38 אחוזים מהנפט ו־23 אחוזים מהגז הנוזלי שעברו עד לפני כמה שבועות במצר הורמוז היו בדרכם לנמלי סין. אספקות אלו היוו גם כמחצית מהנפט שקיבלה בייג'ין דרך הים ושישית מייבוא הגז הנוזלי שלה. נתונים אלה לבדם מסבירים מדוע מיהר אתמול הנשיא שי ג'ינפינג, לאחר פגישה עם השייח' חאלד בן זאיד, יורש העצר של איחוד האמירויות, ופגישה נוספת עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, להציע תוכנית שלום בת ארבעה סעיפים - במטרה להביא להפסקת אש ממושכת בין איראן לארצות הברית.
לטענת מומחים ופרשנים רבים, גם אם התמונה הכוללת נותרת מעורפלת, דבר אחד ברור במלחמה הזו: מצד אחד, ארצות הברית מסתכנת בכך שמחיר גלון הבנזין יזנק מעבר לחמישה דולרים - מה שעלול לפגוע בדונלד טראמפ בבחירות האמצע, מצד שני נשיא סין חושש ברצינות למצוא את עצמו לא רק ללא האנרגיה הדרושה לקיום הייצור אלא גם, נוכח המשבר באירופה, ללא קונים.
תמונת לווין של מצר הורמוז | צילום: AFP
מכאן נובעת לא רק ההזדמנות, אלא גם ובעיקר הצורך של שי ליטול על עצמו את תפקיד המתווך הבינלאומי המרכזי, ולהפוך את בייג'ין (לנוכח מה שרבים מתארים כ"מוות קליני" של האו"ם) למעין בירת פיוס עולמית חדשה. המהלך מהווה, אגב, גם עקיצה חריפה כלפי טראמפ: רק לפני כחודשיים וחצי חלם הנשיא האמריקני להחליף את האו"ם בגוף בשם "מועצת השלום", שהוצג כעמוד התווך העתידי של הסדר והשלום העולמי.
הכי מעניין
כעת נדמה כי נשיא סין מבקש לגנוב את הבכורה על החזון הזה. הדבר גם מסביר מדוע סנצ'ס, פוליטיקאי הנחשב לערמומי ואופורטוניסטי, שנושא בחודשים האחרונים את דגל אירופה האנטי־טראמפית, מיהר לבייג'ין, שיבח את מעמדו הגלובלי של שי ובמקביל ניסה לגרוף הישגים מסחריים חיוניים. אך מעבר לסנצ'ס, ראוי לבחון מה עומד מאחורי תוכנית השלום בת ארבעת הסעיפים, הקוראת לדו־קיום בדרכי שלום, לכיבוד הריבונות, לציות לחוק הבינלאומי ולפיתוח מאוזן.
נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: EPA
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
נקודה ראשונה: שמירה על המחויבות לעקרון הדו־קיום בדרכי שלום. מדינות המפרץ מתוארות כשכנות "שלא ניתן להזיז", ובייג'ין מבקשת לחזק את היחסים ביניהן ולבנות ארכיטקטורת ביטחון אזורית משותפת - המוגדרת כ"משותפת, כוללת, שיתופית ובת־קיימא".
נקודה שנייה: כיבוד הריבונות. מבחינת סין זהו עיקרון יסוד, במיוחד עבור מדינות מתפתחות. מושם דגש על הצורך להגן על שלמותן הטריטוריאלית של מדינות המפרץ ועל מוסדותיהן, לצד שמירה על כוח האדם והתשתיות.
נקודה שלישית: כיבוד המשפט הבינלאומי. הנשיא שי מדגיש את תפקיד האו"ם וקורא לשמור על סדר עולמי מבוסס כללים, בהתאם לעקרונות מגילת האו"ם.
נקודה רביעית: הקשר בין צמיחה כלכלית ליציבות. הביטחון מוצג כבסיס לפיתוח, בעוד הפיתוח נתפס כערובה לביטחון. סין מציעה לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו צמיחה אזורית ויתרמו להפחתת מתחים.
עוד כתבות בנושא
מדובר בתמצית של קלישאות, שנראית לכאורה חסרת תועלת ואינה מכריעה יותר מ־21 שעות של מרתון משא ומתן באסלאמאבאד, שבו ניצבו זה מול זה סגן נשיא ארה"ב ג'יי־די ואנס ויושב ראש הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף. זאת גם משום שהגורם המעוניין ביותר לסכל את תוכניותיו של שי עשוי להיות דווקא טראמפ, שתמך עד כה בצורך לבלום כל ניסיון סיני להשיג עליונות עולמית - וספק אם יוותר על כך דווקא עכשיו.