"אובדנות היא לא גזרת גורל": נתוני צה"ל הוצגו בכנסת

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום (ג') לדיון שעסק בפעילות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים, זאת בעקבות ריבוי המקרים בשבועות האחרונים. במהלך הדיון הציג נציג צה"ל לראשונה את נתוני המקרים מתחילת השנה לעומת השנים הקודמות.

"מה שעורר את תשומת הלב זו הכמות החריגה במספר המתאבדים לאחרונה, נדרשנו לנושא כבר בעבר אבל זה עלה ביתר שאת מחיילים שחזרו מלחימה בעזה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון, "בנושא הזה יש שתי מטרות. הראשונה היא איך לצמצם את התופעה. לצה"ל יש ניסיון בעניין הזה. כשהוקמו צוותי עבודה בעבר אז צה"ל הצליח להוריד את מספר המתאבדים בעשרות אחוזים. צריך להמשיך לראות אילו צעדים ניתן לעשות וכמה נותנים להם מקום במשפחה שלהם, בחברה, במקומות העבודה. המטרה השנייה היא אם אפשר לתת קורטוב של נחמה למשפחות, מבחינת הכרה חלקית או מלאה לחללים עצמם, אז אנחנו חושבים שאם מערכת הביטחון את הדרך לעשות זאת אנחנו כמובן נברך".

נטע, אחותו התאומה של הנווט רס"ן אסף דגן ששם קץ לחייו במהלך השנה האחרונה, אמרה: "באתי לדבר דווקא על אלה שלא פונים לעזרה. לא באתי להפנות אצבע מאשימה אלא כדי שתקשיבו וכדי שנוכל ללמוד מהמקרה של אסף ולשנות. אסף ביקש לראות קב"ן כמה פעמים במהלך השירות. אמא שלי התקשרה למפקדים לאחר שהבחינה בתסמינים של פוסט טראומה. המפקדים התייחסו בצורה אמפתית אבל לא מקצועית. הם לא הבחינו כי מוטל לפניהם חייל פצוע, פצוע נפשית. חודש לפני שהוא התאבד, אמא שלי התריעה בפני מפקד בכיר בחיל האוויר שאסף הולך להתאבד. המפקדים של אסף ידעו כולם אבל לא היה סנכרון בין המפקדים בצבא, הסביבה של אסף כן הבינה ודיווחה. אני מבקשת מהמערכת לעשות את הכל כדי לאתר את מי שלא מבקש עזרה ולהקצות את כל המשאבים לטיפול. שינוי התודעה והכרה ממסדית יכולים להציל חיים. אובדנות היא לא גזירת גורל ובידיים שלנו לשנות, הם היו שם בשבילנו ועכשיו תורנו להיות שם בשבילם".

ראש מטה אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, הציג לוועדה נתונים לפיהם בשנת 2025 עד כה נרשמו 16 מקרי אובדנות, לעומת 21 בשנה הקודמת, 17 מקרים ב-2023 ובשנת 2022 - 14 מקרי אובדנות. מהנתונים עולה כי בעוד שבקרב חיילי החובה לא נרשם שינוי מהותי, בקרב משרתי המילואים ישנה עלייה משמעותית, בין היתר לאור העלייה המשמעותית במספר המגוייסים ובתקופות הגיוס הארוכות, בהם מאות אלפים שלא גוייסו קודם לכן בתדירות כזאת.

ודמני ציין כי הורחב היקף הקב"נים בצה״ל לכ-200 בסדיר ו-800 במילואים, והתייחס להקמת הוועדה בהנחיית שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אכ"א, לבחינת המענה לחיילים משוחררים שאינם בשירות פעיל. "צה"ל מתייחס לנושא האובדנות בכובד ראש ופועל לאורך השנים באופן מוסדר, ממוקד ורציף לצמצום ומניעת המקרים באמצעות מגוון כלים ותהליכים שמפעיל", אמר רמ"ט אכ"א.

"מאז השבעה באוקטובר, משרתינו פועלים בגזרות לחימה שונות, ומתאימים את מערך המענים בהתאם בהרחבה, דיוק והעמקה לרוח התקופה. אנו פועלים במגוון דרכים להעלאת המודעות בצה״ל והנגשת המוקדים אליהם ניתן לפנות לסיוע. בנוסף, הקמנו ועדה ייעודית שמטרתה לבחון הרחבה ודיוק מענים גם לחיילים המשתחררים מסדיר ומשירות מילואים. המציאות משתנה, התקופה מחייבת אותנו להתאים את עצמנו. כל מקרה של אובדנות הוא מקרה שאסור שיקרה. עם זאת, חשוב לומר שעל אף שבראייה חציונית יש עלייה במספר האירועים, אם מסתכלים על כל מקרה בודד כפרט - לא ניתן לקבוע בזמן זה שמדובר בגל, ונמשיך לעקוב אחר זה כי זה עניין של חיי אדם".

ראש ענף קליני בחיל הרפואה, סגן-אלוף ד״ר כרמל קלה: "לאור האתגרים הייחודיים שעולים מהמלחמה, המענים הטיפוליים הורחבו לפני המלחמה ותוך כדי, ואף הוקמו מרכזים וענפים חדשים. הוקם מוקד שזמין 24/7 למשרתים. הורחבה היחידה לתגובות קרב, שנותנת מענה למשרתי מילואים שאינם בשירות מילואים פעיל. יש ביחידה כמה עשרות מטפלים, פסיכולוגים, עו״סים יועצים וכו׳. הם נותנים מענה פסיכיאטרי, טיפול בקבוצות וגם ליווי בתהליכי הכרה. היחידה הורחבה מאוד במלחמה, וזמן ההמתנה קצר יחסית - סדר גודל של שבוע או שבועיים. הוקם ענף 'תעצומות' למשרתי הסדיר שסובלים מתסמיני פוסט טראומה והורחב מרכז הקבע למשרתי הקבע. מערך בריאות הנפש במהלך המלחמה הגדיל מאוד את כמות הקב״נים גם בקבע וגם במילואים והם פועלים בפריסה רחבה בכל יחידות צה״ל, ואף נכנסים כשיש צורך לשטחי לחימה ובעיקר לרצועת עזה".

חברת הכנסת קטי שטרית, אחת מתוך שישה ח"כים בלבד שנכחו בדיון הוסיפה: "כמי שנחשפה לנתונים הקשים ולמגמות הצפויות בשדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, אני מתריעה מכאן שאנחנו לפני צונאמי. לא הגיוני שלא נקבל נתונים קונקרטיים מהצבא לגבי היקף הפניות מצד חיילים לוועדות האבחון לבריאות הנפש. טובי בנינו ובנותינו נושאים עימם עול כבד גם לאחר היציאה משדה הקרב, אין לנו את הפריבילגיה או הזמן לחכות. אני דורשת מהצבא להקים ועדה עם סמכויות ויעדים בשקיפות מלאה".

יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן סיכם: "יש מערכת מרשימה שלא הכרנו אותה, אך צריך ויש מה לשפר. שמחתי לראות שיש אוזן קשבת מאנשי צה״ל שהגיעו לדיון. לצערי אנחנו לא יכולים למנוע טראומות, אבל אנחנו יכולים להבטיח שלא ננטוש אף אחד להתמודד לבד. תמיכה נפשית היא חובה מוסרית המצילה חיים במובן הכי ישיר של המילה".