חגי תשרי המתקרבים הם הזדמנות לחשבון נפש אמיתי, ולאחריו צעדים ממשיים למניעת טרגדיה דומה במדינת היהודים.
רצח הכוכב השמרני צ'ארלי קירק בשבוע שעבר צריך לשמש אות אזהרה לתנועת המחאה בישראל ולמערכת המשפט, שתיהן זקוקות בדחיפות לחשבון נפש. חגי תשרי המתקרבים הם הזדמנות מושלמת לכך – לחשבון נפש אמיתי, ולאחריו צעדים ממשיים למניעת טרגדיה דומה במדינת היהודים.
לצערנו, לנוכח השחקנים המעורבים, זה כנראה לא יקרה. תרחיש סביר יותר הוא שההסתה נגד הממשלה הימנית בכלל, ונגד ראש הממשלה נתניהו בפרט – רק תגבר.
הכי מעניין
התגובה הבזויה של פרוגרסיבים לרצח הממוקד של קירק במהלך אירוע באוניברסיטת יוטה ואלי היא רמז. אף שהשמאלנים הישראלים לא הגיעו לרמה של חלק מעמיתיהם האמריקנים – שחלקם ממש חגגו ולגלגו על הרצח המדמם – רבים בישראל נקטו עמדה שמחקה מגמה מדאיגה.
הלווייתו של צ'ארלי קירק | צילום: Phill Magakoe / AFP
כדי להכפיש את קירק וללכלך על תומכיו, הם משתמשים בטקטיקה כפולה ומטעה: מצד אחד טוענים שהיה אנטישמי – מה שהוא לא היה; מצד שני מצביעים על כך שהוריו של היורה רשומים כרפובליקנים. כאילו שהעובדה שהחשוד, טיילר רובינסון, החזיק ברובה וידע להשתמש בו היא אשמת ההגנה של המפלגה על "הזכות לשאת נשק" המעוגנת בתיקון השני לחוקה האמריקנית.
כמו ליברלים בארצות הברית, עבורם איסור נשיאת נשק נמצאת לצד הפלות כנושא פוליטי מכריע, כך גם ישראלים בעלי נטייה דומה משתפים פוסטים ברשתות החברתיות שבהם נטען כי קירק היה קורבן של האידיאולוגיה שלו עצמו. בינתיים, תומכיו של קירק בבית ובחו"ל טוענים כי רובינסון בא ממשפחה טובה עם ערכים נוצריים, אך עבר תהליך רדיקליזציה כשהגיע לאוניברסיטה.
עוד כתבות בנושא
פרטי המניע של רובינסון ומצבו הנפשי בעת ביצוע הפשע החמור עדיין לוטים בערפל. ובכל זאת, מה שחרט בן ה־22 על אחד מתרמילי הרובה מדגם מאוזר 98 – "היי פאשיסט! תפוס!" – מרמז על הרגשות שלו.
זו בדיוק אותה שנאה חסרת שליטה כלפי דמות שדעותיה מנוגדות לתכתיבים התרבותיים של "מעמד השליטים" שמחנה "רק לא ביבי" צריך לשים לב אליה. כלומר לעצמו.
במקום זאת, מנהיגי המחנה ותומכיו ממשיכים לשפוך רטוריקה רוויית שנאה – כמו קריאות לכרות את ראשו של ראש הממשלה – וממשיכים להגביר את התוקפנות הפיזית. ראו, למשל, את המהומה מוקדם יותר החודש ליד מעון נתניהו בירושלים. מפגינים הציתו צמיגים בכביש כדי לשבש את התנועה וכן פחי אשפה עירוניים. הלהבות מאחד הפחים לא רק ששרפו רכב חונה, אלא גם אילצו פינוי דיירים מבניין סמוך.
הרכב שהוצת בידי פעילי המחאה נגד הממשלה, בשכונת רחביה בירושלים | צילום: קרדיט דוברות המשטרה
האירוע הנ"ל היה אחד ממעשי האלימות הרבים שביצעו מפגינים מאז כינון ממשלת נתניהו הנוכחית בסוף דצמבר 2022. הדחף המקורי ל"התקפי הזעם" המאורגנים, שמומנו בנדיבות על ידי עמותות זרות ומקומיות, נבע לכאורה מכוונת הממשלה לבצע רפורמה במערכת המשפט.
אך המשתתפים, שהתנגדו לעצם קיומה של קואליציה המורכבת כולה ממפלגות ימין, השתמשו בכך כתירוץ נוסף לשלול את הלגיטימיות של נתניהו. לאחר חמש מערכות בחירות, קיבלו עילה להוציא שוב את המגפונים והתופים שהשתמשו בהם נגדו בשנות הקורונה. אז, כזכור, הם היו הקבוצה היחידה שהורשתה להתכנס – למטרות "דמוקרטיות" של מחאה – בזמן ששאר האוכלוסייה הייתה בסגר; או נאלצה לשמור מרחק של שני מטר מבני אדם אחרים.
אחת הדמויות המרכזיות שיצאו להגן על המפגינים המתפרעים שחסמו כבישים באורח בלתי חוקי וניסו להשבית את המשק הייתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שאמרה בקיץ 2023: "לא תיתכן מחאה אפקטיבית בלי הפרת הסדר הציבורי".
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
זו אותה יועמ"ש שתגובתה המיידית להקמת הקואליציה שנטיותיה לא היו לרוחה הייתה לזלזל בעיקרון של "שלטון הרוב". כן, בדיוק אותו עיקרון, שבעיניה המעוותות "דוחק ערכים דמוקרטיים אחרים לפינה".
מה שהיא באמת התכוונה לומר הוא שפקידים ממונים כמותה נעלים על נבחרי ציבור ואף עולים עליהם, שכן האחרונים נבחרים בידי "עמי הארצות". לא כך היא ניסחה זאת, כמובן. אבל בדיוק כך היא מתנהלת, בשיתוף פעולה עם בית משפט עליון שנוטה שמאלה ופרקליטות מדינה נוחה להשפעה.
זו הסיבה שהממשלה מנסה, ללא הצלחה, להפעיל את סמכותה כדי לפטרה. וזה גם מסביר את ההסתה הבלתי מרוסנת נגד נתניהו ואת הסלחנות של מערכת המשפט כלפי אלימות פוליטית – כל עוד היא מגיעה מהמגזר שמטיל על ביבי את האחריות לפלישת חמאס הדרמטית לדרום ישראל ב־7 באוקטובר 2023; מאשים אותו בסירוב הארגון לשחרר את יתר החטופים; ודורש ממנו "לסיים את המלחמה".
הפיכת נתניהו ושריו למטרה לאיומים הפכה לחלק בלתי נפרד ממסריהם ושיטותיהם של המפגינים. בדרך זו, הם מטילים אימה על משפחות הפוליטיקאים המותקפים ומרתיעים כל אדם אחר בעל דעה שונה מלדבר בקול רם במקומות עבודה ובקמפוסים.
הפגנה מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה | צילום: טל גל, פלאש 90
זו בדיוק האווירה בארצות הברית שדחפה את צ'רלי קירק להקים את Turning Point USA ולהשתמש בעמותה כדי לחנך ולהיאבק בנרטיבים הכוזבים של השמאל. לא במקרה היא הפכה לתנועה אדירה – שצומחת מיום ליום מאז מותו של קירק, אך לפני ימים ספורים בלבד.
פעילי האופוזיציה בכנסת, בבתי המשפט וברחוב צריכים לרסן את הרדיקלים, לא להשים איתם, להגן עליהם או לחקות אותם. עליהם להתייחס לטבח של קירק כסיפור אזהרה על היעדר גבולות בשמאל בכל הנוגע להשחרת נתניהו, כמו גם של כל פרשן שמרני או אזרח מהציבור.
האם באמת טיפוח "טיילר רובינסון ישראלי" הוא הכיוון שבו הם רוצים שעוינותם תתפתח?
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא