פרשת אלטלנה נחשבת לאחת מנקודות המפנה הדרמטיות והכואבות בראשית ימיה של מדינת ישראל. אוניית הנשק של האצ"ל, שהגיעה לחופי ישראל ימים ספורים לאחר קום המדינה, הפכה לסמל של מאבקי כוח פנימיים והעמידה את ישראל על סיפה של מלחמת אחים. המחלוקת הפנימית הפכה לאיום קיומי וסיכנה את הישרדותה של המדינה הצעירה.
ברגע של הכרעה, עמד מפקד האצ"ל מנחם בגין בפני דילמה היסטורית: האם להיגרר לעימות מזוין מול צה"ל או לבחור בדרך של אחריות לאומית עליונה. ההחלטה שקיבל, להתנגד בכל תוקף למלחמת אחים ולמנוע אותה, והתעקשותו שלא להשיב אש, הפכו לנקודת ציון המגדירה את דמותו, את מורשתו ואת מנהיגותו- מנהיגות מונחת ערכים.
עוד כתבות בנושא
חשיבותה של פרשת אלטלנה אינה טמונה רק בהיסטוריה המתועדת. מנחם בגין גילם והגשים הלכה למעשה בצומת דרמטית זו את הרעיון הז'בוטינסקאי של 'חד־נס', דהיינו את הרעיון שמדינת ישראל קודמת לכל. על כן, קיומה ועתידה של מדינת ישראל חשובים מכל מחלוקת או מדיניות, מהותית ככל שתהיה. רעיון זה, שלפיו המדינה קודמת לכל, הרעיון שאנו 'יריבים אבל לא אויבים', כדבריו האלמותיים של מנחם בגין, אינם היסטוריה בלבד, אלא הם קוראים לנו ומחייבים אותנו ללכת לאורם בעצם הימים האלה.
הכי מעניין
במובנים רבים, פרשת אלטלנה היא ראי לדילמות של ימינו. החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם שסעים עמוקים ומחלוקות קשות: פוליטיות, חברתיות ותרבותיות. הבחירה של בגין, באותם ימים טרופים, מהווה קריאת כיוון להווה ולעתיד: גם כשהקרע עמוק, חובה לבחור באחדות, באחריות ובפיוס.
בהתאם לרוח זו, מכון בן־גוריון ומרכז מורשת בגין יצרו יחד את ההסכת "אלטלנה- שתי נקודות מבט". התוצאה שונה בתכלית מכל תוצר שאחד מהארגונים היה עושה בנפרד, זה ייחודו וזה כוחו - בתפיסה מתקדמת של מורשת רב נרטיבית והפנמת הלקח שהותירה הפרשה על החברה הישראלית כולה, לדורות.
מרכז מורשת בגין רואה בהנגשת סיפור אלטלנה שליחות חינוכית מהמעלה הראשונה. בעזרת עדויות חיות, מסמכים מקוריים ותיעוד אותנטי, מאפשר המרכז לציבור הרחב אפשרות להעמיק, להבין ולחוש כיצד החלטות מנהיגותיות אמיצות יכולות לעצב את גורלה של אומה שלמה. דווקא בימים אלה אנו חייבים לזכור כי האלטלנה אינה סמל לקרע אלא עדות לבלימה שלו. "מלחמת אחים – לעולם לא", המשפט האלמותי שטבע מנחם בגין, שנחרט מאז בתודעה הלאומית שלנו. עיקרון זה, שעד היום לא הופר, משמש תמרור אזהרה לכולנו.
"הריני משוכנע כי עמדתי הייתה מוצדקת". בגין באזכרה, שנה לאחר הטבעת האלטלנה. | צילום: לע"מ
על כן, אין לחשוש מההשפעות הנרטיביות של העלאת שרידי האלטלנה מהמצולות ושל הבאתם לאתר הנצחה. גם מהעלאתה על נס של גבורת הלוחמים הרוויזיוניסטים, אליה התייחס שר המשפטים לוין בישיבת הממשלה, אין להתיירא, בעיקר בימים שבהם כולנו מוקירים את גבורתם של לוחמי צה"ל במלחמה הארוכה בתולדותינו. האלטלנה אינה רק שריד ארכיאולוגי שמשרת נרטיב היסטורי כזה או אחר, היא אבן יסוד בהבנת מהות המנהיגות, האחדות והאחריות שישראל זקוקה לה גם בימים אלה, ולכן חשוב לעסוק בה, ללמוד ממנה, וכן, גם להעלותה ממעמקי הים.
