לאחר שרחפן עמוס בחומרי נפץ נמצא החודש סמוך למטוס מטען אוקראיני שחנה בנמל התעופה לייפציג־האלה שבגרמניה, התברר מתיעוד מצלמות האבטחה כי הוא אף פגע בכנף המטוס. העובדה שלא התפוצץ נראית כמעט עניין של מזל בלבד. מאז נחשפו פרטים נוספים, שלדברי מחוקקים גרמנים מצביעים על כך שבנמל התעופה תוכננה מתקפה חמורה. מדובר במרכז לוגיסטי אווירי גדול, המשמש גם מטוסים צבאיים של מדינות אירופה ונאט"ו.
מטוס אוקראיני מסוג "אנטונוב" בשדה התעופה הגרמני לייפציג-האלה בשקודיץ, מזרח גרמניה | צילום: AFP
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ התחייב לחשוף מי עומד מאחורי המעשה, והחשדות התמקדו ברוסיה. באירופה גובר החשש שמדובר בחלק ממסע חבלה שמנהלת מוסקבה נגד מדינות היבשת, במטרה להרתיע את בעלות הברית בנאט"ו מהמשך הסיוע לאוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית, שהחלה בפברואר 2022.
"זה יכול היה להסתיים באסון, בתקיפה צבאית חמורה נגד נמל תעופה בגרמניה", אמר קונסטנטין פון נוץ, חבר הפרלמנט הגרמני וחבר בוועדה המפקחת על שירותי הביטחון במדינה.
הכי מעניין
"זה צירוף מקרים גדול שלא התרחש אסון", אמר ניקו לאנגה, יועץ פוליטי שכיהן בעבר כראש המטה במשרד ההגנה הגרמני. "לכל הפחות היה נוצר שם כדור אש עצום".
עד יום שלישי ניסתה ממשלת גרמניה להמעיט בחומרת האירוע. כמה פוליטיקאים ומומחי ביטחון גרמנים אף מתחו ביקורת על מרץ בשל היסוסו אפילו להעלות את האפשרות שרוסיה עומדת מאחורי התקיפה. מנגד, גורמי ביטחון במדינות אחרות באירופה ובכירים לשעבר במערכת הביטחון הגרמנית אמרו כי האירוע משתלב בדפוס ברור של פעולות חבלה רוסיות שמתרחשות, ככל הנראה, ברחבי היבשת.
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP
"נראה סביר מאוד שרוסיה היא שעומדת מאחורי המקרה בלייפציג", אמר ארנדט פרייטאג פון לורינגהובן, לשעבר סגן ראש שירות הביון הפדרלי של גרמניה. לדבריו, ההערכה נשענת על דפוס הפעולה הרוסי בתקופה האחרונה, שבמסגרתו "בכל רחבי אירופה נרשמת עלייה עצומה בתוקפנות היברידית בכל תחום".
מתקנים הקשורים לאספקת נשק לאוקראינה באיטליה, בבולגריה, באסטוניה ובסלובקיה נפגעו החודש בפיצוצים מסתוריים, בשריפות ובניסיונות הצתה.
"כמובן, צריך להוכיח את זה", אמר פרייטאג פון לורינגהובן. "אבל אילו הייתי מייעץ לממשלה, הייתי ממליץ לה לומר שסביר להניח שרוסיה עומדת מאחורי הדברים. הם עדיין מהססים לעשות זאת. באופן אישי אני חושב שזו טעות, משום שזה משדר חולשה".
נשיא לטביה אדגרס רינקביץ' אמר כי מתקפה רוסית נגד אירופה היא "לא משהו שיקרה בעתיד. זה קורה עכשיו".
גרמניה עדיין מסרבת להצביע על רוסיה
ביום שבו נמצא הרחפן הממולכד, רחפן נוסף התנגש במטוס מטען שלא הצליח לנחות לאחר שנמל התעופה בלייפציג נסגר בעקבות התקרית הראשונה. השבוע דיווחו כלי תקשורת בגרמניה כי רחפן שלישי נמצא כעבור עשרה ימים בשדה סמוך לנמל התעופה, לצד שרידים של חומר נפץ צבאי.
עם זאת, ממשלת גרמניה לא האשימה את רוסיה, ומשרד התובע הפדרלי לא השיב לבקשה לתגובה.
במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר, בעת פתיחתו של מרכז חדש להתמודדות עם איום הרחפנים, אמר שר הפנים אלכסנדר דוברינט כי התקרית בלייפציג קשורה ל"מגוון רחב של תרחישי תקיפה".
"לייפציג אינה מקרה מבודד, אלא חלק מרשת רחבה יותר", אמר דוברינט. עם זאת, הוא סירב לאשר דיווחים בתקשורת שלפיהם רוסיה עשויה לעמוד מאחורי התקיפה, ואמר כי אינו יכול לקבוע מי אחראי "על בסיס חשדות". קודם לכן הגדיר את הרחפן החמוש כ"רמה חדשה של סכנה".
מרץ התייחס ביום שלישי לראשונה לניסיון התקיפה ואמר כי גרמניה "נמצאת יותר ויותר על הכוונת" של תוקפים המוכנים לגרום לנזק כבד לרכוש ואף לפציעות ולמוות.
גם הוא נמנע מלנקוב בשמות האחראים, ואמר רק שהם "ישלמו" וכי יציג "בקרוב" ממצאים נוספים.
משמאל: ראש ממשלת לטביה אנדריס קולברגס, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, ראש ממשלת אסטוניה קריסטן מיכאל, ראש ממשלת נורווגיה יונאס גאר סטורה ונשיא ליטא גיטנאס נאוסדה מצטלמים לסלפי במהלך פסגת אוקראינה ומדינות צפון אירופה והבלטיות בקייב, יום ראשון, 23 באוגוסט 2026 | צילום: AP
פרייטאג פון לורינגהובן הזהיר כי להססנות הזאת עלול להיות מחיר. "אנחנו יודעים מספיק על רוסיה כדי להבין שהם בוחנים בקפידה רבה כיצד אנחנו מגיבים לדברים כאלה", אמר בכיר המודיעין הגרמני לשעבר. "אם אין אמירה ברורה, הם יסיקו שאין לכך מחיר משמעותי וירגישו מעודדים להמשיך לעשות דברים כאלה".
לדבריו, הרחפן שנמצא בנמל התעופה לייפציג־האלה היה "טעון בסמטקס צבאי, ולכן מדובר ברמת תוקפנות אחרת, שלא ראינו עד עכשיו".
גורם ביטחון אירופי, מחוקקים גרמנים ומומחי ביטחון נוספים אמרו כי להערכתם רוסיה בוחנת את גבולות התגובה של נאט"ו באמצעות הגברת התקיפות נגד מתקני נשק והחדירות של רחפנים לשטחי הברית, ככל שמוסקבה נעשית נואשת יותר לעצור את הסיוע לאוקראינה.
"הם מנסים לבדוק מהם הגבולות שהם באמת יכולים לחצות", אמר גורם הביטחון האירופי, שכמו אחרים שהתראיינו לכתבה ביקש להישאר בעילום שם בשל רגישות הנושא. "זה כמו סיור מקדים של שדה הקרב. אתה מתקדם עד שאתה נתקל בהתנגדות".
פולין והמדינות הבלטיות – אסטוניה, לטביה וליטא – היו ישירות הרבה יותר בהצבעתן על רוסיה כחשודה המרכזית מאחורי התקיפות האחרונות.
ראש ממשלת אסטוניה קריסטן מיכאל אמר בשבוע שעבר כי התובעים חושדים במעורבות רוסית בניסיון הצתה נגד Milrem Robotics, חברה ביטחונית המספקת לאוקראינה מערכות צבאיות בלתי מאוישות.
לאחר שפרצה שריפה במבנה ששימש את החברה, כתב מיכאל ברשתות החברתיות כי זוהו חשודים וכי החקירה עוסקת ב"מעשה חבלה אפשרי ובמעורבותה של רוסיה".
האיומים ממוסקבה נעשים גלויים יותר
בשבוע שעבר אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי מוסקבה מוכנה לפעול בצורה אגרסיבית הרבה יותר כדי לבלום את הסיוע המערבי לאוקראינה.
"אנחנו נהפוך את השיטות שלנו להרבה יותר קשות כדי להשמיד כל דבר שמזין מן המערב את מכונת המלחמה של קייב", אמר לברוב בריאיון לטלוויזיה הממלכתית ברוסיה, אף שלא התייחס ישירות לאף אחת מהתקיפות האחרונות שיוחסו למוסקבה.
השבוע אמר סגן שר החוץ הרוסי לשעבר אנדריי פיודורוב ל־BBC כי מפעלים לייצור רחפנים בבריטניה עלולים לעמוד בפני "תגובה חצי־צבאית" מצד "גורמים לא ידועים", לאחר שממשלת בריטניה הסכימה להעביר לאוקראינה שרטוטים של רכיבים מתוצרת בריטית לטיל SCALP.
מאז הפלישה הרוסית הנרחבת לאוקראינה ב־2022 מתמודדת אירופה עם עלייה מתמשכת במספר ההצתות ומעשי החבלה האחרים. לדברי גורמי מודיעין מערביים, רבות מהפעולות בוצעו בידי עבריינים ושליחים אחרים שפעלו עבור מוסקבה.
בין היתר מדובר באנשים חסרי ניסיון ששירותי המודיעין הרוסיים מגייסים באינטרנט, ומסכימים לבצע פעולות מסוכנות לעיתים תמורת לא יותר מכמה אלפי אירו. לדברי הגורמים, השימוש בשליחים מאפשר לרוסיה להתנער מאחריות, אך גם מגדיל במידה ניכרת את הסיכון לתקלות.
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב. | צילום: AFP
ב־2024 אמר ריצ'רד מור, שכיהן אז כראש שירות הביון הבריטי MI6, כי "שירותי המודיעין הרוסיים נעשו קצת חסרי רסן" במאמציהם לבצע פעולות חבלה באירופה כדי לערער את התמיכה באוקראינה.
באותה שנה קישרו גורמי ביטחון באירופה בין פעילים שנחשדו כמי שפועלים עבור המודיעין הצבאי הרוסי לבין מזימה להבריח מטעני תבערה בתוך חבילות שהועלו למטוסי מטען. החבילות נשלחו למרכזי מיון בגרמניה, בפולין ובאנגליה, ושם גרמו לשריפות שהתפשטו במהירות.
מיכאיל חודורקובסקי, איל נפט רוסי לשעבר וכיום אחד מראשי האופוזיציה הרוסית הגולה בלונדון, אמר כי התקיפה בנמל התעופה לייפציג־האלה נראית כניסיון של מוסקבה להסלים את המערכה שלה, במיוחד לקראת שלוש מערכות בחירות אזוריות גדולות שייערכו בגרמניה בחודש הבא.
מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), מפלגת ימין לאומנית שגילתה אהדה כלפי מוסקבה, מתחזקת בסקרים בסקסוניה־אנהלט, מעוז שמרני במזרח גרמניה.
"יצירת תחושה של חוסר ביטחון בקרב הגרמנים עשויה לדחוף אותם להצביע בעד גורמי ימין קיצוני שתומכים" בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר חודורקובסקי.
הפיצוצים במפעלי התחמושת
באיטליה אומרים הרשויות כי הן בודקות אם רוסיה עומדת מאחורי פיצוץ עז שאירע ב־13 באוגוסט במפעל התחמושת KNDS בקולפרו, מדרום־מזרח לרומא. בין שמדובר בחבלה רוסית ובין שלא, האירוע כבר משמש את התעמולה הפרו־רוסית.
פוליטיקאים איטלקים ושגריר אוקראינה באיטליה מצביעים על הודעות שמחה לאיד שפורסמו ברשתות החברתיות ברוסיה כסיבה לדאגה – וגם כבסיס לחשד שהפיצוץ במפעל לא היה מקרי. המפעל נמצא בבעלות חברה צרפתית־גרמנית, ומיוצרים בו פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, מהתחמושת שמדינות אירופה מספקות לאוקראינה.
לאחר הפיצוץ, שגרם נזק אך לא היו בו נפגעים, העלה ערוץ טלגרם רוסי בולט התומך במלחמה את האפשרות שהאירוע היה "חלק ממסע חבלה חשאי של שירותי המודיעין הרוסיים".
נשיא בולגריה רומן ראדק בישראל. | צילום: EPA
האנליסט הצבאי הרוסי אלכסנדר סטפנוב אף התרברב: "אנחנו רואים שהצעדים שננקטים בתגובה לפעולות תוקפניות יכולים להשתנות, ולעיתים הם אינם סימטריים. ה'פיצוצים' במפעלי התחמושת באירופה הם תוצאה של החלטות מסוימות".
הפיצוץ באיטליה התרחש שלושה ימים בלבד לאחר שפרצה שריפה במפעל הביטחוני EMCO בבליצה שבבולגריה. התביעה הבולגרית וחברת EMCO סירבו להתייחס, בשל החקירה המתנהלת, לדיווחים שלפיהם הרשויות בודקות אפשרות למעורבות של גורמים זרים.
המפעל נמצא בבעלות איש העסקים הבולגרי אמיליאן גברב, ששרד ניסיון הרעלה ב־2015, שהתובעים קישרו לפעילי מודיעין רוסיים.
אדם הבקיא בחקירת הפיצוץ באיטליה אמר לוושינגטון פוסט כי האפשרות של מעורבות רוסית נבדקת לצד הסברים אפשריים אחרים. עם זאת, ממשלתה של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני ניסתה לצנן את ההשערות בדבר מעורבות רוסית.
שר ההגנה גואידו קרוסטו אמר לסוכנות הידיעות ANSA כי "לאיש אין אינדיקציה" לכך שהפיצוץ היה "משהו אחר מלבד בעיה פנימית. אין צורך להמציא אשמה כלפי מי שממילא, מדי יום ובמשך שנים, מנהלים מלחמה היברידית מסוכנת".
מעורבות רוסית בפיצוץ עלולה להציב אתגר פוליטי בפני מלוני, שהחלטתה לתמוך באוקראינה באופן נחרץ אינה מקובלת על חלק מחברי קואליציית הימין שלה, ובייחוד על מפלגת הליגה, שנתפסת כמי שגילתה אהדה כלפי רוסיה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
