מה קורה בסין? המעצמה השנייה בגודלה בעולם מהדהדת מסרים אנטישמיים

ניתוח מקיף של פרסומים בתקשורת, התבטאויות משפיענים ודיונים בקמפוסים מגלה כי מאז השבעה באוקטובר וסבבי הלחימה בעזה מתעצם גל אנטישמי חדש במדינה שבה כמעט לא התקיימה בעבר מסורת של שנאת יהודים

נשיא סין, שי ג'ינפינג | EPA

נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: EPA

תוכן השמע עדיין בהכנה...

האנטישמיות מרימה ראש גם בסין - מדינה שעד לא מזמן נחשבה כמעט לחסינה משנאת יהודים - כך עולה מדו"ח מחקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), המשרטט תמונה מטרידה של שינוי עומק בשיח הציבורי והאקדמי במעצמה האסיאתית.

לפי המחקר, תכנים אנטי־יהודיים אינם עוד נחלתם של פורומים נידחים ברשת. הם חלחלו בהדרגה אל המדיה הרשמית, חדרו לקמפוסים ואף מצאו את דרכם אל שיח ציבורי הנתון לצנזורה מדינתית הדוקה - לא אחת תוך טשטוש שיטתי ומכוון של הגבולות בין ישראל, יהודים ויהדות.

שלום ולד, עמית בכיר ב־JPPI, ערך ניתוח רוחבי של פרסומים בתקשורת הסינית, התבטאויות של משפיענים ואנשי אקדמיה, ותכנים ברשתות החברתיות. מן הממצאים עולה כי מאז טבח חמאס ב-7 באוקטובר, מתעצם גל אנטישמי ברור ומובחן, שהיקפו ואופיו שונים מבעבר.

הכי מעניין

נשיא סין שי ג'ינפינג ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן, יוני 2023. | איי.פי

נשיא סין שי ג'ינפינג ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן, יוני 2023. | צילום: איי.פי

במכון מזהירים כי בשל מעמדה של סין כמעצמה גלובלית מרכזית וכאחת השחקניות המשפיעות ביותר בעיצוב סביבת המידע והנרטיב הבינלאומי, לתופעה המתוארת עשויות להיות השלכות רחבות ומשמעותיות, החורגות במידה רבה מעבר לגבולות המדינה.

"כאשר האומה השנייה בגודלה בעולם ואחת האדריכליות המרכזיות של מרחב המידע הגלובלי מאפשרת הפצה של רעיונות אנטישמיים, מלבה אותם או מעלימה עין מהם, ההדף מורגש הרבה מעבר לשטחה", אמר נשיא המכון ידידיה שטרן.

ייחודיותו של המקרה הסיני נעוצה בהיעדר רקע היסטורי של רדיפת יהודים ובהיעדר נוכחות יהודית משמעותית במדינה. לפי ההערכות, בין 2,500 ל־3,500 יהודים חיים בסין היבשתית, ולצדם עוד כמה אלפים בהונג קונג. זהו.

ובכל זאת, כך מדגיש הדו"ח, המגמה הנוכחית אינה תולדה של דינמיקה מקומית אלא תוצר של שינויים גיאו־פוליטיים: החרפת היריבות בין סין לארצות הברית, התקרבות למדינות בעלות רוב ערבי ומוסלמי ואימוץ הולך וגובר של נרטיבים אנטי־מערביים.

גם הצורך במציאת אשמים חיצוניים לבעיות פנימיות עשוי לתרום להתפתחות התופעה. למעשה, המחקר מצביע על תפיסה רווחת שלפיה ליהודים השפעה משמעותית על הפוליטיקה האמריקנית. בהתאם לכך, עוינות כלפי וושינגטון מתורגמת לעיתים לשיח אנטי־יהודי.

התוצאה מדאיגה ביותר: אימוץ מוטיבים אנטישמיים מוכרים מן המערב - מטענות עתיקות על שליטה כלכלית עולמית ועד השוואות בין ישראל לגרמניה הנאצית. בנוסף, שגרירות סין בישראל לא השיבה לפניית עיתונאים בנוגע לממצאי הדו"ח.

ארה"ב וסין | הדמיית בינה מלאכותית

ארה"ב וסין | צילום: הדמיית בינה מלאכותית

אחד המוקדים המדאיגים הוא הזירה האקדמית. האוניברסיטאות מתוארות בדו"ח כחממות שבהן מתגבשות עמדות אנטי־ישראליות קיצוניות, שלעיתים גולשות לאנטישמיות מוצהרת. מאחר שבמרחבים אלה מתעצבת הנהגת העתיד של סין, המשמעות ארוכת הטווח אינה מבוטלת.

גם הרשתות החברתיות משמשות כר פורה להפצת תכנים אנטי־יהודיים: משפיענים בעלי מיליוני עוקבים מפרסמים מסרים בוטים וגלויים, ולעיתים עושים זאת תוך שימוש בסמלים, בדימויים ובטקסטים קלאסיים מן האנטישמיות האירופית - כאלה שכבר שימשו בעבר להצדקת רדיפה והסתה.

באחד המקרים, כך מציין הדו"ח, בלוגר פופולרי בעל 15 מיליון עוקבים ציטט את "מיין קאמפף" ואת "הפרוטוקולים של זקני ציון" והדריך את עוקביו כיצד לזהות יהודים לפי מאפיינים חיצוניים. עדות מטרידה לחלחול של תעמולה ישנה אל זירות דיגיטליות חדשות.

בהינתן הפיקוח ההדוק שמפעילה בייג'ינג על המדיה הדיגיטלית, מציע הדו"ח כי גם אם הרעיונות הללו אינם מעוגנים רשמית במדיניות, הם לכל הפחות נסבלים על ידי הרשויות. ובכן, ההתפתחות הזו בולטת במיוחד על רקע ההיסטוריה הסינית המודרנית.

במשך שנים נהגה המדינה להדגיש את תפקידה של שנגחאי כמקלט ליותר מ־20 אלף פליטים יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ולד עצמו כתב כבר ב־2004 כי החברה הסינית משקפת מעט מאוד מצורות האנטישמיות המסורתיות.

ואכן, בדו"ח קודם של המכון צוין כי סינים רבים ראו ביהודים מעין מראה להיסטוריה שלהם עצמם, העריצו את הישגיהם וכיבדו את תרומתם לציוויליזציה המערבית. אלא שכיום אותן התכונות ששימשו לשבח, מקבלות פרשנות הפוכה, כראיה לכוח זדוני החותר תחת הסדר העולמי.

המצעד הצבאי בסין | EPA

המצעד הצבאי בסין | צילום: EPA

גם במישור הסמלי נרשמים שינויים: מחזמר לא פוליטי על פליטי שנגחאי בוטל בבייג'ינג, לוחות הנצחה בעיר חרבין הוסרו ומוזיאון יהודי קטן נסגר. "באופן בלתי נמנע עולה בזיכרון הנוהג הנאצי למחוק כל זכר לתרומות יהודיות לגרמניה", נכתב במסמך.

על רקע זה, המכון ממליץ לישראל לא לנתק מגע, אלא לפעול בזהירות אך בנחישות: לשמר את הקשרים הדיפלומטיים עם סין, להבהיר קווים אדומים ברורים נגד ביטויים אנטישמיים ולהעמיק את המעקב אחר השיח הציבורי. לצד זאת, מוצע לחזק שיתופי פעולה אקדמיים ותרבותיים.

"עלינו להביט בתופעה בעיניים פקוחות", כתב שטרן. "ישראל חייבת להמשיך לשמור על קשריה היקרים מפז עם ארצות הברית, ובו בזמן להותיר מרחב למעורבות בונה עם סין - תוך גיוס הקהילות היהודיות ושיתוף פעולה עם ממשלות המגנות בעקביות שיח ומעשים אנטישמיים".

עוד כתבות בנושא