עמוק במים הארקטיים, סמוך לארכיפלג סבאלברד המרוחק, תפסו באביב האחרון בעלות ברית בנאט"ו צוללות רוסיות שהתאמנו בהפעלת נשק סודי שנועד להשבית כבלים תת-ימיים חיוניים מבלי להותיר עקבות.
המבצע הרוסי החשאי, שעליו סיפרו לרויטרס שני גורמים מערביים, בוצע בידי מנהלת הלוחמה התת-ימית GUGI של מוסקבה. במסגרת המבצע נעשה שימוש בכלי שיט תת-ימיים המסוגלים לפעול בעומק רב, כדי לדמות הפעלה של טכנולוגיה מתוחכמת והרסנית.
מבצע משותף של בריטניה, נורווגיה וארצות הברית עקב אחר כלי השיט הרוסיים והתעמת עימם בים, לדברי שני הגורמים, שדיברו בעילום שם. כלי השיט לא הצליחו להשלים את התרגיל, ובסופו של דבר עזבו את האזור.
הכי מעניין
בריטניה ונורווגיה חשפו באפריל כי גילו מבצע רוסי חשאי במים הארקטיים. עם זאת, גילוי הנשק החדש, המקום שבו נערך המבצע ומעורבותה של ארצות הברית לא פורסמו עד כה.
העימות במעמקי הים התרחש בתקופה שבה כמה גורמי מודיעין מערביים חוששים כי הקרמלין מגביר את פעולות החבלה באירופה ונערך לעימות עם נאט"ו.
כמה מנתחי מודיעין אמריקנים חוששים יותר ויותר שרוסיה עלולה לבחון את מחויבותה של נאט"ו להסכם ההגנה ההדדית שלה, המעוגן בסעיף 5 באמנה, כך מסרו שלושה גורמים אמריקנים. אם רוסיה אכן תעשה זאת, השמדת כבלים תת-ימיים עשויה להיות חלק מרכזי במהלך, לדברי הגורמים המערביים.
עוד כתבות בנושא
כבלים שעוביים אינו עולה על זה של צינור גינה, המונחים על קרקעית הים או קבורים מעט מתחתיה, חיוניים לקישוריות האינטרנט העולמית ולביצוע עסקאות פיננסיות. חשיבותם הכלכלית והאסטרטגית הפכה אותם למטרות גם בעימותים קודמים, ובהם מלחמות העולם הראשונה והשנייה, אז מילאו תפקיד חיוני בהעברת פקודות באמצעות טלגרף או טלפון.
שני כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים, שאורכו של כל אחד מהם 1,400 קילומטרים, מקשרים את סבאלברד ליבשת נורווגיה ומגיעים לעומק של עד 2,700 מטרים מתחת לפני הים. הם מעבירים כמויות עצומות של נתוני לוויין המתקבלים בתחנת הקרקע הלוויינית SvalSat, הגדולה מסוגה בעולם, שהיא חלק מרשת החלל הקרוב של נאס"א.
משרד ההגנה הרוסי לא השיב לבקשת תגובה בנוגע לתקרית. הקרמלין מכחיש באופן עקבי כי הוא מבצע פעולות חבלה במדינות נאט"ו או מתכנן עימות כלשהו עם הברית.
כמה גורמים מערביים טוענים כי בחודשים האחרונים הגבירה מוסקבה את פעילותה נגד מדינות אירופה, במקביל לכך שקו החזית באוקראינה נותר ברובו ללא שינוי.
מדינות ובהן פולין, ליטא ורומניה אישרו כי אירעו הפרות שונות. באחרונה, ניסיון לתקוף באמצעות רחפנים את נמל התעופה לייפציג/האלה באוגוסט הוביל לשורת צעדים מצד גרמניה, ובהם סגירת קונסוליה רוסית בבון ומרכז תרבות רוסי בברלין.
באוגוסט ביקר ראש סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, ג'ון רטקליף, אצל עמיתיו במערכת המודיעין במוסקבה. אחת ממטרות הביקור הייתה להזהיר את רוסיה מפני הסלמה בפעולות החבלה באירופה, כך מסרו שני אנשים הבקיאים בנושא. רויטרס לא הצליחה לברר אם רטקליף העלה בשיחות גם את פעילותה התת-ימית החשאית של רוסיה. הקרמלין סירב לומר מה נדון בפגישה או למסור פרטים נוספים.
במקביל לעימותים בים, הציגו גורמים בריטים ונורווגים למוסקבה את ממצאיהם, כדי להבהיר לרוסים שהם מודעים לטכנולוגיה החדשה - בתקווה שהדבר יגרום לרוסיה להסס לפני שתשתמש בה, לדברי שני הגורמים המערביים.
רוסיה לא גרמה נזק לכבלים כלשהם. לדברי הגורמים, התרגיל התמקד בהדמיית הפעלת הטכנולוגיה במקרה של עימות עם נאט"ו. הם סירבו לפרט כיצד הטכנולוגיה פועלת.
בתגובה לבקשת התייחסות הפנתה נאט"ו את רויטרס לרשויות בנורווגיה ובבריטניה.
עוד כתבות בנושא
"באמצעות המבצע המשותף שלנו העברנו לרוסיה מסר ברור: היא אינה יכולה לפעול בחשאי", אמר שר ההגנה הנורווגי, טורה סנדוויק, בהצהרה. "הבהרנו לרשויות ברוסיה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שכל ניסיון לפגוע בתשתיות החיוניות שלנו יתגלה וייענה בתוצאות", אמר. "הסלמת המתיחות בצפון הרחוק אינה משרתת את האינטרס של איש".
משרד ההגנה הבריטי הפנה להצהרות שפורסמו ב-9 באפריל, שבהן הכירה בריטניה בניסיונות לפעילות חשאית שביצעה המנהלה הראשית הרוסית למחקר במעמקי הים, המוכרת בראשי התיבות הרוסיים GUGI, במים הנורווגיים והבריטיים ובסביבתם. וושינגטון ולונדון הטילו שתיהן סנקציות על המנהלה החשאית. הבית הלבן לא השיב לבקשת תגובה. ה-CIA סירב להגיב.
כל הסלמה בין רוסיה לנאט"ו עשויה להמחיש במהירות את חשיבותו האסטרטגית של מרחב מים קפוא המשתרע בין הקצה הדרומי של ארכיפלג סבאלברד ליבשת נורווגיה, המכונה "פער הדוב" (Bear Gap), לדברי אחד הגורמים המערביים.
כדי להגיע לאוקיינוס האטלנטי, צוללות גרעיניות רוסיות שבסיסן בחצי האי קולה יצטרכו לחצות את רצועת המים הזו, שרוחבה כ-400 מייל, לפני שיעברו ליד יאן מאיין, האי הגעשי המרוחק של נורווגיה.
בריטניה הודיעה השבוע כי באוגוסט פרסה כוחות ביאן מאיין לצד בעלות בריתה נורווגיה וארצות הברית, במסגרת תרגיל שנועד להדגים את יכולתה של נאט״ו לפעול במשותף בצפון הרחוק.
נורווגיה מתכננת להפעיל עד 2028 כבל סיבים אופטיים חדש שיחבר את סבאלברד ואת יאן מאיין ליבשת.
בעלות הברית בנאט"ו הגבירו את תשומת הלב לאבטחת תשתיות תת-ימיות מאז השמדתם ב-2022 של שלושה מארבעת צינורות נורד סטרים התת-ימיים, ששימשו להזרמת גז רוסי לגרמניה. התביעה בגרמניה הגישה כתב אישום נגד אזרח אוקראיני, שהיה קצין בכוחות המיוחדים בזמן התקיפה. אוקראינה מכחישה כל מעורבות בחבלה.
מאז 2023 גדל גם מספרן של ספינות שהפליגו באיטיות מעל תשתיות תת־ימיות רגישות או בקרבתן - ובהן צינורות, כבלי חשמל וכבלי תקשורת - במטרה למפות את מיקומן. פעילות זו מכונה "סחיפה" (drifting).
בשנה שעברה גדלה פעילות הסחיפה בים הצפוני ב-52% לעומת השנה הקודמת והגיעה ל-13,079 כלי שיט, לפי נתוני חברת ניתוח הסיכונים הימיים Windward. באזור ים סין הדרומי זינקה הפעילות ב-88% והגיעה ל-18,401 כלי שיט.
מיפוי תשתיות במים בינלאומיים אינו בלתי חוקי, אך מומחי ביטחון רואים במיפוי נרחב שכזה הכנה לפעולות חבלה.
עוד כתבות בנושא
הפעילות והחשדות להתערבות בכמה מהכבלים הובילו ליוזמות חדשות שהושקו בינואר בשנה שעברה. בין היתר הוקמה מערכת הניטור Baltic Sentry של נאט"ו והושק Nordic Warden בהובלת בריטניה, שבמסגרתו פועלים יחד כוחות ימיים כדי להגביר את הסיורים להגנת תשתיות חיוניות.
בים הבלטי - אחד האזורים המרכזיים שבהם מתבצע הניטור - ירדה פעילות הסחיפה ב-2025 ב-5% לעומת השנה הקודמת והסתכמה ב-526 כלי שיט, לפי נתוני Windward. החברה מסרה כי לפחות 11 כבלים תת־ימיים ניזוקו או נחתכו בים הבלטי מאוקטובר 2023 ועד סוף השנה שעברה.
"התפיסה כיום היא שרוסיה וסין הן ככל הנראה האיומים התת־ימיים הפעילים והמשמעותיים ביותר", אמר מנכ"ל Windward, עמי דניאל.
הרשת העולמית של כבלי חשמל ותקשורת הפרושים על קרקעיות הימים מתרחבת מדי שנה, בעקבות העלייה בביקוש לנתונים ולחשמל, בין היתר בשל התפתחות הבינה המלאכותית. כמה אנליסטים אומרים כי אירופה עדיין חשופה לפגיעה.
"ב-25 השנים האחרונות אירופה עשתה שני דברים במקביל. היא הגדילה באופן דרמטי את מידת התלות שלה בתשתיות שעל קרקעית הים, ובמקביל צמצמה באופן דרמטי את יכולתה להגן על התשתיות האלה", אמר ברוס ג׳ונס, עמית בכיר במכון ברוקינגס. "כעת, באיחור, היא בונה מחדש את היכולת הזאת, לנוכח איום רוסי שהולך וגובר".