מחירי הנפט זינקו מעל רף 100 דולר לחבית והשווקים הפיננסיים בעולם הגיבו בירידות, לאחר ששיחות בין ארצות הברית לאיראן קרסו, ונשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מצור ימי על איראן ועל נתיבי השיט המרכזיים במפרץ הפרסי.
השיחות, שהתקיימו בסוף השבוע באסלאמאבאד והיו המגעים הישירים הבכירים ביותר בין המדינות מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, הסתיימו ללא פריצת דרך. לפי גורמים אמריקניים, טהרן סירבה לדרישות המרכזיות של וושינגטון, ובראשן עצירת תוכנית הגרעין והסכמות אזוריות רחבות יותר.
בעקבות הכישלון הודיע טראמפ כי הצי האמריקני יחל לחסום כלי שיט בדרכם לנמלים איראניים או מהם, במהלך שמטרתו למנוע מאיראן להפיק רווח משליטה במצר הורמוז – אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית.
הכי מעניין
עשן עולה בעקבות התקיפות על טהרן ב-7 באפריל 2026. תקיפות חדשות זעזעו את טהרן ב-7 באפריל, כאשר איראן לא הראתה סימני נסיגה, כאשר מועד אחרון אמריקאי לפתיחת מצר הורמוז או "השמדת התשתית האזרחית" התקרב, לדברי נשיא ארה"ב | צילום: AFP
בהודעה שפרסם ברשת Truth Social כתב טראמפ כי ארצות הברית תפעל “לחסום כל ספינה שתנסה להיכנס או לצאת מהמצר”, והבהיר כי לא תאפשר לאיראן לגבות תשלום על מעבר במים האסטרטגיים.
לפי פיקוד המרכז של צבא ארה״ב, המצור צפוי להיכנס לתוקף היום (יום ב') בשעות הצהריים (שעון גריניץ’) וייאכף כלפי כלי שיט הקשורים לנמלים איראניים, אך לא יפגע בתנועת כלי שיט בדרכם למדינות אחרות באזור.
הבורסה לניירות ערך בניו יורק | צילום: AP
השווקים מגיבים מיד: עלייה במחירי האנרגיה וירידות בבורסות
ההודעה האמריקנית עוררה מיד חשש לפגיעה באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון. מחירי הנפט קפצו בכ־7%–8%, כאשר נפט מסוג WTI הגיע לכ־104 דולר לחבית ונפט ברנט חצה את רף 101 הדולרים.
במקביל נרשמו ירידות בבורסות המרכזיות באסיה, ובהן טוקיו, הונג קונג וסיאול, על רקע חשש כי המשבר המתמשך יגביר את האינפלציה ויפגע בצמיחה הכלכלית.
כלכלנים מציינים כי המשבר הנוכחי מגיע לאחר מספר שבועות של מתיחות צבאית שהובילה לעלייה במחירי האנרגיה בעולם. נתונים שפורסמו לאחרונה בארה״ב הראו כי מדד המחירים לצרכן טיפס ל־3.3% – רמתו הגבוהה ביותר מאז מאי אשתקד – נתון הממחיש את השפעת ההתייקרות על יוקר המחיה.
חוסר אמון עמוק בין וושינגטון לטהרן
סגן נשיא ארה״ב ג’יי.די. ואנס, שהוביל את המשלחת האמריקנית, אמר כי וושינגטון הציגה לאיראן “הצעה סופית והטובה ביותר”, אך הצדדים לא הצליחו לגשר על הפערים. גם גורמים איראניים ציינו כי השיחות היו קרובות לפריצת דרך, אך האשימו את ארה״ב בהצבת דרישות חדשות במהלך המגעים.
סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס, לפני עלייתו למטוס אייר פורס 2 בדרכו לוושינגטון הבירה | צילום: ג'ונתן ארנסט / POOL / AFP
אחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת היא השליטה במצר הורמוז, מעבר ימי צר אך קריטי לכלכלה העולמית. מאז פרוץ הלחימה, איראן הגבילה את התנועה באזור ואף החלה לגבות תשלום מכלי שיט העוברים בו – מהלך שגרם לזעזועים בשוק האנרגיה.
לפי מומחים, מצור ימי אינו צעד סמלי בלבד אלא מהלך בעל השלכות צבאיות וכלכליות משמעותיות, שעלול להוביל להחרפת העימות בין הצדדים.
חשש מהמשך אי־יציבות אזורית
במקביל למגעים בין ארה״ב לאיראן, המשקיעים עוקבים גם אחר ההתפתחויות בזירות נוספות במזרח התיכון, כולל המתיחות בין ישראל לחיזבאללה בלבנון והמאמצים להשיג הפסקת אש יציבה באזור.
למרות הקשיים, שני הצדדים עדיין משאירים פתח לדיפלומטיה. טראמפ הביע הערכה כי ניתן יהיה להגיע להסכם בעתיד, אך הדגיש כי ארה״ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
כעת, השווקים ממתינים לראות האם המצור יוביל ללחץ שיחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן – או שמא מדובר בצעד נוסף בדרך להסלמה ממושכת, שתשפיע על מחירי האנרגיה ועל הכלכלה העולמית בתקופה הקרובה.
עוד כתבות בנושא
