אנחנו חיים בעידן של מלחמות; אוקראינה ועזה, תאילנד ופקיסטן, נראה שבכל מקום פורצים סכסוכים חדשים וישנים והופכים את העולם למסוכן יותר ובטוח פחות. אולם לצד המלחמות שנוקטות בטילים ובכט"במים ישנן גם אלה שמתרחשות בבתי משפט ברחבי המערב ובחדרי הישיבות של החברות הגדולות ביותר בעולם. כזו בדיוק היא מלחמתה של הממשלה הפדרלית האמריקנית בגוגל, שהגיעה אמש (ג') לנקודת שיא חדשה ורועשת.
מזה חמש שנים שוושינגטון מנסה לכופף את ענקית החיפוש. בשנת 2020 הגיש משרד המשפטים האמריקני, יחד עם קואליציה של תובעים כלליים ממדינות שונות, תביעה רחבת־היקף נגד החברה בטענה שהיא מנהלת מונופול בלתי־חוקי בתחום החיפושים ברשת. זו הייתה הפעם הראשונה מזה רבע מאה שהממשל הולך ראש בראש עם ענקית טכנולוגית – מאז תביעת הענק שהוגשה נגד מיקרוסופט בשנות התשעים, אז נפסק שמיקרוסופט ניצלה לרעה את מעמדה ובעקבות זאת החל עידן חדש שבו צמחה גוגל. אלא שכעת הגיע תורה להתייצב על דוכן הנאשמים.
עורכי הדין במשפט נגד גוגל בדרכם לדיון | צילום: epa
המשפט החל ב־2023, ולפני כשנה פסק השופט אמית מהטה שגוגל אכן מונופוליסטית. לא רק שהיא שולטת בתחום החיפוש כמעט לחלוטין, אלא שהיא גם ביססה את מעמדה דרך עסקאות בשווי עשרות מיליארדים שהבטיחו שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל בכל טלפון, בכל דפדפן ובכל מכשיר חכם אחר. "גוגל היא מונופול", כתב אז השופט, "והיא פעלה כמונופול". אולם השאלה שנותרה פתוחה הייתה מורכבת הרבה יותר: מה עושים עם המידע הזה?
הכי מעניין
התשובה הגיעה אתמול בערב. בניגוד למה שקיוו במשרד המשפטים, מהטה לא הורה לפרק את גוגל, למכור את דפדפן כרום, לשנות את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, ואף לא שום מהלך דרמטי אחר. תחת זאת, בחר מהטה בסדרה של הוראות נקודתיות יותר: הגבלת סוגי החוזים שמותר לגוגל לסגור, הטלת חובה לשתף נתונים מסוימים עם מתחרים, ובעיקר הטלת איסור גורף על עסקאות בלעדיות שיבטיחו שהחיפוש של גוגל יהיה הברירה היחידה במכשירים חכמים.
עוד כתבות בנושא
זה נשמע טכני, אבל הסכומים מסחררים. גוגל משלמת יותר מ־20 מיליארד דולר בשנה כדי לוודא שהחיפוש שלה הוא ברירת המחדל באייפונים. פסק הדין אומנם מאפשר לה להמשיך לשלם לאפל, אך מונע ממנה לכבול את ההסכמים בתנאי בלעדיות. ברמה התיאורתית, כעת יוכלו אפל, סמסונג ואחרות לדרוש הרבה יותר בעבור הסכם כזה או לאיים לעבור למתחרים. מהטה גם החיל את האיסור על זירות חדשות, כמו העוזר הקולי מבוסס מנוע הבינה המלאכותית של גוגל, ג'מיניי.
השופט אמית מהטה | צילום: AP
החידוש הבולט ביותר בהחלטה הוא שגוגל תחויב לשתף חלקים מאינדקס החיפוש שלה עם "מתחרים כשירים". פירוש הדבר שמנועי חיפוש אלטרנטיביים כמו בינג, DuckDuckGo או אפילו סטארט-אפים בתחום ה־AI כמו OpenAI או אנת'רופיק (שאחראית על מנוע הבינה המלאכותית קלוד) יוכלו לקבל גישה לחומרי הגלם שעליהם נשענת השליטה של גוגל. האם זה באמת יאפשר לאחרים לצמצם את הפער, או רק ייצור כאב ראש בתחום הפרטיות? כאן השופט העביר את הכדור לוועדת פיקוח טכנית שתנסה להחליט אילו פרטים בדיוק יועברו וכיצד זה ייעשה.
מהטה הדגיש בפסק דינו שבמציאות הנוכחית אי אפשר להתעלם מהשינויים הדרמטיים: מאז 2020 התחולל זינוק אדיר בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, שבעקבותיו ייתכן שבפעם הראשונה מאז יותר מעשור תקום מתחרה אמיתית לגוגל שתאתגר את שליטתה המונופוליסטית. במילים אחרות, למה לפרק את החברה אם צ'אט GPT ודומיו ממילא כבר נושפים בעורפה? "כאן נדרש בית המשפט להביט אל תוך כדור הבדולח", כתב השופט, "וזוהי לא בדיוק מומחיותם של שופטים".
chatGPT | צילום: AP
בינתיים השווקים חוגגים את החדשות. המניה של אלפאבית, חברת האם של גוגל, זינקה ביותר מ־7 אחוזים עם פרסום פסק הדין, המניה של אפל עלתה ב-3 אחוזים, ובבורסות נרשמו לרווחה כשהבינו שנשק יום הדין – פירוק החברה – ירד מהשולחן. לעומת זאת, המתנגדים למעמדה הדומיננטי של גוגל בתעשיית הטכנולוגיה התאכזבו: מבחינתם מדובר בפס האטה שלא יעשה דבר, ולא במחסום שהובטח.
אך הסיפור רחוק מסיום. גוגל כבר הודיעה שתערער על פסק הדין ותנסה להפוך גם את ההחלטות הנקודתיות נגדה. במשרד המשפטים שוקלים צעדים נוספים. ההליך עלול להיגרר שנים ולהסתיים בבית המשפט העליון. לעת עתה התוצאה ברורה: גוגל נמנעה מהפירוק, הממשל רשם הישג חלקי, וההשפעה על העולם האמיתי עוד לא ברורה לאף אחד.
אז מה בדיוק קרה כאן באמת? כמה מסקנות ראשוניות.
כיצד ישפיע פסק הדין?
משרד המשפטים קיווה לפירוקה של גוגל לגורמים, אבל השופט מהטה הסתפק בעבודה עדינה בסכין מנתחים. אחרי כל ההכנות והציפיות, פסק הדין נחת לא כמהפכה אלא כעונש משמעתי קליל: כמה מגבלות, קומץ דרישות, אזהרה להתנהג יפה בעתיד.
זו הסיבה שוול סטריט מחאה כפיים. המניות של אלפאבית ואפל זינקו כי מכונות הכסף שלהן – מנוע החיפוש בעצמו וההסכם השמן של גוגל ואפל – נותרו שלמות פחות או יותר. המשקיעים מבינים היטב מתי בית משפט באמת חונק חברה, ומתי הוא רק מוסיף לה בירוקרטיה וטופסולוגיה.
וול סטריט מחאה כפיים. השור בוול סטריט. | צילום: EPA
ובכל זאת פסק הדין הזה הוא לא כלום. היתרון של גוגל תמיד נשען פחות על חדשנות ויותר על היותה ברירת המחדל וההיקף העצום של הנתונים שהיא עובדת איתם. ביטול הבלעדיות שלה פוגע ביתרון הראשון, בעוד שחובת שיתוף המידע מכרסמת בשני. השאלה אם מתחרים יצליחו לבנות משהו משמעותי מהפירורים שיקבלו, או אולי בזכות ההתקדמות המוצאת בתחום הבינה המלאכותית, נותרה פתוחה לעת עתה.
אכן, הבינה המלאכותית היא מרכיב מרכזי בסיפור הזה. מהטה הודה בפירוש שהופעתה של הבינה המלאכותית היוצרת שינתה את כללי המשחק. ההיגיון שלו פשוט: לא צריך לפרק את גוגל אם השוק עומד לערער אותה מבפנים בכל מקרה. בכך הוא הימר על עיקרון ההרס היצירתי: שהטכנולוגיה והחדשנות ימנעו את קיומו של מונופול לאורך זמן, ללא צורך ברגולציה או אמצעים ממשלתיים דרקוניים. ייתכן שזה נכון, ואם הבינה המלאכותית באמת תשנה את הדרך שבה אנחנו ניגשים לרשת, ההיסטוריה תזכור את מהטה כשופט חכם וזהיר. אך אם לא, פסק הדין עלול להיראות בדיעבד כמתנה יקרה לגוגל שסייעה לה להעמיק את אחיזתה בעולם הטכנולוגיה.
מתחם גוגל במאונטיין-ויו, קליפורניה. | צילום: EPA
חשובה לא פחות היא שאלת הפרטיות. ההוראה לגוגל לשתף את מאגר החיפושים שלה נשמעת פשוטה, עד שמתחילים לשאול איזה מידע בדיוק יעבור, ולמי. מי ייחשב "מתחרה כשיר"? אילו נתונים אישיים עלולים לזלוג כתוצאה מכך? גוגל בכל מקרה ידועה ביכולתה להפוך פיקוח לעניין קוסמטי, ואין לדעת מה תקבע הוועדה שאמורה לקום כדי להכריע בשאלות הללו ואחרות, כך שבינתיים ההשלכות של ההוראה הזאת נותרו בגדר תעלומה.
בסופו של דבר, פסק הדין הזה מלמד אותנו לקחים חשובים על מצבם של חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית של עידן הטכנולוגיה. אל מול עלייתם של תאגידים טכנולוגיים עצומים, בתי המשפט האמריקניים ממשיכים להירתע מהוראות מרחיקות לכת ומעדיפים צעדים הדרגתיים, זהירים ושמרניים יחסית. המצב הזה מותיר את הניסויים הנועזים יותר בידיו של האיחוד האירופי, שם "חוק השווקים הדיגיטליים" כבר נוגס בחופש הפעולה של ענקיות הטכנולוגיה וצעדים רגולטוריים נוספים כבר בדרך.
בוושינגטון, לעומת זאת, פסק הדין הזה מדגיש עד כמה רחוק הקונצנזוס הפוליטי והמשפטי הנדרש כדי לפרק את חברות הענק – אם בכלל זה מה שרוצים בבית הלבן. לעת עתה הרגולטורים יכולים להכריז על ניצחון חלקי, גוגל יכולה לשמוח על הישרדותה, והעולם כולו ימשיך להמתין ולראות אם עידן הבינה המלאכותית יצליח לייצר את התחרות המובטחת לענקיות הקיימות.
עוד כתבות בנושא
