יש מעט מאוד מן המשותף לאירנה זרוצקה ולצ'רלי קירק. היא אוקראינית אלמונית, בת 23, שהגיעה לא מכבר לארצות הברית כפליטה. הוא אחד האנשים המפורסמים בארה"ב, בן 31, אמריקני מבטן ומלידה, עם מיליוני עוקבים ומעריצים. אך שניהם נרצחו לאחרונה מול המצלמות – היא ברכבת בצפון־קרוליינה, והוא ביום רביעי השבוע באירוע בכיכובו בקולג' ביוטה. שניהם גם לבנים.
עוד כתבות בנושא
באופן ששום תסריטאי הוליוודי לא היה יכול להעלות על הדעת, סמיכות הזמנים במותם של שני אנשים הרחוקים זה מזה עלולה להצית ברחובות ארה"ב תבערה גדולה, שאיש לא יודע לאן תוביל.
בעת כתיבת שורות אלה משטרת יוטה והבולשת הפדרלית מנהלים עדיין מצוד נרחב אחר המתנקש שירה למוות בצ'רלי קירק, אך לא יהיה מופרך להניח שהרצח נעשה על רקע פוליטי - כלומר, בעקבות דעותיו השמרניות המובהקות של קירק, שהוא נשא בגאון. קירק הפך בשנים האחרונות במהירות אדירה לדמות הצעירה המשפיעה ביותר על השמרנות האמריקנית. רבים ראו בו כוח פוליטי עתידי, אולי אפילו מועמד אפשרי לנשיאות. כוכבו דרך באופן שרק אמריקה מסוגלת לאפשר.
הכי מעניין
את זרוצקה רצח גבר שחור בעל עבר פלילי עשיר. במקרה הזה לא מדובר ברצח פוליטי, אבל בארה"ב אי אפשר להפריד בין גזע לפוליטיקה. במהומות שהכו בערים רבות בארה"ב אחרי רצח הגבר השחור ג'ורג' פלויד במאי 2020 בידי שוטר לבן, היה ברור שהמפגינים הזועמים שייכים לשמאל האמריקני. מאז זרמו לא מעט מים במיסיסיפי, דונלד טראמפ ניצל פעמיים מניסיונות התנקשות, והמתח הפוליטי אחרי ניצחונו לפני פחות משנה הגביר דרמטית את המתח הפוליטי והגזעי בארה"ב.
קשה לדעת מה יקרה כעת באמריקה. מצד אחד, רציחות על רקע פוליטי אינן מחזה נדיר בארצות הברית: ארבעה נשיאים נרצחו מאז הקמת ארה"ב ב־1776, ושלושה נוספים נפצעו בניסיונות התנקשות, כולל טראמפ. היו גם רציחות לא מעטות של חברי קונגרס ואנשי ממשל. בכלל, ארה"ב היא מדינה אלימה למדי, עם אחוז גבוה של אסירים בבתי הכלא, ועם נתון אחד בלתי נתפס כמעט: יש בה יותר רובים מאנשים.
הלווייתו של צ'ארלי קירק | צילום: Phill Magakoe / AFP
רצח צ'רלי קירק פותח עידן חדש ואפל, שבו הרשתות החברתיות צפות ועולות על פני השטח ומגיעות לעולם האמיתי בכל כיעורן. עם רציחתו אפשר לומר בוודאות שחזון האינטרנט בכלל וחזון הרשתות החברתיות בפרט – לחבר בין אנשים ולתקשר דעות שונות במרחב בטוח ומכיל – לא רק נכשל, אלא הביא את ההפך הגמור.
הרשתות מלאות שנאה תהומית וגולמית, רשע בלתי נסבל ואמירות שלא ייאמנו שאנשים מטיחים אלה באלה, שברור לחלוטין שלא היו נאמרות פנים אל פנים. כמו שאמר צ'רלי קירק לא פעם, "ברגע שנפסיק לדבר זה עם זה, יקרו דברים רעים מאוד".
גם במובן הזה, הרעל ברשתות זולג למציאות ולתקשורת המיינסטרים. מגישה ב־CNN הזהירה את הצופים לפני הקרנת רגע הירי בקירק כי "הדברים שאתם עומדים לשמוע עלולים להיות מטרידים – לא בגלל התוכן של מה שנאמר אלא כי בסופם התבצע רצח". כלומר, גם שעה ומשהו אחרי מותו של איש צעיר עם אישה ושני ילדים קטנים, המגישה חשה צורך להביע את שאט נפשה מהדעות השמרניות של קירק, שדיבר על טרנסג'נדרים באמריקה רגע לפני שנרצח. פרשן אחר ב־MSNBC טען כי רטוריקת השנאה של קירק גרמה למותו – כלומר, הוא האשים את קירק ברציחתו, רק כדי שבבייס הפרוגרסיבי יהיו מרוצים.
תופעה שלילית נוספת שמתפתחת כבר שנים ברשתות, ושהתחדדה מאוד בשעות לאחר מותו של קירק, היא תיבת התהודה. "פיד ימין" מכיר את צ'רלי קירק, את פועלו ואת עוצמתו בעולם השמרני, אך "פיד שמאל" כמעט לא פגש בו. האלגוריתם של הרשתות מנתב לכל אחד את הדברים שיאהב לקרוא ולשמוע, ומעלים דעות אחרות.
כך, צייצן מהשמאל הישראלי הרשה לעצמו לכתוב עם הירצחו של קירק ש"הצ'רלי היחיד שהביביסטים הכירו עד היום היה צ'רלי וחצי". הוא לא שמע על קירק עד היום, ומבחינתו אם הוא לא נתקל בו - אין סיכוי שאנשי ימין (כולם "ביביסטים" כמובן, כי הרי חייבים לעקוץ ברשת) נתקלו בו. זה גם מה שאפשר לשדרנית רדיו בכירה לומר בלי שמץ של בושה, שעות רבות אחרי הירצחו של קירק, שהיא לא שמעה עליו מעולם. מבחינתה היא עושה בכך את הדבר הטבעי, ומשייכת את עצמה למחנה הנאור והנכון שלא מקבל לפיד שלו דעות כמו אלה של קירק.
הרצח של קירק מזעזע כרגע את אמריקה עד היסוד. זאת מדינה שרציחות פוליטיות אינן זרות לה, ועדיין זאת הפעם הראשונה שמשפיען רשת בסדר גודל של קירק נקטל בשידור חי.
האם החברה האמריקנית והמערב כולו ישכילו להבין את הסכנה האדירה שיש בזליגת הרשתות לעולם האמיתי? סביר להניח שלא, לפחות לא כעת. בעולם פוליטי מקוטב כל כך, הסיכוי שמשהו כזה יקרה דומה לאפשרות שהימין האמריקני יוותר על נשיאת נשק, או שהשמאל האמריקני יוותר על תמיכה באלימות פלסטינית רק כי הפלסטינים נתפסים כחלשים.
בינתיים, יותר ויותר סימנים מרמזים על גל של הפגנות WLM – ראשי התיבות של "חיי לבנים נחשבים", תנועת הנגד ל"חיי שחורים נחשבים". הבעיה היא שבזמן שכל צד דואג לאנשים בעלי צבע דומה לשלו, כולם יוצאים מהמאבק הזה מתים, או לפחות כותבים על כך ציוץ דוחה ברשת.