בגיליון מוצ"ש האחרון הרב חיים נבון העביר ביקורת, על תרבות העובדים הזרים שמציפים את ארצנו: "עד לא מזמן זרים עבדנו בישראל רק בסיעוד, בבניין ובחקלאות. היום מנסים לייבא לישראל גם נהגים זרים, עובדי ניקיון זרים, והשלטון המקומי אפילו לוחץ לייבא לגנים שלנו סייעות מהצד השני של כדור הארץ". הרב נבון דיבר על הנאיביות במחשבה שהעובדים הזרים יבואו לחמש שנים בלבד מול המציאות שבה בישראל, כמו בשאר העולם, מהגרי עבודה הופכים לתושבים קבועים והזהיר מכך שההתמכרות לעובדים זרים תוביל אותנו למציאות של דובאי שבה יש יותר מהגרים מתושבים.
עוד כתבות בנושא
הסכמתי כמובן עם כל מילה בטור, אך היה חסר לי דבר אחד: אלטרנטיבה, מה החלופה שאותה מציע הרב נבון במקום העובדים הזרים? מי אמור לתפוס את מקומות בענפי התעסוקה השונים שבהם לא חסרים עובדים? ייבוא עובדים מחו"ל הגיע ממחסור בעובדים ישראלים, לפי הכלל הנפוץ בכלכלה: "אתה לא יכול להילחם בביקוש והיצע". אם ברצוננו לפתור את המחסור הזה יש רק שתי דרכים: או להגדיל את ההיצע או להקטין את הביקוש, בואו ונבחן את האפשרויות השונות.
הפגנה נגד גירוש ילדי עובדים זרים בתל אביב. | צילום: גדעון מרקוביץ
בתקופה שלנו מספר דורשי העבודה נמצא בשפל, כמעט כל השוק בתעסוקה מלאה, מחפשי העבודה הם לרוב אקדמאים שמחפשים עבודה בהייטק ולא כמטפלים סיעודיים, כך שאם נרצה להגדיל את היצע העובדים כדי למלא את התפקידים השונים הדרושים למשק, נצטרך להסיט עובדים ממקצועות אחרים או להכניס אוכלוסיות נוספות במדינה לשוק התעסוקה. כדי לעודד אנשים לעבוד כסייעות בגן או בטיפול בקשישים במקום בעבודות בהן הם מועסקים כיום, צריך להעלות דרמטית את השכר במקצועות האלו. מכיוון שישראל היא מדינה עם המון ילדים להם דרושות המון סייעות ושהוצאות הטיפול הסיעודי נופל בדרך כלל על הקשיש ומשפחתו (וגם כיום מהווה הוצאה כבדה) – יהיה מאוד קשה להעלות את השכר ברמה שתהפוך את המקצוע הזה לאטרקטיבי.
הכי מעניין
אפשרות נוספת היא העסקת אוכלוסיות כמו גברים חרדים ונשים ערביות שהיום משתתפים בשוק התעסוקה בצורה חלקית בלבד. כדי לשכנע אוכלוסיות אלו לצאת מהבית ולעבוד בעבודה קשה בשכר נמוך, צריך להוריד בצורה משמעותית את תקציבי הרווחה וההטבות שהם מקבלים או להעלות את יוקר המחייה כדי שלא תישאר להם שום ברירה אחרת. נשים ערביות נוטות להסתמך על השכר של בני זוגן, הן החלו להשתלב לאחרונה שוק התעסוקה, אבל לחלקן זה עניין תרבותי שייקח זמן ומאמץ לשנותו. חרדים נוטים להסתמך על מערכת הרווחה והפוליטיקאים החרדים שדואגים להם להנחות וקצבאות, ואם לשפוט לפי אישור התקציב השבוע – לא נראה שזה הולך להיעלם, כך שגם אם אפשרות זו היא בהחלט עדיפה – להעסיק ישראלים במקום זרים מבחוץ - במציאות הנוכחית היא לא ריאלית במיוחד.
הדרך השנייה היא הקטנת הביקוש, שנצטרך פחות עובדים. בחלק מהתחומים ניתן לעשות את זה על ידי אמצעים טכנולוגים: קופות דיגיטליות במקום קופאיות, צ'אט ב-AI במקום נציגי שירות, אך יש ענפים לא מועטים במשק שמצריכים גורם אנושי. כדי לצמצם בהם את הצורך בעובדים נצטרך פשוט לצרוך פחות שירותים: אולי נלד פחות ילדים או נוותר על סייעת נוספת בגן עמוס או סייעת לילדים עם צרכים מיוחדים, אולי נטפל בעצמנו בהורינו הקשישים, נלך פחות לבתי מלון ומסעדות ובמקום זה נאכל וננפוש בבית, נבנה בתים יותר קטנים ונמשיך להתגורר בבתים ישנים במקום להחליפם בחדשים. יתכן שיש מבינכם שדווקא מעדיפים את האפשרויות האלו, שחושבים שהגיע הזמן שנחזור לתקופות בה עשינו יותר בעצמנו, שמרגישים שזה לא הגיוני שאנחנו צריכים לייבא עובדים מחו"ל כי אנחנו חייבים כמות כל כך גדולה של אנשים שישרתו אותנו: יטפלו בהורים ובילדים שלנו, ינקו אחרינו, יבשלו ויארחו אותנו ויבנו לנו בתים גדולים וחדשים בזמן שאנחנו מנהלי העבודה. אך זו המשמעות של לחיות ברמת חיים גבוהה כמו ביתר העולם המערבי, ואני מאמינה שרובכם לא הייתם רוצים לוותר עליה.
עוד כתבות בנושא
אז לכבוד חג היציאה מעבדות לחירות – שאיפה לעבודה עברית וישראלית היא בוודאי דבר רצוי, ואין פסול ברצון להשתחרר מכבלי ההתמכרות לעובדים זרים שכפי שהרב נבון אמר – יהיו בכייה לדורות, רק צריך לקחת בחשבון את המחיר, ולבדוק אם אנחנו מוכנים לשלם אותו.