתם מרגישים שהגיע הזמן להיפתח לאפשרות של זוגיות חדשה, אבל לא יודעים איך עושים את זה – הפרק הזה הוא בשבילכם. אם אתם בני משפחה או חברים של מישהו שמתמודד עם האתגר הזה ורוצים לדעת איך לתמוך בו, תמצאו כאן כלים מעשיים ותובנות מרגשות. ואם אתם רווקים ורווקות ששוקלים להיפגש עם מישהו שהתאלמן, אבל יש לכם חששות – כאן תוכלו לשמוע ממקור ראשון איך זה נראה באמת, ואיך זוגיות שנייה יכולה להיות לא פחות שלמה, מלאת אהבה ואור מזוגיות ראשונה. הפרק הזה גם מתאים לכל מי שמאמין בכוח של תקווה, בבחירה בחיים, ובאמונה ש"אַחַרֵי הַחֹשֶׁךְ אוֹר גָּדוֹל יָבֹא" (ישעיהו ט, א).שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 01:01:01 דקות
"הלב נשבר – אבל מגיע לה לאהוב שוב"הפודקאסט "עוד חוזר הניגון" הוא לא עוד תוכן על שכול ומלחמה. זהו מרחב עדין, אנושי ונדיר, שבו שירת מלאך פותחת דלת לשיחות על זוגיות שנייה אחרי אובדן. זה פודקאסט שמבקש להגיד – גם אחרי שבר גדול, יש חיים. לא חיים כמו שהיו, אלא חיים חדשים. עם כאב, עם געגוע, ועם אהבה שיכולה לפרוח שוב. הפרק הרביעי הוא מהמרגשים שנשמעו. שירת מארחת את נעמה מאיר-איזיק, אחותו של רס"ן דוד מאיר הי"ד, לוחם סיירת מטכ"ל שנפל בקרב גבורה בקיבוץ בארי. אבל השיחה לא נתקעת בכאב. היא מלאה באור, אהבה, ואמונה עמוקה בבחירה בחיים – גם כשהלב מדמם. במרכז הפרק עומדת ענת, אלמנתו של דוד, ואם לשקד הקטן. היא לא מספרת כאן – אבל מדברים עליה כל הזמן, באהבה ענקית. זה מה שמיוחד בפרק הזה: משפחה שכולה, שמאמינה שמגיע לענת לאהוב שוב. לא לשכוח, לא למחוק – אלא לבנות מחדש. וכמו ענת, יש נשים רבות שאבדו את בעליהן וצריכות להתאקלם במציאות החדשה ללא אהוב ליבן. "אמא שלי ניגשה אליה בשבעה ואמרה לה: 'ענתי, את תתחתני. לא בגלל ששקד צריך אבא – אלא בגלל שלך מגיע לחיות חיים מלאי אהבה'", משתפת נעמה. המשפחה לא רק אמרה, אלא גם פעלה. האחים של דוד פרסמו פוסט בשם: "דרוש גיס" – שבו כתבו בפשטות ובכנות: "אנחנו מחפשים גבר עם כתפיים רחבות ולב ענק, שיבוא לעטוף את הלב השבור הזה באהבה". הפוסט הפך לוויראלי, ורבים הגיבו בהתרגשות. משהו בשפה, בכוונה, בפתיחות – נגע ללב. הפרק מדבר גם על המורכבות. על איך זוגיות שנייה אחרי אובדן היא לא התחלה "נקייה", אלא המשך עם הרבה לב. "זה לא לעבור הלאה", מדגישה נעמה, "זה לבנות משהו חדש, מתוך השבר. לא במקום – אלא לצד". הפרק הזה, כמו כל הפודקאסט, מדבר קודם כל על אנושיות, על הקשבה, חמלה, מקום. על ערך של משפחה וזוגיות. הוא נוגע באלמנות, במשפחות שכולות, אבל גם בכל אחד ואחת מאיתנו שמכירים מישהו שמתמודד עם שכול – או אפילו עם בדידות. הוא פונה גם לרווקים ורווקות, לגרושים, לאנשים שפשוט מבקשים לאהוב – ומבין שזה לא תמיד פשוט. ושאהבה, לפעמים, היא מעשה של אומץ. אז אם אתם רוצים לשמוע שיחה אמיתית, חמה, נוגעת – כזו שלא משאירה אתכם אדישים – פרק 4 של עוד חוזר הניגון הוא המקום. הקשיבו לו. תנו ללב שלכם להתרחב. תנו לתקווה להיכנס. כי גם מתוך הכאב – אפשר לבחור באהבה.שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 38:40 דקות
"שיעור גדול בהרחבת הלב": נישואים לאחר אובדןבפרק מרגש במיוחד, אני משוחחת עם רותי גיליס – אלמנה, אם, סבתא, ואישה שנישאה מחדש לאחר שאיבדה את בעלה, ד"ר שמואל גיליס הי"ד, איש משפחה וקהילה ורופא המטולוג מוערך, שנרצח בשנת 2001 בדרכו לביתו בכרמי צור, בסיום משמרת כרופא בבית החולים הדסה עין כרם. רותי מביאה איתה ניסיון חיים עמוק ותובנות נדירות, ומציעה שפה חדשה למה שרבים קוראים לו "זוגיות שנייה". מבחינתה, מדובר בלא פחות מ"משפחתיות שנייה". "זה לא אחד ועוד אחת – זה משפחות שלמות שמגיעות לקשר", היא אומרת. "עם ילדים, עם כאבים, עם תרבויות שונות. זה לא רק לב פתוח – זה לב רחב". אחת הנקודות המרכזיות שרותי מדגישה היא החשיבות של יציבות הורית לפני שמכניסים דמות זוגית חדשה לחיים. "הילדים צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על אמא – שהיא העוגן. רק מתוך יציבות כזאת אפשר לבנות משהו חדש". רותי מדברת בכנות על המורכבויות, ומסבירה שבקשר כזה יש לא רק שני צדדים, אלא ארבעה: המשפחה שלך, המשפחה שלו, המשפחה של בן הזוג שנפטר – והחוסר עצמו. "כשיש הכלה לכל הדבר הזה – זה יכול להתקיים בטוב. לא בלי אתגרים, אבל בטוב". ברגע מיוחד בפרק היא משתפת, היא מספרת על הורי שמואל, בעלה הראשון, שהזמינו את בן זוגה החדש לשבת. "הם אמרו – אנחנו רוצים שהילדים יראו שאנחנו אוהבים אותו. זה היה שיעור גדול על אהבה והרחבת הלב". הפרק הזה אינו רק עבור אלמנות – הוא פונה גם למשפחות, להורים, לחברים ולכל מי שמלווה אישה אהובה במסע הזה. הוא פותח פתח להקשבה, להכלה ולדיבור פשוט, כן, ומכיל – גם כשזה מורכב.שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 35:56 דקות
בחירות, אהבות ומערכות יחסים במשפחהבפרק החדש של הפודקאסט עוד חוזר הניגון, משוחחת שירת מלאך עם מוריה דורות בן ארי – מטפלת זוגית, אלמנה ואם לחמישה – על הבחירה לחיות מחדש אחרי אובדן. מוריה מספרת על השנים שבהן בעלה, חגי ז"ל, קצין מוערך בצה"ל, שנפצע אנושות במהלך מבצע "צוק איתן" שכב חסר הכרה לאחר פציעתו הקשה טופל באהבה ובמסירות, ונפטר לאחר מאבק ממושך. היא משתפת את הפחדים שאיתם התמודדה, ההחלטות והכוחות שהיו דרושים לה כדי לבחור בחיים. מתוך המקום הזה, היא פתחה את הלב והקימה בית חדש עם אביב – גבר גרוש ואב לילדים השיחה עוסקת גם באתגרי ההורות בתוך מציאות כזו: איך מספרים לילדים, איך מחזיקים את הטוב גם כשהלב נשבר, ואיך מעבירים לילדים תחושת שייכות וביטחון – כשכל המסגרת משתנה. זהו פרק על בחירות, אהבות ומערכות יחסים במשפחה. חיבורים, ואמונה עמוקה שאפשר לבנות שוב. אחרת. יחד. לאתר של שירת מלאך: https://shiratmalach.co.il/שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 55:19 דקות
לבנות מחדש בלי למחוק את הבית הקודםבפרק זה של "עוד חוזר הניגון" פוגשת שירת מלאך את ד"ר שלומית והרב בני להמן – זוג נדיר שבנה יחד חיים שלמים מתוך שבר עמוק. שלומית התאלמנה מבעלה הראשון, שלמה אומן ז"ל, שנהרג במלחמת שלום הגליל כשהייתה בת 25, אם לפעוט בן שנתיים ובהיריון. חמש שנים לאחר מכן, נישאה לבני, בן דודה של שלמה, חבר קרוב ורווק. בני ושלומית לא ניסו לעקוף את הכאב. הם הזמינו אותו לשולחן השבת, לצילומי החתונה, לשמות הנכדים. בית שמכיל גם את שלמה וגם את התקווה. פרק נדיר על חסד, בחירה, ובית אחד עם שלוש רגליים שמחזיק יציב. לאתר של שירת מלאך: https://shiratmalach.co.il/שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 32:44 דקות
זוגיות שנייה כשכל אחד מביא איתו ילדים, משפחה וסיפור שלםבפרק החדש של עוד חוזר הניגון, שירת מלאך מארחת את סמדר מילר לוי לשיחה כנה על האתגרים של אהבה בפרק ב'. סמדר היא מורה לזוגיות, מיניות, הגשמה ושפע, ומייסדת "קרובים – בית הספר לזוגיות". מה קורה כששני אנשים נפגשים וכל אחד מהם מביא איתו לא רק לב פתוח, אלא גם ילדים, משפחה והיסטוריה משלו? איך יוצרים קשר זוגי משמעותי כשמסביב יש עוד מעגלים שצריך להתחשב בהם? סמדר מדברת על החשיבות של תהליך איטי, מכבד, שבו גם הילדים והמשפחות לומדים להכיר. לדבריה: "זה לא מספיק שאני אוהבת אותך ואתה אותי, צריך זמן כדי ששני העולמות ילמדו להיפגש".שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 51:35 דקות
עוד חוזר הניגון: אשמה. איך אני יכולה להמשיך הלאה?אשמה. זה רגש כבד שמלווה אלמנות רבות – אשמה על מה שהיה, על מה שלא הספקנו לומר, על הילדים שנשארו להתמודד, וגם על עצם המחשבה להמשיך הלאה. תחושה שמופיעה פתאום, לפעמים דווקא ברגעים שמחים: כשאני מתחילה קשר חדש – והלב לוחש "אבל מה עם הזוגיות שהייתה?". כשאני רואה את הילדים מתמודדים – והמחשבה מציקה "אולי אני אשמה בקושי שעובר עליהם?". בפרק מיוחד של הפודקסט עוד חוזר הניגון אני משוחחת עם סמדר מילר לוי, שנמצאת בעצמה בזוגיות שנייה אחרי אובדן וגירושין. סמדר מביאה קול חומל ומנוסה, ומראה איך אפשר להתיידד עם האשמה – לא לברוח ממנה ולא לתת לה לשתק. “אשמה היא ביצת הפתעה – מתחתיה יש מסר פנימי, הזמנה להתבוננות ולעיתים קריאה לפעולה.” המשפט הזה מתוך השיחה שלנו פותח דרך חדשה: לראות באשמה לא אויב אלא שער לריפוי. זהו פרק רגיש ומלא השראה, שמעניק כלים והבנות לכל מי שמחפש אהבה מחדש אחרי פרידה או אובדן. לחצו להאזנה ותגלו איך אשמה יכולה להפוך למפתח לאהבה מחודשתשירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 51:20 דקות
"רציתי לראות את כלתי שוב בבית שמח"בפרק הזה של עוד חוזר הניגון משוחחת שירת מלאך עם מרים זולדן, אמו של עידו (עידודי) זולדן הי״ד – שנרצח בפיגוע ירי סמוך לכפר פונדוק בדרכו חזרה מלימוד חברותא ביישוב קרני שומרון הוא נהרג במקום והותיר אחריו שני ילדים קטנים – אהרון בן שלוש ורחל בת פחות משנה. מרים מספרת על הדרך הלא פשוטה שתהילה, כלתה האלמנה נאלצה להתמודד אתה והאופן בו היא זכתה להינשא בשנית.. כשמרים ובעלה נחמן משתדלים להיות שם ולתמוך בכל דרך שאפשרית להם. זהו סיפור על נדיבות לב של – אם שכולה וכלה צעירה אלמנה – שבחרו לשמור על קשר חזק ואוהב גם כשחייהן התעצבו מחדש. “לנגד עיניי עמדה מטרה אחת: לראות את תהילה שוב בבית חם ושמח, ולראות את הילדים בתא משפחתי חדש בריא וטוב עם אחים נוספים ”, אומרת מרים. מרים משתפת בנחת שיש להם לראות את הנכדים כולם כמשפחה מלוכדת אחת : אנחנו סבא וסבתא לכולם – אין הבדל”. וגם על גלעד, הבעל החדש והמדהים לדברי מרים, שידע ויודע לשלב את זכרו של עידודי הי"ד באהבה ובטבעיות בתוך הבית שבנו הוא ותהילה. זהו פרק נדיר ומעורר השראה על האפשרות להחזיק יחד כאב וזיכרון לצד שמחה ותקווה, ולבנות משפחה שממשיכה קדימה ומוסיפה קומות חדשות של חיים ואהבה. סיפור על זיכרון, אמונה ונדיבות לב שמצליחים להכיל כאב ושמח יחד. לחצו על כפתור ההאזנה ותנו למילים של מרים לגעת בכם.שירת מלאךשירת מלאך・ האזינו לפודקאסט 34:41 דקות