בניסיון נואש להציל את כלבתו החולה, אוסטרלי אחד יצא למסע יוצא דופן: הוא השתמש בבינה מלאכותית כדי לעצב טיפול ניסיוני מותאם אישית - ואף הצליח לגייס מדענים מובילים שיישמו אותו בפועל.
המסע בן החודשים של פול קונינגהאם, יועץ בינה מלאכותית מסידני, שניסה להילחם בסרטן של כלבת המחמד שלו, רוזי, משך תשומת לב עולמית - כולל של מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שכינה את הסיפור "מדהים" בפוסט ברשתX .
לדברי קונינגהאם, סרטן תאי הפיטום (Mast cell cancer) ממנו סובלת הכלבה רוזי בת השמונה, נמצא כיום בנסיגה חלקית: הגידול הגדול ביותר בגופה הצטמק באופן משמעותי. "היא חזרה לניידות ולתפקוד במידה רבה", סיפר, לאחר שקיבלה בדצמבר חיסון mRNA מותאם אישית לצד טיפול אימונותרפי חזק. עם זאת, הוא מדגיש כי אינו רואה את ממצאיו כתרופה ממשית. גם מומחים שאינם קשורים למקרה מציינים כי מדובר בעיקר בהדגמה של הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית להאיץ מחקר רפואי.
הכי מעניין
חיסון, אילוסטרציה. | צילום: שאטרסטוק
קונינגהאם תיאר כיצד ניהל שיחות בלתי פוסקות עם ChatGPT, ג'מיני וגרוק, כדי ללמוד לעומק על טיפולים נגד סרטן. בהמלצת כלי הבינה המלאכותית, הוא שילם כ־3,000 דולר כדי לרצף את הגנום של רוזי - ולאחר מכן השתמש בכל ה-AI גם לניתוח הנתונים הגנטיים שלה.
בהמשך פנה ל־AlphaFold, מודל בינה מלאכותית מדעי שזכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2024, כדי להבין טוב יותר את אחד הגנים המוטנטים של הכלבה. בעקבות המלצה נוספת שלChatGPT , הוא יצר קשר עם צוות מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW) וכן עם חוקרים נוספים באוסטרליה - שסייעו להפוך את הרעיון למציאות.
אבחון שגוי ועיכוב קריטי
לדברי קונינגהאם, מחלתה של רוזי לא זוהתה בזמן. במשך כמעט שנה היא אובחנה באופן שגוי. "לקחתי אותה לווטרינר שלוש פעמים. ופעמיים מתוכם נאמר לי לא לדאוג - שזה רק פריחה", סיפר. אלא שמצבה הלך והחמיר, וב־2024 ביופסיה גילתה כי מדובר בסרטן סופני.
לאחר שניסה כימותרפיה, אימונותרפיה סטנדרטית וניתוח - וההוצאות הלכו ותפחו - החליט לחפש כיוונים חדשים. באמצעות הבינה המלאכותית הוא למד לעומק את עולם הטיפולים המתקדמים, בהם חיסוני mRNA שמאמנים את מערכת החיסון - בהם השתמשו בצורה רחבה בתקופת הקורונה.
D.N.A | צילום: M. Richter, Pixabay
פרופ' מרטין סמית' מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, שהיה מעורב בריצוף הגנום, הדגיש: "זה לא היה ניסוי קליני בשום אופן, וזה לא שהבינה המלאכותית ריפאה סרטן. הכול הונע מהנחישות שלו לעזור לכלבה שלו". לדבריו, "השילוב של שלוש טכנולוגיות - ריצוף גנום, בינה מלאכותית וטיפולי RNA - פותח אפשרויות חדשות, אך גם מציב אתגרים".
הבטחה גדולה - אך גם סימני שאלה
הבינה המלאכותית סייעה גם בהתמודדות עם הליך קבלת האישורים האתיים, ובאמצעות הקשרים שיצר הצליח קונינגהאם להגיע לפרופסור מאוניברסיטת קווינסלנד שהעניק את הטיפול בפועל. עם זאת, לא כל הגידולים הגיבו באותה מידה. רוזי נאלצה לעבור ניתוח נוסף מאז, ולא ברור כמה זמן עוד נותר לה לחיות.
"אנחנו לא יודעים בוודאות מה גרם להצטמקות הגידול הגדול ביותר", אמר פאל תורדרסון, מנהל מכון ה־ RNAב־UNSW שפיתח את החיסון. לדבריו, קונינגהאם השתמש בבינה מלאכותית כדי לעצב את רצף ה־ mRNAולאחר מכן העביר את המידע לצוות החוקרים.
ניק סמנקוביץ', מהמכללה הרפואית של ויסקונסין, שאינו קשור למקרה, ציין כי "לבינה המלאכותית יש פוטנציאל משמעותי לשפר ולהאיץ את אסטרטגיות המחקר". אך מצד שני, הוא הוסיף כי UNSW וקוניגהם "לא פרסמו פרטים מדעיים מלבד ההודעות לעיתונות והראיונות שלהם, כך שאנחנו לא יודעים מספיק על החיסון כדי להבין עד כמה הבינה המלאכותית סייעה בפיתוחו - או אם החיסון עבד כפי שתוכנן".
דגימת DNA | צילום: AFP
גם פרופ' פטריק טאנג מינג־קואן מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג הדגיש כי מחקר מבוסס בינה מלאכותית עשוי לסייע הן לבעלי חיים והן לבני אדם - אך גם עלול לגרום לטעויות. "הבינה המלאכותית הופכת חיפוש של 'מחט בערימת שחת' לתהליך מבוסס נתונים, שמקצר משמעותית את הזמן בין אבחון לפיתוח חיסון", אמר.
סמית' מספר כי מאז הפך הסיפור לוויראלי, הצוות שלו מוצף בפניות דומות. "החתול שלי חולה, הכלב שלי חולה, הדודה שלי חולה", הוא מתאר - ומדגיש כי "קשה לנו לעזור. יש הרבה תנאים שצריכים להתקיים".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
