"במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים, אנו נתקלים במצבים שבהם לזר יכולות להיות עד עשר זהויות שונות", כך חשפה השבוע רס"ב שולי מזרחי, נציגת המשטרה בוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בכנסת, בראשות ח"כ אתי עטייה.
למעשה, כבר בפברואר פנתה המשטרה אל רשות האוכלוסין וההגירה וביקשה לבחון כ-15,000 זהויות כפולות, אלא שלא נענו. בינתיים, המשטרה הצליחה לאמוד מספרים מדויקים ולא רק מקרי בוחן, מתוכם עולה כי במשטרה לבדה קיימות 450,000 זהויות כפולות.
בשל כך, הסבירה מזרחי בוועדה, נוצרים בשטח אירועים המקשים על אכיפה יעילה. כך לדוגמא, סיפרה על גבר שנחקר על אלימות במשפחה הורחק ושוחרר על בסיס הערכה למסוכנות נמוכה כיוון שנתפס כמקרה פרטני וחד פעמי. לאחר זמן התברר שהוא נחקר בעבר שבע פעמים על אלימות במשפחה, עובדה שהייתה גורמת לסווג אותו במסוכנות גבוהה אם היה תיעוד ומעקב על העבירות הקודמות.
כיום, כל משרד ממשלתי, רשויות מקומיות, קופות חולים ובתי חולים מנפיקים מספר פיקטיבי שונה למסתננים ועובדים לא חוקיים, עניין שגורם לכך שלאדם אחד עשויות להיות זהויות רבות שמקשות על אכיפת החוק, סנכרון מידע רפואי, מתן שירותי חינוך רווחה ועוד. בנוסף, בבתי החולים מפאת הסודיות הרפואית, כל בית חולים מנפיק מספר עצמאי למטופל, דבר הפוגע ברציפות הטיפולית ובמעקב אחר סימנים חשודים כמו אלימות במשפחה. גם במשטרה, היות ולא ניתן לאמת את זהותו של האדם, הוא יכול להקים מספר זהויות שונות.
הכי מעניין
"יש לנו מספר אחיד מול משרד הפנים, מול שאר משרדי הממשלה או משרדים עירוניים אין לנו מספרים אחידים, כך שבפועל הדבר מעלה קשיים רבים מאוד וזה נוגע במספר תחומים – אם עולה צורך שאדם יזוהה באמצעות דנ"א, אין מאגרים כאלה בבתי ספר או בקופות חולים, וקטונתי מלהבין איך דבר מסוג זה יכול להיפתר במשרדים אחרים" אמר אסף אלמוג, ראש ענף חקירות של מחוז תל אביב, "בפועל אנחנו מזהים שלעובדים זרים יש כמה זהויות, לפעמים גם אצלנו, ואנחנו מגלים זאת בדיעבד. אדם יכול להיחקר מספר פעמים ולא תמיד אנחנו מצליחים לזהות אותו. כשאנחנו מגלים את זה, אנחנו עושים איחוד זהויות וראינו שאנשים ישבו בכלא כאשר יש להם תיקים אחרים ולא ידעו על הקשר בין התיקים". אלמוג מספר כי הזרים אף מסייעים לשיבוש בפועל "ברגע שהזר מחליף דרכון הוא מקבל מספר חדש ויכול להגיע לעירייה עם מספר הדרכון החדש. יש הרבה זרים שנכנסו לגבולות הארץ ולא נתנו את מספרי הדרכון שלהם. נושא איתור הזרים הוא זה שמערים עלינו קשיים. הרבה פעמים אנחנו צריכים לאתר אותם ואין לנו דרך לעבוד מול משרדים אחרים, קופות חולים וביטוח לאומי ולייצר שפה משותפת איתם".
ניר שמש, קצין הטכנולוגיה של המשטרה אמר כי בבדיקה שערכו יש כמעט שש עשרה אלף מקרים בהם יש טביעות אצבע אלא שלכל טביעת אצבע יש מספר זהויות שונות, החל משלוש זהויות שונות ויותר. "טענו שטביעת האצבע תפתור את הבעיה, וכבר היום אנחנו רואים שלא. טביעת אצבע הוא פתרון משלים ולא פתרון כשלעצמו. אנחנו צריכים גם לחשוב מה עושים כשאין הטבעה. גם כאשר עובדים לפני שיטה של מספר דרכון צריך פרטים נוספים כמו ארץ מקור, תאריך לידה, מין וכדומה. אי אפשר להתנהל בצורה כזאת מול משרדים כשבכל פעם שאני צריך לזהות את הבנאדם אצטרך את כל הפרטים הללו, לרוב גם כל הפרטים הללו לא מגיעים במלואם".
בבתי החולים, מבקשי מקלט מגיעים לטיפול עם מספרי זהות שונים. אין לבית החולים גישה למרשם האוכלוסין, המידע הרפואי לא משתקף ואין דרך לגבות את החובות של המטופל. בבית חולים בירושלים מאושפזת אישה יותר משנה, והחוב שלה עומד על כמיליון וחצי שקלים משרד הגביה של המרכז הרפואי לא יודע אל מי לפנות על מנת לגבות את החוב.
יו"ר הוועדה ח"כ אתי חוה עטייה (הליכוד) אמרה לסיכום כי "המצב הקיים כיום אינו מתקבל על הדעת. עשרות אלפי עובדים זרים חיים בישראל ללא מספר זיהוי אחיד. אין שם דרך לאכוף את החוק ולנהל את המצב באנדרלמוסיה כזו, מזה עשרים שנה הנושא תקוע, למרות התמיכה הגורפת של כל הגורמים בשטח – המשטרה, העיריות ומערכות הרווחה והבריאות. אני קוראת למשרדי הממשלה לשלב זרועות ולעבוד יחד בדחיפות ובמהירות על מנת לפתור את הבעיה" .