הרכב מורחב של שופטי בג"ץ הפך הערב (שלישי) ברוב דעות במסגרת הליך של דיון נוסף פסק דין קודם שניתן בבג"ץ לפני מספר חודשים, קיבל את עמדת הממשלה, וקבע כי מינוי נציב שירות המדינה הבא לא חייב להיעשות בהליך תחרותי. שופטי הרוב, נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר קבעו כי החלטת הממשלה לפיה מינוי הנציב הבא ייעשה על ידה, באישור ועדת מינויים, איננה לוקה בחוסר סבירות ועומדת בכללי המשפט המנהלי. זאת בעוד שופטי המיעוט עמית ודפנה ברק ארז נותרו בעמדה בה החזיקו בפסק הדין המקורי, לפיה חייבת הממשלה לנקוט בהליך תחרותי בבחירת הנציב.
עוד כתבות בנושא
"איני סבור שבקביעת המנגנון לא ניתן משקל מספק לאופיו העצמאי והממלכתי של תפקיד הנציב. כאמור, אופיו של התפקיד צריך לקבל משקל בעת קביעת המנגנון. ברם כמפורט לעיל, לצד אופיו העצמאי של הנציב יש לזכור כי מדובר גם בבעל תפקיד המופקד על ביצוע מדיניות הממשלה, ואף להיבט זה יש ליתן משקל בקביעת המנגנון. לכך יש להוסיף כי כפי שתואר לעיל, ועדת המינויים אינה "ועדת קישוט" ואינה בגדר עושה דברה של הממשלה. היא מורכבת כאמור מחברים נעדרי גוון פוליטי ובוחנת באופן מקצועי ומעמיק את כישוריו של המועמד ואת התאמתו לתפקיד. זאת תחת ההנחה שמדובר בתפקיד בעל אופי עצמאי וממלכתי, ועל בסיס תבחינים שנקבעו בעבר לאחר שיח עם גורמים רלוונטיים", ציין השופט מינץ שכתב את חוות הדעת העיקרית בדעת הרוב.
השופט מינץ אף הוסיף וציין כי "אני נכון להניח שמינוי נציב שירות המדינה בדרך של ועדת איתור עשוי לטייב את הליך הבחירה. עצם העובדה שוועדת איתור אינה מוגבלת לבחינת מועמד שמובא לפניה על ידי הגורם הממנה אלא בוחנת מועמדויות מצד גורמים שהגישו מועמדות ומצד כאלה שהיא פנתה אליהם מיוזמתה, מגדילה את האפשרות שייבחר המועמד המתאים ביותר למשרה. לכך מתווספת גם העובדה שכאמור, ככלל הרכב הוועדה כולל גורמים בעלי מומחיות וניסיון בתחום הרלוונטי. ברם אין בכך כדי להביא למסקנה כי יש מקום להתערב בהחלטת המשיבים לפעול דווקא בדרך של מינוי באמצעות ועדת מינויים".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בפסק הדין אף מתח השופט מינץ ביקורת על העמדה שהוצגה בבג"ץ מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, שעמדה בסתירה חזיתית לעמדת הייעוץ המשפטי שהוצגה לבג"ץ בשנת 2011. "לא יהיה זה מיותר לציין כי הדברים האמורים מטילים צל כבד על עמדת גורמי הייעוץ המשפטי בהליך מושא דיוננו. אכן, אין חולק כי הייעוץ המשפטי רשאי, ואף חייב לעתים, לשנות את עמדתו. ברם בענייננו, שינוי עמדה המבוסס במידה רבה על ה"עדיף", ה"ראוי" וה"רצוי", תוך מתן פרשנות להחלטות הממשלה שאינה מסתברת מלשונן, ותוך העלאת טעמים מאולצים להצדקה לסטות מהעמדה הנחרצת והבלתי מסתייגת שאומצה על ידי בית משפט זה אך לפני מספר שנים, מעורר קושי משמעותי".\
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "התנועה מכבדת את החלטת בית המשפט, אך רואה בפסיקה המדוברת נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין. אנו עדים הערב לפגיעה חמורה ביותר באתוס השירות הציבורי של מדינת ישראל, ובצעד נוסף להפיכתו לשירות פוליטי נגוע בנפוטיזם. ההחלטה להפוך את הפסיקה הקודמת ולאפשר מינוי נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי פותחת פתח למינויים פוליטיים במשרה הקריטית ביותר לשמירה על האופי הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי. מדובר בפגיעה בעקרון שלפיו תפקידים בכירים בשירות המדינה צריכים להיות מאוישים על ידי אנשי מקצוע מובילים, ולא במינויים פוליטיים. התנועה תמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על השירות הציבורי ועל עקרונות המקצועיות והעצמאות שחיוניים לתפקודו התקין".