עוד לפני שהנשיא טראמפ החליט (ככל הנראה) להשהות את התקיפה באיראן, כלי התקשורת בעולם דיווחו שארה"ב תגיב להרג מפגינים על ידי מתקפות סייבר ומבצעי תודעה באיראן. על אף הערכות או כוונות אלו, לפי שעה, נראה כי איראן היא זו שהצליחה לסכל מבצעי תודעה אפשריים של ארה"ב, כשהיא מצליחה להשיג שליטה מוחלטת במרחב המידע.
עוד כתבות בנושא
בעוד שתכליתה של לוחמת הסייבר היא פריצה למערכות מחשוב ופגיעה בתשתיות כמו מים, חשמל או תחנות דלק, תכליתה של לוחמת התודעה היא השפעה על התפיסות וההתנהגות של אזרחים, תוך שימוש במרחבי מידע פתוחים. מאז התפתחותן של הרשתות החברתיות, עלה השימוש במבצעי תודעה, או בשמם השני "מבצעי השפעה" וזאת בשל הקלות הרבה בכתיבת תוכן והפצתו ברשת בצורה אנונימית, או כהונאה בזהות מזויפת. איראן ביצעה ומבצעת מספר רב של מבצעי תודעה והשפעה בישראל, שמתרכזים בעיקר בהרחבת השסעים הקיימים על רקע חברתי-זהותי, בכוונה להחליש את החברה הישראלית.
בדומה לכך, מבצעי תודעה אמריקאיים באיראן יכוונו להחליש את המשטר על ידי מאבק פנימי. עדות לניסיונות אלו אפשר למצוא באחד מנאומיו של טראמפ שפנה למפגינים ואמר "שמרו את השמות של הרוצחים שלכם, כדי שאלו ישלמו מחיר כבד". חשיפת זהויותיהם של הרוצחים יכולה לתדלק מאבק עתידי בין תומכי ומתנגדי המשטר.
הכי מעניין
סוג אחר של לוחמת תודעה שהיה יכול לשרת את ארה"ב, הוא הפצה נרחבת של סרטונים המראים את האלימות והאכזריות של המשטר האיראני כלפי המפגינים. למרות שכן הופצו מספר תיעודי זוועה, לא הייתה הפצה מאסיבית של סרטונים באיכות גבוהה ברשתות החברתיות. המשטר האיראני יודע שחשיפת מעשי הטבח שביצעו כוחותיו ברחבי הרשת, תעלה את הלגיטימיות ואת התמיכה העולמית בתקיפה אמריקאית ולכן הורה על סגירה של הרשת במדינה. בניגוד לתיאורים טקסטואליים ועדויות שכן ניתן למצוא ברשתות, לסרטונים ישנה השפעה חזקה יותר על היכולת של הצופים להתחבר לסיטואציה ויועציו של טראמפ אף העידו כי קבלת ההחלטות שלו בנושא איראן מושפעת מצפייה בסרטוני מחאות והפגנות. כשהמשטר סגר למעשה את מרחב המידע באיראן, הוא שלל מהאזרחים המוחים את האמצעי התודעתי החזק ביותר דרכו יכלו לעודד סיוע חיצוני למאבקם וגם אפשרה למשטר לשדר סרטונים המראים צעדות תמיכה והתנגדות למחאות. ניסיונות להתגבר על חסימת האינטרנט על ידי שימוש בלוויני "סטארלינק" של אלון מאסק, נעצרו גם הם על ידי המשטר, שככל הנראה השתמש בסורקים לאיתור רשתות ושיבושם/החרמתם.
עוד כתבות בנושא
לקושי במציאת המידע ברשתות יש ממד נוסף והוא הערכת מספר ההרוגים. גופי מודיעין וארגוני חברה אזרחית העריכו כי המשטר רצח בין אלפים בודדים לכ 15,000 אזרחים. כשטראמפ כתב ש"אם איראן תהרוג מפגינים, ארה"ב תגיע לעזרתם" הוא לא ציין את מספר ההרוגים, אולם באחד מנאומיו הוא אמר כי "מוות אחד זה כבר יותר מידי, אבל אני שומע מספרים נמוכים יותר וגבוהים יותר". סביר להניח שהוא היה מקבל תמיכה רבה יותר ואולי אפילו משתכנע לתקוף במידה והיה אפשר להביא להערכה מדויקת יותר של המספרים בעזרת תמונות וסרטונים.
לבסוף, הנוקאאוט התודעתי הגיע מתוך הדיווחים על דחיית, או ביטול המתקפה האמריקאית. הדיווחים בתקשורת על בקשתן של קטאר, עומאן, סעודיה וישראל לא לתקוף, נתנו תוקף לכך שאיראן עדיין מייצרת הרתעה תודעתית. בין אם הדיווחים שהדחייה נובעת מחוסר מוכנות אמריקאית וישראלית נכונים או לא, עצם הפרסום על בקשת הדחייה מסייע לאיראן לחזק את עוצמתה כלפי פנים וכלפי חוץ. המשטר אמנם הצהיר על דחייה של 800 הוצאות להורג, אולם למידע כזה אין ערך תודעתי משמעותי, בטח כשהוא לא מצולם.
המאבק בין איראן לארה"ב וישראל לא תם וככל הנראה צפויה לנו עוד לחימה, אבל את הסיבוב הנוכחי איראן מסיימת כשהיא מובילה תודעתית. מבחינה פנימית היא הצליחה להשליט פחד ואימה בקרב תודעה מתנגדי המשטר ומבחינה חיצונית, חסימת האינטרנט יתכן ותרמה במידה מסוימת לביטול התקיפה. עם זאת, חידוש הגישה לאינטרנט באיראן יכולה לאפשר הפצת תכנים שלא הייתה אפשרית קודם לכן ולעודד את טראמפ לעמוד במילתו ולסייע למפגינים. מעל לכל אלו, יתכן שחמינאי עשה טעות קריטית כשקרא לטראמפ "פושע שאחראי להרג אנשים". טראמפ יכול להכיל הפסד תודעתי, אבל לא בטוח שהוא יהיה מוכן לסלוח לחמינאי על הפגיעה האישית בשמו והתגובה האמריקאית, בין אם תודעתית, או קינטית, תגיע בהקדם.
עוד כתבות בנושא
הכותב הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים