שני שירותי מודיעין זרים הזהירו את ארגנטינה מפני תוכנית של חיזבאללה להתנקש בכמה בני אדם במדינה. בין היעדים שהוזכרו נמצא דייגו קרבץ, בכיר במזכירות המודיעין הממלכתית של ארגנטינה (SIDE). בעקבות ההתרעות הגבירו הרשויות את האבטחה סביבו וסביב בני משפחתו. הפרשה, שנשמרה בחשאי במשך חודשים, נחשפה במהלך דיון סגור בקונגרס הארגנטיני.
ההתרעה הראשונה התקבלה, לפי הדיווחים, בסוף חודש אפריל משירות מודיעין אירופי. מברק שהתבסס על מידע שמסר מקור בלבנון התריע כי חיזבאללה מתכנן לחסל חמישה בני אדם בארגנטינה. אחד היעדים היה קרבץ, שכיהן בעבר בתפקידים ביטחוניים, שימש כראש העיר לאנוס ובהמשך עמד בראש משטרת בואנוס איירס, לפני שמונה לתפקיד בכיר ב־SIDE.
תומך ממשלת מיליי בארגנטינה. | צילום: AFP
כעבור כ־15 ימים התקבלה התרעה נוספת, הפעם משירותי המודיעין של ערב הסעודית. לפי הדיווח, המידע הסעודי חיזק את החשד לקיומה של התוכנית, אך צמצם את מספר היעדים האפשריים מחמישה לשלושה. שמו של קרבץ הופיע גם ברשימה זו, בעוד שזהותם של שני היעדים האחרים לא פורסמה. כך, שני שירותי מודיעין זרים ונפרדים הצביעו על אותו בכיר ארגנטיני כיעד אפשרי להתנקשות.
הכי מעניין
ובכן, הפרטים נחשפו ב־25 באוגוסט במהלך ישיבה חסויה של הוועדה הדו־ביתית לפיקוח על גופי המודיעין בארגנטינה. בדיון השתתפו בכירי ה־SIDE, ובהם מזכיר הארגון כריסטיאן אוגואדרה וקרבץ עצמו. לפי העיתון הארגנטיני "לה נסיון", חבר הפרלמנט כריסטיאן ריטונדו הוא שהעלה את הסוגיה ושאל אם אכן התקבלה התרעה על איום נגד קרבץ.
נאום של מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם | צילום: EPA
בכירי המודיעין אישרו כי התקבלו דיווחים משני שירותי המודיעין הזרים. להתרעה יש משמעות מיוחדת בארגנטינה, שספגה בעבר שני פיגועים קטלניים שיוחסו לאיראן ולחיזבאללה. ב־17 במרץ 1992 הותקפה שגרירות ישראל בבואנוס איירס, בפיגוע שבו נהרגו 29 בני אדם. כשנתיים לאחר מכן, ב־18 ביולי 1994, פוצץ בניין הקהילה היהודית AMIA בבירה הארגנטינית, ו־85 בני אדם נהרגו.
ארגנטינה מגדירה את חיזבאללה ארגון טרור, ובחודשים האחרונים הידק הנשיא חאבייר מיליי עוד יותר את קשריה המדיניים של ארצו עם ישראל. עם זאת, האיום הנוכחי שונה באופיו מהפיגועים של שנות ה־90. לפי הדיווחים שהועברו לממשלת ארגנטינה, הפעם מדובר בהתנקשויות ממוקדות ביעדים ספציפיים, ולא בתכנון של פיגוע המוני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בירושלים | צילום: קובי גדעון/ לע״מ
החשש במקרה כזה הוא מיכולתם של חיזבאללה או של גורמים המזוהים עמו לאתר יעדים, לאסוף עליהם מידע ולהוציא לפועל פעילות מבצעית בשטח ארגנטינה. ההתרעות התקבלו גם על רקע החרפה ביחסים בין בואנוס איירס לטהרן. באפריל גירשה ממשלת מיליי את הממונה על היחסים הדיפלומטיים מטעם איראן והוסיפה את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור שלה.
באותה תקופה החריף גם העימות בין ישראל, איראן וחיזבאללה. סמיכות הזמנים אינה מוכיחה מה היה המניע לתוכנית הנטענת, אך היא חלק מהרקע שבמסגרתו בחנו שירותי המודיעין הארגנטיניים את ההתרעות. עד כה לא פורסמו ראיות לכך שהתוכנית עברה משלב התכנון לשלב מבצעי, אך גם לא ניתן לשלול אפשרות זו.
מחבלי חיזבאללה | צילום: איי.פי
עם זאת, שני שירותי מודיעין זרים העבירו בנפרד מידע על תוכנית אפשרית של חיזבאללה לפעול בארגנטינה, ובשתי ההתרעות הופיע, לפי הדיווחים, שמו של קרבץ. בעקבות המידע הגביר ה־SIDE את האבטחה סביבו. זהותם של היעדים האפשריים האחרים נותרה חסויה, וכך גם הפרטים המבצעיים שעל בסיסם החליטו שני שירותי המודיעין להעביר את ההתרעות.
פרשה זו ממחישה עד כמה זרועות הטרור של חיזבאללה עשויות להימתח הרבה מעבר לגבולות המזרח התיכון. הארגון שמוכר בישראל בעיקר כאיום שמגיע מצפון, עלול לפעול גם במרחק של אלפי קילומטרים מזירת העימות המרכזית שלו. ארגנטינה, שכבר שילמה בעבר מחיר כבד על טרור שיוחס לאיראן ולחיזבאללה, מגלה שוב כי גם המרחק הגיאוגרפי אינו מבטיח חסינות.
עוד כתבות בנושא
