המערכת הפיננסית העולמית צפויה לעבור טלטלה בעוד כשבוע, והפעם זה לא קשור לאיראן. בשישים השנים האחרונות האמברגו האמריקני על קובה התבטא באופן סמלי בעיקר. נאסר על חברות ועל אזרחים אמריקניים לעשות עסקים בהוואנה, אך תאגידים אירופיים, בנקים קנדיים וחברות מאמריקה הלטינית יכלו לפעול באי באופן חופשי לחלוטין כמעט. אולם לאחרונה ממשל טראמפ - שמקדם מדיניות אגרסיבית כלפי יריבות באמריקה הלטינית - החל להעצים את הלחצים על המשטר הקומוניסטי.
ב-1 במאי חתם טראמפ על הוראה מנהלית חדשה שקורעת לגזרים את האמברגו הישן ואוכפת מצור כלכלי חמור בהרבה על קובה שייכנס לתוקף בהדרגה, והצעד הבא מתקרב בצעדי ענק. טראמפ אומנם לא שולח את המרינס להוואנה, אבל זה משום שהוא לא חושב שהוא צריך התערבות צבאית כדי להכפיף את האי הסורר שלחופי פלורידה. במקום פעולה צבאית, הממשל מתכנן להתחיל לאכוף את אותה חבילת "עיצומים משניים" ששימשה אותו כדי לכתוש את הכלכלה האיראנית. למעשה, וושינגטון מתכננת להשתמש בדולר כנשק שיכפה על חברות ומדינות בכל העולם כולו לקבל החלטה בינארית לחלוטין: לעשות עסקים עם ארצות הברית, או לעשות עסקים עם קובה. הם כבר לא יוכלו לעשות את שניהם.
עוד כתבות בנושא
כך, באמצעות האכיפה של כמה סעיפים חדשים וללא זוג מגפיים אחד על הקרקע, מתכנן ממשל טראמפ להכניע את קובה.
הכי מעניין
למה עכשיו?
בעשורים האחרונים המשטר הקובני שרד חרף כלכלה מקרטעת בזכות מימון נדיב מפטרונים זרים - ובראשם נפט גולמי מסובסד שנשלח מוונצואלה הסוציאליסטית. אך בינואר 2026 ארצות הברית חטפה את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו וכך למעשה ערפה את ראשו של פטרון האנרגיה העיקרי של קובה בן לילה.
טראמפ, שזיהה את פגיעותו הפתאומית של המשטר בהוואנה, הורה מיד על מצור דלק חסר תקדים. וושינגטון איימה להשית מכסים מסיביים על מקסיקו ומדינות אחרות באמריקה הלטינית, ובכך אילצה אותן להפסיק את משלוחי הנפט שלהן לקובה. התוצאה הייתה מחסור הרסני בדלק ברחבי האי, שהותיר את המשטר בחושך - פשוטו כמשמעו.
אדם מנסה למכור חפצים שאסף מהזבל בהוואנה בירת קובה, השבוע | צילום: AFP
אולם יש גם גורם שני, דחוף יותר, לאגרסיביות הפתאומית של הממשל בוושינגטון: תחרות בין מעצמות. בכירים אמריקנים, ובראשם מזכיר המדינה מרקו רוביו, הזהירו בגלוי לאחרונה שבייג'ינג ומוסקבה הולכות ומנצלות את קובה כבסיס מודיעיני וצבאי שסמוך מאוד לארצות הברית.
ולכן באה תשובתו של טראמפ. בעוד שממשלת קובה כבר סובלת מאובדן הנפט הוונצואלי ומתקשה לספק חשמל לאזרחיו, הממשל החליט להגביר את הלחץ עוד יותר. והכך הגענו לשלב הבא: עיצומים משניים.
הוראה 14404
לא בכדי הצעדים האחרונים של טראמפ בקובה זעזעו את היושבים במשרדי ממשלה ובחדרי ישיבות תאגידיים ממדריד ועד מקסיקו סיטי. עיצומים משניים הם כלי נשק כלכלי כבד, וכדי שנוכל להבין את האסטרטגיה האמריקנית החדשה, כדאי קודם כל להבין כיצד הם עובדים.
העיצומים המסורתיים שכולנו מכירים מיחסים בינלאומיים עובדים באופן פשוט וברוטלי: הם פשוט מונעים מאזרחים - במקרה הזה אמריקניים - ומחברות הרשומות בארצות הברית מליצור קשר עם ישות עוינת - במקרה הזה קובה. אם רשת מלונאות אירופית או קו ספנות אסייתי רוצים לפעול בהוואנה, עיצומים כאלו לא יכולים לעצור אותם.
עוד כתבות בנושא
עיצומים משניים, לעומת זאת, הם חיה אחרת לגמרי. המטרה שלהם היא לפגוע במדינה השנייה באמצעות בידודה הכלכלי בזירה הבינלאומית; למעשה, באמצעותם מנסים לנתק את אותה מדינה מקווי החמצן הזרים שמותירים אותה בחיים.
על פי הוראה 14404 של טראמפ, המנגנון יהיה פשוט: כל מוסד פיננסי זר או תאגיד רב-לאומי שסוגר או מתווך עסקה משמעותית עבור ממשלת קובה ינותק לחלוטין מהמערכת הפיננסית האמריקנית ומרשת סליקת הדולר העולמית. בכלכלה הגלובלית המודרנית מדובר כמובן בגזר דין מוות.
מדובר אם כן במעין סחיטה כלכלית, שיעילה כל כך משום שמדובר במשחק סכום-אפס. אף בנק בינלאומי בפרנקפורט או בטוקיו לא יסכן את הגישה שלו לכלכלה האמריקנית, ששווה כ-28 טריליון דולר, רק כדי לעבד תשלומים עבור אי קריבי קומוניסטי, דל ומתפורר בן 11 מיליון תושבים.
כך, על ידי הפיכת הדומיננטיות העולמית של הדולר לכלי נשק, וושינגטון עושה מעין מיקור חוץ של מצור. במקום חיילים אמריקניים, יהיו אלה הבכירים שיושבים במגדלי הפאר ברחבי אירופה ואסיה שיאכפו את האמברגו האמריקני בעצמם, מונעים על ידי החרדה מקנסות ופעולות תגמול של האוצר האמריקני.
סוחרים בבורסה בניו־יורק. | צילום: גטי אימג'ס
המטרה: לב המשטר
העיצומים החריפים הללו אינם מכוונים לאייקונים הרומנטיים הקובניים כמו מגדלי הטבק לסיגרים או מפעילי מוניות הווינטג' המתפוררות. הצו של טראמפ עוקף את האוכלוסייה האזרחית ומכוון למערכת העצבים המרכזית של המשטר: קונגלומרט צבאי עצום ואפלולי המכונה GAESA (Grupo de Administración Empresarial S.A.).
באופן רשמי קובה היא מדינה סוציאליסטית, שבה הממשלה מחזיקה באמצעי הייצור. אולם למעשה, קובה המודרנית היא ארגון פשע מונופוליסטי שמנוהל על ידי חונטה צבאית. בלב הסינדיקט הזה יושבת GAESA. קונגלומרט ענק זה, המנוהל על ידי הצבא, שולט בכ-60 עד 80 אחוזים מכלל הפעילות הכלכלית באי. בכל פעם שתייר זר שוהה באתר נופש יוקרתי בחוף ורדרו, שוכר רכב, מחליף מטבע או קונה בקבוק רום בסופר, המטבע זורם ישירות לחשבונות הבנק של GAESA - תוך עקיפת תקציב המדינה הרשמי.
במשך עשרות שנים ההסדר הזה אפשר לאליטה השלטת לבודד את עצמה מסבלו של הציבור הרחב. בזמן שקובנים מן השורה סבלו מהפסקות חשמל מתמשכות והיפר-אינפלציה, הגנרלים השתמשו ביתרות המטבע החוץ של GAESA כדי לממן את מנגנון הביטחון הפנימי, לשמור על נאמנות הכוחות המזוינים ולממן את הכומתות השחורות הידועות לשמצה, אשר מדכאות את ההתנגדות המקומית.
עוד כתבות בנושא
בכך שהוא מכוון מפורשות ל-GAESA ומאיים על כל ישות זרה שמשתפת פעולה איתה, הוראה 14404 מכוונת ללב המשטר. ללא היכולת להעביר דולרים דרך בנקים זרים, GAESA אינה יכולה לייבא סחורות בסיסיות, אינה יכולה להבטיח השקעות זרות עבור מונופול התיירות שלה, וחשוב מכול: אינה יכולה לשלם בקלות לכוחות הביטחון הנדרשים כדי לדכא את האוכלוסייה שהולכת ומאבדת סבלנות למצב. האסטרטגיה של טראמפ מכירה בכך שדיקטטורה לא יכולה לשרוד באמצעות רטוריקה מהפכנית בלבד: היא זקוקה למזומנים. ואת אלה הוא מקווה למנוע.
שובה של דוקטרינת מונרו
התוצאה המיידית של המתקפה הפיננסית הזאת הייתה תבהלה וזעם שהדהדו ברחבי אירופה ואמריקה הלטינית. במהלך שלושים השנים האחרונות ענקיות מלונאות ספרדיות כמו מליה ואיברוסטאר, לצד חברות לוגיסטיקה צרפתיות ותאגידי אנרגיה מקסיקניים, ניצלו את השוק הקובני והתייחסו לאי כאל מגרש משחקים בעל תשואה גבוהה וסיכון נמוך.
כעת המצב משתנה מהיסוד. במהלך שלושת השבועות האחרונים התקשו הצוותים המשפטיים של חברות בכל העולם למצוא דרכים לעקוף את ההוראה של טראמפ לפני המועד האחרון - 5 ביוני. במקביל, האיחוד האירופי כבר הגיש מחאות רשמיות לארגון הסחר העולמי ומשרד החוץ של מקסיקו פרסם גינוי חריף ל"חריגה החד-צדדית והאימפריאלית" של וושינגטון. האיחוד האירופי אף איים לנער את האבק מ"חוק החסימה" שלו משנת 1996 - חוק שנועד לאסור באופן חוקי על חברות אירופאיות לציית לעיצומים אמריקניים.
מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל | צילום: AFP
אבל העמדה הדיפלומטית הזאת ריקה לחלוטין, טראמפ יודע את זה. כאשר הם ייאלצו לבחור בין עקרונות הריבונות המופשטים של האיחוד האירופי לבין המציאות הקונקרטית - אובדן גישה לכלכלה האמריקנית - ברור מה יעדיפו המוחים. כל בנק אירופי ייפטר מלקוחותיו הקובניים בחמש דקות אם האלטרנטיבה היא מניעת הגישה לדולרים אמריקניים.
בשנת 1823 הכריז נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו שחצי הכדור המערבי סגור להתערבות אירופית, וגיבה את טענתו באיום צבאי. כעת בשנת 2026 דונלד טראמפ מעדכן את "דוקטרינת מונרו" המפורסמת לעידן הדיגיטלי.
ארצות הברית כבר לא צריכה לפרוס את הצי כדי לאכוף את תחום ההשפעה שלה או לבודד משטר עוין בחצר האחורית שלה. הכלכלה שלה חזקה מספיק כדי לשמש נשק קטלני בעצמה. כך, מבלי לירות ירייה אחת, ארצות הברית מדגימה שבעולם המודרני הכוח הריבוני האולטימטיבי שייך לאומה ששולטת במטבע. וכרגע וושינגטון משתמשת בכוח הזה כדי לכבות את כל האורות בהוואנה.
עוד כתבות בנושא
