רבע מאה לאחר מתקפות אל־קאעידה על ארצות הברית, ארגוני ג'יהאד עדיין מהווים איום משמעותי על ביטחונה של אירופה. אלא שכעת הולך ומתגבש איום חדש, שמונע בעיקר בידי צעירים הפועלים ברשת ומדאיג מאוד את הרשויות.
היקפה המדויק של הרשת שעומדת מאחורי התופעה, המכונה "קיצוניות אלימה ניהיליסטית", אינו ברור. עם זאת, חוקרי משטרה מתשע מדינות באירופה איתרו כ־4,340 כתובות אינטרנט הקשורות ל־"The COM", כפי שמכונה הקהילה המקוונת, במהלך מבצע שנועד לשבש את פעילותה ביוני וביולי.
"זו אלימות לשם אלימות", אמר לסוכנות הידיעות AP מתאם האיחוד האירופי למאבק בטרור, ברטיאן וכטר, בריאיון שנערך לקראת יום השנה ה־25 לפיגועי 11 בספטמבר 2001 בניו יורק ובוושינגטון.
הכי מעניין
בסך הכול דווח בשנה שעברה על 45 פיגועי טרור בעשר מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי, אם כי אף אחד מהם לא היה אירוע רב־נפגעים גדול. כמחצית מהפיגועים סוכלו או נכשלו, אך שישה בני אדם נהרגו. לפי סוכנות המשטרה של האיחוד האירופי, יורופול, 486 חשודים בקשרים לטרור נעצרו ב־21 מדינות חברות.
מתאם המאבק בטרור של האיחוד האירופי, בארט-יאן וגטר | צילום: AP
ארגוני ג'יהאד, שלעיתים קרובות מוכוונים או מקבלים השראה מרשתות שמחוץ לאירופה, עמדו מאחורי 24 מהפיגועים והיו אחראים ליותר מ־70% מהמעצרים. מתוך כלל העצורים, כשליש היו בני פחות מ־18, רובם נערים.
יורופול אינו מנהל סטטיסטיקה נפרדת על קיצוניות אלימה ניהיליסטית, משום שההגדרות של התופעה משתנות ומעשים מסוג זה יכולים להיחשב לעבירות פליליות רגילות ולאו דווקא לטרור. בפינלנד, למשל, דקר בשנת 2025 נער בן 16 שלוש תלמידות שלמדו איתו. לפי החשד, הוא שיתף "מניפסט" בקבוצות ווטסאפ, תיעד את התקיפה בסנאפצ'ט וביקש ברשתות החברתיות שמישהו ישמור את הסרטון ויחזיר לו אותו לאחר שישוחרר.
ב"מניפסט" כתב כי הוא רוצה לעשות משהו "משמעותי" ו"מרגש". לפי מסמך של האיחוד האירופי העוסק באיום החדש, לא נמצא מניע פוליטי למסע האלימות שלו.
אלימות כצורת בידור
"מדובר במידה רבה מאוד בהיקסמות מאלימות", אמר וכטר ל־AP. "האלימות משמשת כאמצעי לביטוי עצמי וכדרך להשיג מעמד בתוך אותן קהילות מקוונות. אין כאן קשר ישיר לאידיאולוגיה".
באיטליה תכנן בשנה שעברה נער בן 15 לבצע רצח כדי לזכות בפרסום ברשת, לפי הרשויות במדינה. בטלפון החכם שלו נמצאו תמונות וסרטונים של תקיפות, רציחות, ירי בבתי ספר ופורנוגרפיית ילדים.
עוד כתבות בנושא
וכטר אמר כי אירועים מהסוג הזה, שנמצאים במגמת עלייה בשנתיים עד שלוש האחרונות, אינם מקרים בודדים אלא חלק מרשתות מקוונות מאורגנות, ש"לעיתים קרובות מונעות בידי צעירים, מיועדות לצעירים ולעיתים קרובות כוללות נערים צעירים". לדבריו, הפעילות ברשת "מובילה לאלימות בעולם האמיתי. ראינו דקירות, ראינו צעיר שדקר אדם מבוגר ללא כל סיבה".
קשה במיוחד למנוע או לאתר מראש תקיפות מהסוג הזה. לעיתים קרובות מדובר, לדבריו, ב"צעירים שבדרך כלל אין להם עבר פלילי, שאינם משאירים אחריהם עקבות מלבד אולי ברשת, וגם שם הפעילות מתנהלת לעיתים קרובות מאחורי הצפנה ובתוך קהילות סגורות".
מתכננים ברשת פשעים בעולם האמיתי
אחת הקבוצות שנמצאות בראש סדר העדיפויות של הרשויות היא 764, שנוסדה בידי בראדלי קיידנהד, אמריקני שנשר מהתיכון. קיידנהד מרצה כיום עונש מאסר של 80 שנה בגין פורנוגרפיית ילדים ועבירות מין, אך הקבוצה ממשיכה לפעול.
בגרמניה התמודד בשנה שעברה גבר בן 20, שנחשב לחבר בכיר ב־764, עם 123 אישומים בגין מעשים שתוארו במסמך של האיחוד האירופי ככאלה שנעשו ב"רמה בלתי נתפסת של אכזריות וחוסר אנושיות", ובהם רצח, אונס והתעללות מינית בילדים.
עוד כתבות בנושא
בניגוד למצב לפני 25 שנה, כאשר קיצונים, רובם מסעודיה, נכנסו לארצות הברית והתאמנו כדי להפוך לטייסים קטלניים, איום הטרור שעמו מתמודדת אירופה כיום מאורגן ברובו ברשת. "הסביבה המקוונת, לצד כל הדברים הטובים שהיא מביאה, עדיין מתירנית מדי", אמר וכטר. הוא תיאר אותה כ"צלחת פטרי שבה מתחברים איומים שונים".
פרטיות מול ביטחון בעידן הבינה המלאכותית
פעילי פרטיות מתעקשים שלבני אדם יש זכות בסיסית לתקשר ללא חדירה בלתי מוצדקת לפרטיותם. הם מאשימים את הרשויות וחלק מהחברות בכך שהן פוגעות בהגנות האלה באמצעות תוכנות ריגול ושיטות אחרות.
אלא שלדברי וכטר, "רשויות אכיפת החוק שלנו חייבות לקבל את האמצעים והכלים להתמודד עם האיום כפי שהוא קיים כיום". הוא ציין כי 85% מהחקירות מתנהלות בסביבה הדיגיטלית. "זה אומר שגם אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות הזאת".
עוד כתבות בנושא
עבור הדיפלומט ההולנדי עצמו, המשמעות היא גם להעמיק את הקשר עם רשויות וארגונים במדינות אחרות, במיוחד כאלה שהקבוצות הללו משתמשות בהן כבסיס עורפי. לדבריו, "מה שקורה מחוץ לגבולות שלנו משפיע על הביטחון שלנו", ובכלל זה גם תוכן שמקבל תהודה ברשת.
יורופול מסר כי עבריינים מנצלים תמונות וקובצי שמע כדי ליצור ולערוך חומרי תעמולה, בין היתר באמצעות זיופי עומק, ממים וקובצי GIF. בוטים המבוססים על בינה מלאכותית שימשו גם להגברת פעולות גיוס ולהפצת אידיאולוגיות טרור, בעוד יישומים מבוססי AI שימשו למחקר ולהכנות לקראת ביצוע פיגועים.
"כל התוכן האלים, התוכן שמעודד אלימות, התעמולה, המדריכים, הטקטיקות וכל מה שזמין ברשת – כל אלה מקבלים הגברה משמעותית מאוד באמצעות הבינה המלאכותית", אמר וכטר.