1
עד בערך חודש לפני הכרזת העצמאות האמריקאית, ב־4 ביולי 1776, כמעט איש מבני שלוש־עשרה המושבות הבריטיות באמריקה לא האמין באמת שהמאבק - הכלכלי בעיקרו – נגד בריטניה והמלך ג'ורג' השלישי יביא להקמתה של מדינה חדשה ונפרדת, ארצות הברית של אמריקה. יתרה מכך, הם גם לא רצו עצמאות, רק התחשבות בענייני מיסים וייצוג הולם בפרלמנט הבריטי. ג'ורג' השלישי סירב להתפשר, והתוצאה היא המעצמה המערבית החזקה ביותר ברבע האלף האחרון.
2
אנשי התעמולה האנטי־בריטית במושבות, שלאט־לאט הכינו את לב תושביהן לעצמאות מהאימפריה, התמקדו באופן מובהק בדמויות תנ"כיות. הטקסטים שנותרו בידינו מדברים שוב ושוב על ג'ורג' השלישי מלך אנגליה כבן דמותם של פרעה והמן, ובני המושבות הושוו שוב ושוב לבני ישראל הנאנקים תחת עולם של המצרים. מאוחר יותר, כיבוש מערב ארה"ב הושווה פעם אחר פעם לכיבוש הארץ בידי בני ישראל. הרכיב ההיסטורי המשמעותי הזה, יחד עם התעצמות התנועה האוונגליסטית במהלך המאה ה־19, יצרו את הברית היהודית־נוצרית שהיא הבסיס לידידות העמוקה – אם כי לא נטולת המשברים – בין ארצות הברית של אמריקה לעם היהודי בכלל ולמדינת ישראל בפרט.
זיקוקים מעל אנדרטת לינקולן, אנדרטת וושינגטון ובניין הקפיטול במהלך חגיגות יום העצמאות של ארה"ב | צילום: AP
3
לא מאמינים? אולי העובדה הנשכחת הזו תעשה את העבודה: בשנת 1819 כתב כך ג'ון אדמס, הנשיא השני של ארה"ב, לידידו היהודי מרדכי עמנואל נח: "הייתי מייחל בליבי שהיית עומד בראש מאה אלף יהודים, צועד עמם לתוך יהודה, כובש ארץ זו ומחדש את שלטונו של עמך בה. כי אני מייחל, באמת ובתמים, שהיהודים ישובו להיות אומה עצמאית ביהודה". חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל, נולד רק ארבעה עשורים לאחר מכן.
הכי מעניין
4
אחרי כל זה אולי כבר לא יפתיע אתכם שבארה"ב יש 16 עיירות שנקראות "חברון", 13 "בית־אל", עשר "בית לחם", שמונה "כנען", ארבע "ירושלים" וארבע "שילה", שלוש "אפרתה" ושלוש "רחובות", עיירה ששמה "חפציבה" בג'ורג'יה וגם "כרמל" אחת בקליפורניה, שקלינט איסטווד כיהן בעבר כראש העיר שלה. אבל עם כל הכבוד לכולן, השיא שייך לשמה הקדום של ירושלים, "שלם": לא פחות מ־28 ערים ועיירות קרויות "סיילם" ברחבי ארה"ב.
5
הדגל האמריקני החליף עד היום 27 גרסאות. הראשונה, ששימשה בשנה הראשונה לעצמאות, כללה בפינתה את סמל בריטניה במקום הכוכבים המוכרים לנו כיום. לאחר מכן, בכל פעם שהצטרפה מדינה נוספת לברית, נוסף כוכב והדגל שונה שוב. הגרסה האחרונה, שהוכרזה ב־4 ביולי 1960 לאחר הצטרפותן של אלסקה והוואי, כוללת חמישים כוכבים, ומי שעיצב אותה במטלה בשיעור היסטוריה בתיכון הוא נער בן 17 מאוהיו.
אילון מאסק על רקע דגל ארה"ב. | צילום: AFP
6
מי שיביט במפת ארה"ב יבחין בתופעה מעניינת - הגבולות בין המדינות במזרח עקלקלים ומזוגזגים, והגבולות במערב ישרים. הסיבה לכך, כמו זו שהביאה כמעט במקרה להקמת ארה"ב, היא כלכלית. בעשורים שגבולות המזרח עוצבו בהם, הסחר עבר בספינות שנעו בנהרות היבשת הרחבים המיזורי והמיסיסיפי וביובליהם. המציאות הזו חייבה להעניק לכל מדינה נקודת השקה עם אחד הנהרות הללו, והגבולות עוצבו בהתאם לנתיב זרימתם. מדינות המערב נוסדו בתקופה מאוחרת יותר, כשהבכורה עברה לרכבת, שנוסעת כידוע בקווים ישרים.
7
למרות הקווים הישרים שמאפיינים את גבולות מדינות מערב ארה"ב, יש רק נקודה אחת שבה נפגשות ארבע מדינות שונות – יוטה, אריזונה, ניו־מקסיקו וקולורדו. כדי להגיע לנקודה עצמה ולצלם את עצמכם פשוטי גפיים עם רגל או יד בארבע מדינות שונות בבת אחת, תצטרכו להיפרד משמונה דולרים לאדם. בכל זאת, אמריקה.
עוד כתבות בנושא
8
קווי השבר הפוליטיים בארה"ב משתנים דרמטית בכל כמה עשורים. במאה הראשונה להיווסדה הפער המרכזי היה בין הצפון התעשייתי לדרום החקלאי, מה שהוביל בסופו של דבר למלחמת האזרחים ב־1860, לניצחון הצפון ולביטול מוסד העבדות ששימש בעיקר את הדרום. לאחר מכן התפתחו קווי שבר בין המזרח למערב, ובשני העשורים האחרונים החלוקה הפוליטית כבר מתרחשת בכל אחת מחמישים המדינות, כאשר באופן מובהק האזורים הכפריים צבועים באדום הרפובליקני ואילו האזורים האורבניים נשלטים בידי הכחול הדמוקרטי. אנשי הפרברים, שמצויים בתווך, נחשבים לפיכך לסחורה הפוליטית החמה ביותר בכל מערכת בחירות.
9
למרות מה שאפשר להסיק מהמציאות הפוליטית האמריקנית, אין חוק שאוסר על מפלגה שלישית להתמודד בבחירות. יש לא מעט מפלגות פעילות בארה"ב מלבד השתיים הדומיננטיות, הדמוקרטית והרפובליקנית. הבולטות שבהן הן המפלגה הירוקה, המפלגה הליברטריאנית והמפלגה הקומוניסטית.
10
הרוב המוחלט של הישראלים שמגיעים לארה"ב נותרים בתחומי ניו־יורק, לוס־אנג'לס או מיאמי. מעטים מעזים לפרוץ את הגבולות המוכרים ולצאת מהם החוצה, וגם אז זה כנראה יקרה כדי לבקר מישהו מהקהילה היהודית הגדולה בקליבלנד שבאוהיו או לראות פעם בחיים את וגאס. וזו אולי העובדה שהכי חשוב שתדעו: אמריקה לא נמצאת בטיימס סקוור, לא בשדרת הכוכבים בהוליווד ואפילו לא באולמות הקזינו הממוזגים של וגאס. למעצמה האדירה הזו, שהשפעתה עלינו דרמטית ויומיומית, יש פנים רבות ומגוונות, נופים קיצוניים וקוטביים, עומק תרבותי וחברתי כמעט בלתי נתפס – והגיע הזמן להכיר אותו אחרי 250 שנות. יום עצמאות שמח, למי שחוגג.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
