עונת הרישום לגנים לשנה הבאה החלה, והמון הורים עם תינוקות מגלים שמחירי הגנים קפצו משמעותית. בכתבה ב"כאן" הורים מספרים על מחירים שנעים סביב 5100-5300, זאת כאשר לילד הקודם, שילמו לפני שלוש שנים 3700 בלבד. אימהות מתלוננות על הקפיצה במחירים, ומשתפות בלבטים האם בכלל שווה לחזור לעבודה ולשאת בעלות הגן או פשוט להישאר עם הילד בבית. לבסוף מסכמת אחת המרואיינות: "אימהות והורים עושים חישובים אם להביא עוד ילד לעולם, וזה לא חישוב שאנחנו צריכים לעשות".
עוד כתבות בנושא
התגובות לכתבה אוהדות ברובן ודי צפויות: אומרים שהמחירים הזויים, מקללים את הממשלה שנותנת את כל הכסף לחרדים ולא מסבסדת את גילאי 0-3, ובעיקר את ביבי שנתן הבטחת בחירות שהם יהיו בחינם, ובמקום זה קיבלנו עלייה של כמעט 50 אחוז. דבר אחד לא נמצא כלל בכתבה וכמעט שלא בתגובות: הסבר מדוע המחירים קפצו ככה. מבין מאות התגובות היתה תגובה אחת של מנהלת גן שהסבירה שהמעבר לאחריות משרד החינוך, גרר תקנים מחמירים לגבי מבנה הגנים שהעמידה בהם עלתה לעיתים מאות אלפי שקלים, זאת בנוסף לחוק שהגביל את מספר הילדים במשפחתון ביתי ל-7 בלבד, מה שהוביל לסגירה של המון משפחתונים שפעלו בבתים, והעלאת הביקוש לגנים פרטיים. כמו כן, חוק התקנת המצלמות, שמאפשר לגנים להפעיל מצלמת און ליין שמשדרת להורים בזמן אמת את הנעשה בגן, דבר שנעשה בגנים פרטיים רבים עקב דרישות ההורים – הקשתה מאוד את עבודת המטפלות, שנאלצות בנוסף לעבודתן האינטנסיבית עם הילדים להתמודד גם עם טלפונים מהורים על ילד שבוכה או יושב בצד, ומרגישות שהן נבחנות בצורה יותר מדוקדקת ושלא סומכים עליהן – דבר שגרם לחלקן לעזוב את המקצוע, והפך את מציאת המטפלות ליותר מאתגרת ובשכר יותר גבוה. כל התיקונים האלו הובילו למצב שבו הוצאות הגן, שמתנהל כמו עסק כלכלי לכל דבר, עלו בצורה משמעותית, ועקב כך גם המחיר להורים.
עוד כתבות בנושא
אז האם הפתרון הוא להסיר את הפיקוח על הגנים ולא לוודא שמבנה הגן אינו כזה שעלול חלילה לסכן את הילדים? התשובה מורכבת. ברור שכל הורה רוצה שהילד שלו יהיה במסגרת בטוחה, מכילה ואוהבת, עם זאת, לכל הורה יש העדפות אחרות לגבי הטיפול בילדיו, וגם כיום יש עדיין הורים שבוחרים לשלוח את ילדיהם למסגרות ביתיות וקטנות יותר על אף שאין בהם תקינה למבנה ושום מצלמה, ואפילו לגנים שפועלים בניגוד לחוק ללא פיקוח. אבל לפני שעונים על השאלה האם נכון היה להגביר את הרגולציה על הגנים, והאם באמת כל דרישה של משרד החינוך שעולה עשרות אלפי שקלים אכן מגבירה את בטיחות הילדים בגן, חשוב לדעת את המשוואה הפשוטה בכלכלה - רגולציה מובילה לעלות גבוהה, הורדת היצע ובהינתן אותו ביקוש – גם לעליית המחיר.
הכי מעניין
בחוק החניונים שיזמה נעמה לזימי ונתמך על ידי הקואליציה והאופוזיציה כאחד, מיד ראינו איך זה עובד: יום לאחר כניסת החוק לתוקף – מחירי כל החניונים עלו בחדות, והיה קשה שלא לעשות את הקישור בין השניים. לעומת זאת, בהמון מקרים של חקיקת רגולציה השינוי לא יהיה ביום אחד: לאט לאט מצטרפות עוד דרישות שהעמידה בהם מצריכה הוצאת כספית כבדה, משפחתונים נסגרים, יותר קשה לגייס כוח אדם ללא העלאת שכר משמעותית, יותר גנים מציעים התקנת מצלמות אונליין (שכיום מותרת אך לא מחויבת בחוק) בהתאם לדרישות ההורים, ואחרי שלוש שנים מגיעים למצב שהעלות גבוהה משמעותית מבלי שברור לרוב ההורים על מה ולמה.
עוד כתבות בנושא
אז הכוונה הייתה טובה – להגן על הילדים, כוונה שכל הורה יכול להזדהות איתה, אבל המחיר היה צריך להיות ידוע מראש.
על אף שטרם הוכרזו בחירות, לאחרונה ניתן לראות כי כלכלת הבחירות כבר כאן: סמוטריץ' ביטל את המע"מ על הזמנות מהאינטרנט עד 150 דולר, אבי שמחון יוזם חוק לסבסוד משכנתאות ללווים שהמשכנתא שלהם עלתה בשנים האחרונות, ברקת רוצה לתת 50 מיליון שקל לסופר שיוריד מחירים ובנט מבטיח לא פחות ממיליון שקל לכל מילואימניק. לפני שמתמכרים להצעות האלו, שעושות לרובנו נעים בגב, כדאי שנשאל את נבחרי הציבור או לפחות את עצמנו: מה המחיר? והאם הוא שווה את ההטבה המוצעת, או שעדיף להישאר עם המצב הקיים. וכן, כמו לפני הולדת ילד חדש, זה חישוב שאנחנו צריכים לעשות.
את מרבית ההחלטות שטובות לכולם וקל להעביר, מישהו יזם כבר מזמן. מה שנשאר לקדם הוא שני סוגי החלטות: החלטות פופוליסטיות, שנראה מועילות על פני השטח, אך לאחר זמן קצר, מגלים את הנזק או העלות העודפות שגרמו, והחלטות קשות, ביניהן כאלו שמקשות עלינו לטווח הקצר אך הכרחיות לטווח הארוך, או כאלו שטובות לציבור אך דורשות מאבק בקבוצות לחץ במשק ובכנסת. מטבע הדברים, רבים מהפוליטיקאים בוחרים לפעול למען החלטות מהסוג הראשון: קל להעביר אותן, הן מראות על דאגה כנה לציבור ומתגמלות את יוזמיהן. לא סתם חוק החניונים עבר בלי שום מתנגד בעוד על רפורמת החלב, שבאמת תוביל לירידת מחירים – סמוטריץ נאבק כבר חודשים רבים.
עוד כתבות בנושא
בבחירות הקרובות יש לנו הזדמנות במקום לחפש אשמים בממשלה, לתגמל בעצמנו את הפוליטיקאים שלא בוחלים ללכת בדרך הקשה ולקדם מדיניות שתועיל לציבור לטווח הארוך, ולא סתם תשים על כולנו עוד מדבקה עם מחיר גבוה.