בשבוע שעבר הגיעה לקיצה ההידיינות הארוכה, בעתירה שדרשה להפקיע את מינוי נציב שירות המדינה מידי הממשלה הנבחרת, ולהעבירה לידי ועדת איתור בשליטת משפטנים. שנה וחצי לאחר שמינוי הנציב החדש הוקפא בשלל צווים משפטיים ומונה לו ממלא מקום זמני עם סיום תפקידו, ולאחר שבג"ץ כבר פסק לטובת העתירה, התהפך פסק הדין בדיון הנוסף שנערך בהרכב מורחב ושמרני יותר, ונקבע כי הממשלה תוכל למנות את הנציב בעצמה, כפי שקובעת לשון החוק המפורשת וכפי שהיה בכל 75 שנות המדינה.
עוד כתבות בנושא
העותרים כללו את התנועה לאיכות השלטון, את מכון ברנדייס ומרכז מנור, את הסתדרות העובדים ואת היועצת המשפטית, שהצטרפה מסיבות תמוהות ביותר לעמדת העותרים. היות שהן לשון החוק הברורה, הן פסיקת בג"ץ חד משמעית מ-2011 והן הפרקטיקה הנוהגת, תמכו בעמדת הממשלה, העותרים נאלצו לקבץ טיעונים המתחזים למשפטיים מן הגורן ומן היקב.
התנועה לאיכות השלטון התמקדה ב"ניגוד עניינים" מצד הממשלה, ולאחר לחץ לא מתון מצד השופטת ברק ארז שהצטרפה דה פקטו לעותרים, הוסיפה התנועה לנימוקי עתירתה גם "שיקולים זרים" מצד הממשלה. בא כח מכון ברנדייס התמקד ב"מקצועיות" ו"ממלכתיות", ואילו ההסתדרות, דווקא היא, התמקדה בכך שהנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ, שנבחר בידי הממשלה, אחראי ל"פוליטיזציה" ולפטורים ממכרז. נציגת היועמ"שית חזרה על טיעוני יתר העותרים, והוסיפה בנדיבות הכפשות על רואי כחלון, עובד ציבור נאמן, מוערך ועתיר הישגים, שמונה בידי נתניהו לשלושה חודשים כממלא מקום הנציב, וכלל לא היה מיוצג בדיון. איש מהשופטים הבכירים, אבירי זכויות האדם, לא הגן על כבודו.
הכי מעניין
מכיוון שמדובר בדפוס חוזר, שמופיע בעוד עתירות חוקתיות, ראוי לחזור לתגובת ההסתדרות, שטענה שנציב השירות המדינה הרשקוביץ וממשלת ישראל אחראים ל"פוליטיזציה" ולעלייה דרמטית בפטורים ממכרז בשירות הציבורי. לשם כך, ההסתדרות הסתמכה על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם, בצירוף מקרים מופלא, בסמוך למועד העתירה.
דוד פטר | צילום: עמית אחיהוד
המחקר טען כי בשירות הציבורי ישנם 1600 פטורים ממכרז, והוסיף כי ממשלת ישראל הנוכחית והנציב המכהן היוצא, דניאל הרשקוביץ, אחראים במיוחד לרבים מהם. נציג ההסתדרות, עורך דין ברומר, טען כי "מעשרות בודדות... הגענו ל-1600 משרות בכירות פטורות". לשאלת השופטת וילנר, טען עורך דין ברומר, כי העלייה בפטורים ממכרז לא קשורה למשרות חירום שנוצרו במהלך "חרבות ברזל" ושהיה צורך לאייש אותן במהירות, אלא שעלייה זו היא תוצאה של הפוליטיזציה. השופטת וילנר התרשמה עמוקות, ואמרה למייצג הפרטי של הממשלה, דוד פטר: "למה לא ניתן לקבל שזה מאוד מטריד, עד כדי מפחיד, אם הכל נכון כמובן, עלייה כה רבה במספר הפטורים (ממכרז)".
כפי שהסביר עורך דין פטר, טענת העותרים טהורי המידות כנגד ריבוי פטורים ממכרז, לא יכולה להצדיק את שינוי מנגנון הבחירה והפקעת מינוי הנציב מידי ממשלת ישראל הנבחרת, אלא לכל היותר לתת סעדים מנהליים מקומיים כנגד פטורים כאלו, אולם בשלב זה, כבר היה צורך לפוצץ את כזב "הטיעונים האמפירים שאי אפשר לסתור" כדברי בא כח ההסתדרות, ואת בלון "1600 המשרות הבכירות הפטורות ממכרז". פטר החל מונה אותן: כ-200 מהמשרות, היו קשורות למנהלת תקומה, 500 היו זמניות, מאות משרות היו משרות אמון מובהקות כנהגים ומנהלי לשכה. רק 20 משרות פטורות ממכרז, נוספו בתקופת הממשלה הנוכחית לפני המלחמה. פטר קרא לשופטים לעיין היטב בטבלאות ההסתדרות. אם אכן עשו כך השופטים, הם בטח הבחינו כי 170 מהמשרות היו קשורות לעליה מאוקראינה עם תחילת המלחמה שם, ו-236 מהמשרות ה"בכירות", ה"פטורות ממכרז", המופיעות במחקר, היו קשורות לעובדי קבלן שנקלטו בשירות המדינה, דרישה שההסתדרות עצמה מקדמת ואף מכריזה לשם כך על סכסוכי עבודה, וכעת נציגה בבית המשפט משעבד את אותן המשרות ממש, לשם הוכחת פוליטיזציה בשירות הציבורי.
עוד כתבות בנושא
לא זו אף זו, גם מעט המשרות מהמחקר שכן היו בכירות וכן ניתן בהן פטור ממכרז, לא אויישו בידי חברי מרכז ליכוד, אלא באמצעות ועדות איתור, ועדות שהמחקר נושא ההידיינות עצמו מכנה "הקרובות ביותר לשיטת מינוי מקצועית ותחרותית".
הנה כי כן, המחקר שהיה ממחוללי העתירה היה מניפולציה מראשית ועד אחרית. למרבה הצער, אין המדובר באנקדוטה, אלא בתבנית חוזרת. גם בעתירה לפיטורי בן גביר, מתפייטת היועצת המשפטית על "מסכת אירועים.. שורת התבטאויות ופעולות, ריבוי אירועים שטרם נשלמה בדיקת כולם", אולם כאשר יורדים לפרטים, מתברר שלא מיניה ולא מקצתיה: פעם נתן השר בן גביר גיבוי לקצין משטרה, פעם צייץ נגד חסימת כבישים, פעם דיבר בעד שוטרים שהגנו על עצמם ונקראו לחקירת מח"ש (בה אכן אומתה גירסתם). בן גביר, לטענת מיארה, גם "התבטא במספר מקרים בדבר שינוי המדיניות באשר לתפילת יהודים בהר הבית" ועשה זאת "למשל בתשעה באב". כך עוד ועד פעולות לגיטימיות לחלוטין, מוצגות על ידי היועמ"שית כעבירה חמורה, משל השר אינו מכהן מתוקף אמון העם והכנסת היא ארגון פשיעה.
כמו בעניין הנציב, גם בענין בן גביר, ליועמ"שית ולבג"ץ, אין סמכות, ואין להם סמכות לקבוע שיש להם סמכות, להפקיע את הליך המינוי והפיטורין מידי הממשלה הנבחרת, וכמו בעניין הנציב, גם כאן, התיאור של היועמ"שית ביחס לרקע העובדתי, תיאור המלווה בקמפיין תקשורתי לא מבוטל, לא קשור כלל למציאות.
עוד כתבות בנושא
"פרדוקס הערימה" דן בשאלה כיצד ייתכן שישנן ערימות בעולם, כאשר הכל יודעים שהוספת גרגיר בודד לאוסף של פרטים, לא הופך אותו לערימה. למרות הפרדוקס, יש כמובן ערימות בעולם. היועמ"שית ניסתה להדביק לבן גביר ערימה שכזו, אלא שכמו שכתב השר בן גביר בתשובתו לבג"ץ, שלא די שבעתירה נטולת הסמכות אין כל ערימה, אפילו גרגיר אין כאן.