בשנת 2025 כמעט אחד מכל שלושה בני אדם בגילאי 16 עד 74 ברחבי האיחוד האירופי השתמש בכלי בינה מלאכותית, לפחות פעם אחת, כך על פי נתוני יורוסטאט, סוכנות הסטטיסטיקה האירופית, שפורסמו בתחילת השבוע. מדובר בנתון דרמטי המעיד על שינוי עמוק בהרגלי צריכת מידע וידע ביבשת אירופה. בדומה לישראל, גם באירופה כלי הבינה המלאכותית נטמעו במהירות בחיי היומיום, במערכות חינוך, בעבודה, בתקשורת ובמרחב הציבורי האירופי. לצד ההזדמנויות הרבות, השינוי הזה מציב אתגר מהותי ומדאיג עבור הקהילות היהודיות באירופה, עבור ישראל ועבור העולם היהודי כולו.
עוד כתבות בנושא
רבים נוטים לראות בכלי בינה מלאכותית גורם ניטרלי, טכני ואובייקטיבי. בפועל, הולך ומצטבר גוף מחקרי רחב המוכיח שכלים אלה עלולים לשחזר סטריאוטיפים אנטישמיים, לעוות היסטוריה יהודית, ולהציג תפיסות מוטות כלפי יהודים וזהות יהודית. לא מדובר בהכרח בזדון מתוכנן, אלא בתוצאה של נתוני אימון המבוססים על מרחב דיגיטלי רווי דעות קדומות, שיח קיצוני והטיות היסטוריות. כאשר התכנים האלה מופצים בהיקף רחב וללא בקרה ראוייה, השפעתם השלילית, החברתית והפוליטית, הופכת ממשית.
עבור הקהילות היהודיות באירופה, המשמעות כבדה במיוחד. מאז אירועי השבעה באוקטובר, האנטישמיות ביבשת היא מציאות יומיומית קשה המתבטאת במקרי רצח, בהטרדות, באלימות, בהשחתת רכוש ובקמפיינים של דיסאינפורמציה. כאשר תלמידים, מורים, עיתונאים, יוצרי תוכן ופוליטיקאים נעזרים בכלי בינה מלאכותית לצורך כתיבה, לימוד וקבלת החלטות, גם עיוותים קטנים עלולים לחזק מיתוסים אנטישמיים על עוצמה יהודית, נאמנות כפולה או אחריות קולקטיבית. התכנים המופקים על ידי כלי הבינה המלאכותית נראים מקצועיים ואמינים, ולכן הם חודרים לשיח הציבורי, כמעט ללא כל ביקורת.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
גם ישראל מושפעת ישירות מהמגמה הזו. ככל שהבינה המלאכותית מתווכת יותר ויותר את האופן שבו אזרחים אירופים מבינים את המזרח התיכון ואת הזירה הבינלאומית, הצגה חלקית או מוטה של המציאות משפיעה על דעת הקהל האירופי ועל עמדות מדיניות. במצב כזה, האתגר אינו מוגבל רק למאבק באנטישמיות, אלא נוגע גם ליחסי ישראל והאיחוד האירופי. כאשר מערכות כלי בינה מלאכותית אינן מצליחות להתמודד עם הקשרים היסטוריים, דתיים ופוליטיים מורכבים, הנזק עלול להביא למתיחות דיפלומטית ולהעיב על מערכות יחסים פוליטיים.
היקף השימוש בכלי הבינה המלאכותית הוא גורם קריטי. כאשר שליש מאוכלוסיית האיחוד האירופי עושה בהם שימוש, השפעתם מתקרבת לזו של כלי התקשורת המסורתיים, אך ללא כללי אתיקה, אחריות או פיקוח דומים. מרבית המשתמשים אינם מבינים כיצד הכלים פועלים, מה מגבלותיהם, ואילו הטיות עלולות להסתתר בתוצרים שלהם. כך נוצר פער מסוכן בין רמת האמון הגבוהה לבין רמת ההבנה הנמוכה.
חסידי סדיגורא אוספים אתספרי תורה שנשרפו בהצתה אנטישמית | צילום: יהושע פרוכטר ומאיר זלזניק
בשנת 2026 הקרבה ובאה חייב להימצא פתרון מערכתי ושאפתני. מדיניות הבינה המלאכותית באירופה ובישראל חייבת להכיר בהטיה האנטי יהודית כסיכון ממשי. נדרשות שקיפות, ביקורות עצמאיות קבועות ומנגנוני אחריות ברורים. במקביל, יש לשלב את הקהילות היהודיות האירופיות כשחקניות מרכזיות בפיקוח ובהכוונת מדיניות האיחוד האירופי, מתוך הבנה שניסיונן ההיסטורי מעניק להן תובנות ייחודיות.
לבסוף, אוריינות בינה מלאכותית חייבת להפוך לחלק בלתי נפרד מהחינוך האזרחי. הבנת מגבלות כלי הבינה המלאכותית, ופיתוח היכולת לפקפק בתוצרים שלהם, הם תנאי הכרחי לדמוקרטיה משגשגת.
אימוץ כלי הבינה המלאכותית ביבשת אירופה הוא תהליך בלתי הפיך. השאלה האם התהליך הזה יחזק חברות אירופיות פתוחות או יעמיק דעות קדומות ואנטישמיות תלויה בהחלטות המתקבלות בימים אלה. עבור הקהילות היהודיות באירופה ועבור ישראל, מדובר באתגר גורלי.
עוד כתבות בנושא
הכותב הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי - JPPI, ופרופסור ללימודים אירופיים ויחסים בינלאומיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.