עד השבוע מחנה המתנגדים האמריקנים מימין למלחמה באיראן מורכב מאותם קולות שהופיעו בכותרות שוב ושוב לאחרונה: בעיקר מנחי תוכניות מקוונות ופודקסטים שמפיצים תאוריות קונספירציה על מזימות ציוניות אפלות וזועמים על כל התערבות אמריקנית מעבר לים. אך בימים האחרונים נחשף כי למחנה הבדלני ישנה נוכחות בדרגים הבכירים ביותר של הבית הלבן; או לפחות שהייתה לו כזאת. ג'ו קנט, ראש המרכז ללוחמה בטרור בממשל טראמפ, התפטר השבוע בקול רעש גדול והשתמש ברגע הזה כדי להפיץ קונספירציות על יחסי ישראל-ארה"ב, על היהודים וכמובן גם על המלחמה הנוכחית.
עוד כתבות בנושא
התפקיד שהחזיק בו קנט אולי לא יישמע מוכר, אך בתור ראש המרכז ללוחמה בטרור הוא ישב בלב מנגנון המודיעין והביטחון האמריקני והיה אחראי על מאמצי ניטור ובלימת הטרור של ארה"ב בכל העולם כולו. האדם עצמו גם לא היה דמות שולית; קנט הוא יוצא צבא מעוטר שמונה לתפקיד באישור הסנאט ונחשב לבעל ברית קרוב של טולסי גבארד, ראש המודיעין הלאומי ודמות בדלנית ידועה. קנט, אם כן, היה בשר מבשרה של הקואליציה הימנית שהשיבה את דונלד טראמפ לשלטון.
וזאת בדיוק הסיבה שההתפטרות שלו היכתה גלים. במכתב התפטרות פומבי שפרסם ברשת, קנט האשים את הממשל בכך שפתח במלחמה ללא כל הצדקה אסטרטגית, וכתב שאיראן "לא מהווה איום מיידי" על ארצות הברית. אך הוא לא עצר שם, אלא גם טען שהמלחמה הייתה תוצאה של לחץ ישיר מצד ישראל ובעלות ברית אחרות של ארצות הברית – טענה שעוררה תגובת-נגד חריפה מצד הבית הלבן, רפובליקנים בקונגרס ושמרנים במכוני מחקר ובתקשורת.
הכי מעניין
הממשל מיהר לנסות ולמזער את הנזק. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט דחתה את הטענות של קנט כ"שקריות" ו"מגוחכות", והתעקשה שטראמפ פעל על סמך מידע מודיעיני אמין המצביע על איום קרוב. טראמפ עצמו היה בוטה אף יותר, ואמר לכתבים שקנט "חלש בתחום הביטחון" וכי עזיבתו הייתה לטובה. בכירים, כולל גבארד בעצמה, הסתייגו מטענותיו של קנט וחברי קונגרס גינו בגלוי את הרטוריקה שלו – כשחלקם אף רומזים או אומרים בגלוי שהיא נגועה באנטישמיות.
טראמפ ונתניהו במשכן הכנסת | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
כצפוי, קנט לא נעלם בשקט לאחר שהודיע על התפטרותו. תוך שעות ספורות הוא קיבל במות בולטות במערכת התקשורתית הביקורתית ביותר כלפי המלחמה, ומאז מנצל את הופעותיו בתוכניות של קרלסון ואוונס ואחרים שמזוהים איתם כדי להרחיב את טענותיו ולחדד את ההאשמות כלפי השטן הגדול: ישראל.
החבילה מתפרקת
קיומה של רשת אנטי-ישראלית בימין האמריקני לא חדש, וגם לא העובדה שישנם אנשים בממשל שחולקים את דעותיהם של מנהיגי התנועה הזאת. אולם זוהי הפעם הראשונה שהקרע בימין האמריקני מוביל לתוצאה פומבית שכזאת – שבכיר בממשל מתפטר בזעם ומטיח האשמות שעד לאחרונה נחשבו לנחלתם של קונספירטורים סהרוריים ברשת.
בראיון המשמעותי הראשון שנתן מאז שהתפטר, עם הכהן הגדול של התנועה, טאקר קרלסון, קנט מיהר להדגיש את טענתו המרכזית: שישראל דחפה את ארצות הברית לתוך הסכסוך הזה, בידיעה שוושינגטון תיאלץ להגיב לכל הסלמה, ולמעשה שישראל אחראית לכל דבר רע שקרה לאמריקנים, בייחוד בתחום מדיניות החוץ. השפה שהוא נקט בה הייתה מוכרת לכל מי שמצוי בחוגים האלו: הדיבור על "לחצים" ו"שדולות" שהובילו לפרוץ המלחמה והטענה שהאמריקנים התמימים נגררו אל תוצאה שרק מזיקה להם ומועילה לאחרים – ובמיוחד ליהודים.
עוד כתבות בנושא
זה בסוף המסר המרכזי. תחת המסווה של דיונים טכניים במדיניות או בפוליטיקה, מאז התפטרותו מנסה קנט להעניק ארשת של לגיטימיות לכל הקולות שעוסקים באובססיה ב"שאלה הציונית". דמויות כמו קנדיס אוונס, שבנו קהל גדול סביב ביקורת חריפה על מדיניות החוץ האמריקנית, על התמיכה בישראל ועל אנטישמיות פשוטה ומובהקת שכוללת הכחשת שואה, העניקו לקנט חשיפה ענפה. במקביל הוא זכה לחיבוק חם מארגונים קתוליים בולטים (כולל "אירוע תפילה" לכבודו) שבשנים האחרונות הפכו קולניים יותר ויותר בהתנגדותם להתערבות במדינות זרות ולתמיכה במדינה היהודית. המהירות והתיאום של התגובה הזאת העלו את החשד שהכול היה מתוכנן מראש, וכעת הבדלנים האנטי-ציונים (במקרה הטוב) זכו בחבר יוקרתי נוסף בשורותיהם.
אומנם טוב לישראל, וכנראה גם לארה"ב, שאדם כזה כבר לא חולש על מנגנון הלוחמה בטרור בממשל, אך ההתפטרות של קנט גם מציבה תמרור אזהרה. הפער שנחשף כאן הוא לא בין רפובליקנים לדמוקרטים, או בין הממשל למבקריו, אלא בתוך הימין השמרני האמריקני. כאשר דונלד טראמפ רץ לנשיאות בפעם הראשונה הוא הצליח לאחד את הניצים והבדלנים בימין סביב התנגדותם המשותפת לקונצנזוס הליברלי ששרר במחלקת המדינה ובאירופה. אבל כעת, כשהקונצנזוס הזה פורק בהצלחה, החבילה מתפרקת.
כנראה שאין דמות שמגלמת את המתח בצורה ברורה יותר מסגן הנשיא ג'יי-די ואנס. ואנס מזוהה בבירור עם האגף הבדלני ואף מוכר כחבר טוב של טאקר קרלסון, אך עד כה הוא נמנע מכל ביקורת פומבית על המדיניות של טראמפ. אולם כל שבוע שחולף כשהאמריקנים ממשיכים להפציץ באיראן, מחירי הנפט גואים וחיילים נשלחם מעבר לים, רק מעלה את הסיכוי שהוא ייאלץ לנקוט בעמדה ברורה לכאן או לכאן. ההתפטרות של קנט גם היא עשויה להאיץ את בואו של הרגע הזה.
עוד כתבות בנושא
מרטיר בהזמנה
ישנו ממד נוסף להתפטרות של קנט שמסבך את התמונה, או אולי מבהיר אותה. הוא אומנם התפטר בטענה שמדובר בהתנגדות אידיאולוגית למלחמה, אך ייתכן שיש סיבה נוספת שהוא בחר בעיתוי הזה: סוכנות AP חשפה אתמול שה-FBI פתח לאחרונה בחקירה נגד קנט בחשד שהוא הדליף מסמכים מסווגים במהלך כהונתו. בשלב הזה עוד לא ברור במה מדובר בדיוק, אולם מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן נרשמו כמה מקרים שבהם לקראת תקיפות בתימן, באיראן או באתרים אחרים הודלפו לתקשורת התוכניות, אולי בניסיון לסכל את הפעולות. אם אכן יימצאו ראיות נגד קנט, הרי שיש לו אינטרס נוסף בהתפטרות: להציג את עצמו כמרטיר של התנועה הפטריוטית האמיתית, שתתמוך בו ותזעק על מזימות ציוניות אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום.
בכל מקרה בשלב הזה נראה שהתפטרותו של קנט לא צפויה להישאר מקרה בודד. ככל שהמלחמה באיראן תימשך, כך המתחים הפנימיים שנחשפו בבית הלבן צפויים רק להתעצם. לעת עתה הממשל יכול להציג חזית מאוחדת ולמזער קולות סוררים, ואכן טראמפ יצא השבוע בקול גדול נגד המבקרים של המלחמה באיראן, אבל המקרה של קנט מציע שיהיו עוד הפתעות בהמשך.
תמנון בפנטגון דף הבית | צילום: AFP
עבור משקיפים ישראלים, ההשלכות גדולות במיוחד. ככל שהמפלגה הדמוקרטית נטתה נגד המדינה היהודית – ובייחוד ממשלתה הימנית – כך ישראל הלכה והסתמכה על הרפובליקנים. אלא שההתפטרות של קנט מוכיחה שהמקלט הבטוח הזה הולך ונסדק. ישראל אולי הצליחה לשרוד את קריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי בוושינגטון, אך כעת היא ניצבת בפני סכנה חדשה: קריסת הקונצנזוס בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה. אם הבדלנות האנטי-ישראלית תמשיך להתפשט, ייתכן שבעתיד הלא רחוק לישראל פשוט לא יהיה לאן ללכת.
עוד כתבות בנושא
