כמדי שנה מאז שנת 2003, ברחבי העולם מציינים היום (ד') יום מודעות מיוחד למניעת התאבדויות. חשוב שנעצור לרגע ונכיר את נורות האזהרה, הכלים לניהול שיחה מצילת חיים.
נראה שמאז מלחמת חרבות ברזל קיימת עליה במודעות הציבורית לחשיבות השיח הנוגע לבריאות הנפש ובפרט על אובדנות. מאידך, ישנו החשש לגעת בתכנים שנחשבים נפיצים, אולי אפילו טאבו. בתקשורת אישית עם אדם המתמודד עם משבר ודחף אובדני ישנו הפחד שאם אשאל שאלות ישירות 'אשתול רעיונות', בעוד שמחקרים הוכיחו בדיוק את ההיפך- עד כמה שיח רגיש, מודע ועניו מזמין ומאפשר לגעת בכאב, נותן מקום להציף את האמביוולנטיות הטמונה במשבר האובדני.
עוד כתבות בנושא
חשוב להבין כי יש לכולנו ישנה היכולת להשפיע. בין הסטטיסטיקות והנתונים למציאות האנושית הכואבת, מתחדד עד כמה חשוב להכיר את המרחב העדין של האפשרויות - מרחב שבו מילה בזמן, מלווה במבט קשוב ונוכח או שאלה רגישה ומודעת, התייחסות ממוקדת ואחראית יכולים לשנות הכל ובסופו של דבר גם להציל חיי אדם. אובדנות היא אינה גזרת גורל, אינה נגרמת מאירוע בודד ורבים המשתנים, הסיבות והמאפיינים המובילים אליה.
הכי מעניין
סימנים חשובים שיכולים להצביע על כוונה אובדנית של אדם קרוב:
• הצהרות המעידות על ייאוש, אובדן תקווה ודחף להפסיק את הסבל
• דפוסי חשיבה נחרצת וקושי בהתגמשות: תחושה מוטעית, לרוב לא מבוססת, שהמצב לעולם לא ישתנה, שאני עול על סביבתי
• פרידה וחלוקת רכוש בעל ערך משמעותי
• שינויים בהיגיינה, בתפקוד, במצב הרוח
• התבודדות, ניתוק קשרים
• התנהגות אימפולסיבית, מסכנת חיים
• הסתגרות ואיבוד עניין בהתנהלות שבשגרת החיים- תחביבים, עבודה, בית הספר וכיוצא באלה.
עוד כתבות בנושא
איך הכי נכון ליצור שיח עם אדם אובדני ?
לפני הכל לעצור, לפנות זמן ובעיקר לכבד אותו או אותה. כשהכאב מרגיש כל כך עמוק יכולה לעלות התחושה שאף אחד לא יכול להבין. כדאי לשאול אותו/ה מה הם צריכים מכם ברגעים האלה של קושי. בעיקר לשקף באותנטיות שאתם לצידם, שגם אם אולי לא מרגיש ככה, הם חשובים ומשמעותיים לכם ולהקשיב באמפתיה עמוקה לכאב שהם חווים.
לא לשפוט גם אם הכאב לא מובן, לא הגיוני וגם אם הוא מבהיל.
לא למהר להציע פתרונות או להשטיח את עוצמת החוויה.
להרחיק אמצעים מסוכנים ולהישאר לצידו או לצידה ואם לא אפשרי, לדאוג שיהיה מי שיישאר
• שקפו תקווה מבלי לבטל את הכאב, הדהדו אמונה שזה גל שיכול שיעבור
• לנשום מול הניסיון להבטיח שלא תשתפו. לזכור שעדיף לאבד חבר לרגע מאשר לאבד אותו, אותה ברגע
• גייסו עזרה מאנשים טובים, אנשי טיפול שיכולים לעזור, שיתנו כלים להתמודדות וגם אתם, אל תישארו לבד בהתמודדות.
המעבר בין הטאבו לשיח פתוח דורש אחריות ואומץ קולקטיבי ומכיל בתוכו את הזכות להשפיע מתוך הבנה כי כל שיחה עם אדם במשבר יכולה להיות חוליה בשרשרת הישרדותו, בבחירתו בחיים.
עוד כתבות בנושא
ומעבר לכל הנאמר, קבלו עוד מידע והעשירו את הידע ואת ארגז הכלים שלכם- זה יכול להציל חיים!
במידה ואתה או קרובייך מתמודדים עם מצוקה נפשית או דחף אובדני
ניתן לפנות לעמותת סה"ר, המעניקה סיוע נגיש ואנונימי 24/7
ב-WhatsApp 055-9571399 ובאתר www.sahar.org.il