בתקופה בה אנטישמיות מתפשטת ברחבי אירופה וצפון אמריקה, תוצאות הוויכוח הפוליטי באיטליה על אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכרון השואה (IHRA) צריכות היו להיות מובנות מאליהן.
IHRA זכתה לתמיכה של כ-40 מדינות ואלפי מוסדות דווקא משום שהיא משקפת אמת מוסרית פשוטה, שיוחסה פעם למרטין לותר קינג ג'וניור: "אחי, מי ששונא את ישראל שונא את היהודים". מה שקינג אמר בפועל היה, "כאשר אנשים מבקרים 'ציונים', הם מתכוונים ליהודים; אתה מדבר אנטישמית!".
עוד כתבות בנושא
אך קבוצה של אינטלקטואלים יהודים איטלקים בולטים בחרה כעת להתנגד להצעת חוק שקידם גרציאנו דלריו מהמפלגה הדמוקרטית (PD) מהמרכז-שמאל, שמטרתה לעגן את הגדרת IHRA בחוק האיטלקי. המסמך שלהם, שהוצג כדאגה מלומדת, מהדהד טיעונים שהפכו למקלט של אלו שאינם מוכנים להתעמת עם האופן שבו הסתה אנטי-ישראלית מלבה את האנטישמיות המודרנית.
הכי מעניין
טענתם מוכרת: ש-IHRA עלול להיות מנוצל לרעה כדי לדכא ביקורת על ישראל. אבל אין שום ראיות - אף לא אחת - לכך שמבקרים תמימים הושתקו, נאסרו, הוכו או שבתיהם או קבריהם הושחתו משום שהטילו ספק במדיניות של ממשלת ישראל.
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
בינתיים, יהודים ברחבי העולם חיים תחת איומים, תקיפות, חרמות, ונדליזם וקמפיין אידיאולוגי בלתי פוסק שמגדיר את ישראל כמדינה רצחנית או נאצית. ללא IHRA, האשמות כאלה מסווגות כ"דעה פוליטית" או "ויכוח דמוקרטי" גרידא.
זו אינה ביקורת; זוהי הוצאת דיבה. זוהי הפיכה של הגדרה עצמית יהודית לפשע.
היסטוריונים שמתעלמים מהיסטוריה
החוקרים היהודים האיטלקים המתנגדים ל-IHRA - אנה פואה, רוברטו דלה סטה, קרלו גינזבורג, גד לרנר וג'ובאני לוי - עשויים להציג את עצמם כמומחים להיסטוריה יהודית ולאנטישמיות. עם זאת, עמדתם מתעלמת מהאמת ההיסטורית הבסיסית ביותר: הקשר היהודי לארץ ישראל הוא בן מעל 3,000 שנה.
כאשר הם מתארים את ישראל כמדינה קולוניאלית - זוהי אינה פרשנות אקדמית; זוהי חזרה מודרנית על המאמץ עתיק היומין להכחיש את קיומו של העם היהודי.
עוד כתבות בנושא
נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, הבין זאת כאשר יאסר ערפאת, מנהיג הרשות הפלסטינית דאז, הצהיר כי ירושלים מעולם לא הייתה יהודית. קלינטון איים לצאת מהחדר בפסגת קמפ דיוויד ביולי 2000 אם ערפאת ימשיך להשמיע טענות שקריות כאלה. הוא זיהה את ההצהרה כפי שהייתה - הצורה הטהורה ביותר של אנטישמיות.
את מה שקלינטון תפס באופן אינסטינקטיבי, אינטלקטואלים אלה מסרבים לראות: שהעם היהודי ומדינת ישראל בלתי נפרדים. דה-לגיטימציה של ישראל היא דה-לגיטימציה של יהודים. זו הסיבה שאנטישמים מוחאים כפיים למאמצים להחליש את IHRA; זה משאיר אותם חופשיים להכריז על הציונות כפשע ועל ישראל כפושעת.
אוהדי נבחרת איטליה מפנים גב בהמנון הישראלי | צילום: מתוך X
יוזמתו של דלריו מייצגת אומץ מוסרי בתקופת זמן בה היא נחוצה נואשות. החוקרים היהודים המתנגדים לו, במתכוון או שלא, מספקים כיסוי למבקשים לטשטש את הגבול בין ביקורת לשנאה, בין ויכוח להסתה.
יהודים אלה אינם מבינים שהעם היהודי ומדינת ישראל חד הם. העמדות שמביעים קינג, קלינטון וכעת דלריו הן יהודיות יותר משלהם. ההיסטוריה צופה. והיום, כמו בעבר, הסירוב לקרוא לאנטישמיות בשמה הוא שותפו הגדול ביותר לפשע.
עוד כתבות בנושא
