הדיכוי האלים ביותר של מחאה מאז המהפכה האסלאמית של 1979 באיראן מתחיל להתברר בהדרגה – זאת למרות שהשלטונות ניתקו את הרפובליקה האסלאמית מהאינטרנט ומרוב העולם החיצון.
ערים ועיירות ברחבי המדינה מדיפות ריח עשן. מסגדים ומבני ממשל שניזוקו מאש נראים לאורך הרחובות. בנקים הועלו באש וכספומטים נופצו. לפי הערכות רשמיות של גורמים באיראן, היקף הנזק עומד על לפחות 125 מיליון דולר – כך עולה מספירה של סוכנות AP, בהתבסס על דיווחי סוכנות הידיעות הממלכתית אירנ״א מיותר מ־20 ערים.
מספר ההרוגים מקרב המפגינים, לפי פעילי האופוזיציה, ממשיך לעלות. לדבריהם, הוא ממחיש שאיראן מפעילה את אותן שיטות דיכוי שבהן השתמשה במשך עשרות שנים – אך בהיקף חסר תקדים: ירי מגגות לעבר מפגינים, ושליחת מתנדבים רכובים על אופנועים כדי להכות ולעצור את מי שלא מצליחים להימלט.
הכי מעניין
“הרוב המוחלט של המפגינים היה שקט”, אמרה ראהא בחרייני מארגון אמנסטי אינטרנשיונל. “תיעוד הווידאו מראה המונים – כולל ילדים ומשפחות – שרים, רוקדים סביב מדורות, וצועדים ברחובות. הרשויות פתחו באש שלא כחוק”.
צילום: AFP
הריגת מפגינים שלווים, לצד איום בהוצאות להורג המוניות, מהוות קו אדום מבחינת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכל הנוגע לפעולה צבאית. נושאת מטוסים אמריקנית וספינות מלחמה נוספות מתקרבות למזרח התיכון, מה שעשוי לאפשר לטראמפ לצאת למתקפה נוספת נגד איראן, לאחר הפצצת מתקני העשרת האורניום שלה בשנה שעברה. מהלך כזה עלול להצית מלחמה אזורית חדשה.
משלחת איראן לאו״ם לא השיבה לשאלות מפורטות של AP בנוגע לדיכוי ההפגנות.
מפגין רעול פנים אוחז בתמונה של יורש העצר האיראני רזא פהלווי במהלך הפגנה בטהראן | צילום: AP
המחאה על קריסת הריאל
ההפגנות החלו ב־28 בדצמבר בבזאר הגדול ההיסטורי של טהרן, כמחאה על קריסת המטבע האיראני – הריאל – ובהמשך התפשטו לכל רחבי המדינה.
המתיחות התפוצצה ב־8 בינואר, עם קריאות להפגנות מצד יורש העצר הגולה רזא פהלווי. עדי ראייה בטהרן סיפרו ל־AP, לפני ניתוק האינטרנט והטלפוניה, כי ראו עשרות אלפי מפגינים ברחובות. כאשר התקשורת נותקה, נשמעו קולות ירי ברחבי הבירה.
“עדים רבים אמרו שמעולם לא ראו מספר כזה של מפגינים ברחובות”, אמרה בהאר סאבא מארגון Human Rights Watch. “הרשויות האיראניות הוכיחו שוב ושוב שאין להן תשובות אחרות מלבד קליעים ודיכוי אלים כלפי אנשים שיוצאים לרחובות”.
עלי אכבר פורג’משידיאן, סגן שר הפנים, הודה ביום רביעי בטלוויזיה הממלכתית כי האלימות החלה במלוא עוצמתה ב־8 בינואר, “יותר מ־400 ערים היו מעורבות”, אמר.
עוד כתבות בנושא
ביום שלאחר מכן הופיע בטלוויזיה הממלכתית הגנרל חוסיין יקטא ממשמרות המהפכה – שנודע בעבר כמפקד יחידות בלבוש אזרחי – והזהיר “אמהות ואבות” לשמור על ילדיהם בבית. “הלילה כולכם חייבים להיות ערניים. זה הלילה שבו צריך למלא את המסגדים ואת כל הבסיסים באנשי ‘חזבאללה’”, אמר, תוך שימוש במונח המתאר תומכים אדוקים במשטר התיאוקרטי.
לדברי מומחים, השלטון – שכבר נחלש בעקבות המלחמה עם ישראל ביוני – החליט להפעיל אלימות מלאה כדי לשים קץ למחאה. “אני חושב שהמשטר ראה בזה רגע של איום קיומי”, אמר אפשון אוסטובר, מומחה למשמרות המהפכה ופרופסור בבית הספר ללימודים צבאיים במונטריי, קליפורניה. “או לאפשר למחאה להתפתח, לתת ללחץ הבינלאומי לגדול – או לכבות את האורות, להרוג כמה שצריך ולקוות שיצליחו להתחמק מתגובה. וזה מה שהם עשו”.
קטע מסרטון שמופץ ברשתות החברתיות מאיראן נראים מפגינים יוצאים לרחובות למרות דיכוי מחמיר | צילום: AP
תפקיד הבסיג’ בדיכוי
אחד הכלים המרכזיים של המשטר לדיכוי הפגנות הוא ארגון הבסיג’ – זרוע המתנדבים של משמרות המהפכה. מסגדים רבים כוללים מתקנים של הבסיג’. לפי דיווח של סוכנות הידיעות מהרא ב־2024, כ־79% מבסיסי הבסיג’ נמצאים במסגדים ועוד 5% באתרים קדושים אחרים.
התקשורת הממלכתית באיראן שידרה שוב ושוב תמונות של מסגדים שניזוקו – מבלי להזכיר את הקשר שלהם לבסיג’. “רוב בסיסי הבסיג’ השכונתיים ממוקמים במסגדים, ורוב מנהיגיהם קשורים להנהגת המסגד”, אמר אוסטובר, והוסיף כי בעיני המפגינים מדובר ב”יעדים לגיטימיים של המשטר”.
בסרטונים נראים אנשי בסיג’ חמושים ברובים ואלות. כוחות לפיזור הפגנות נראים עם קסדות, אפודי מגן ונשק אוטומטי.
הסרטונים מראים ירי רובים לעבר המונים – דבר שהשלטונות מכחישים, למרות גופות שנשאו פגיעות התואמות לתחמושת המשמשת לציד ציפורים. עשרות נפצעו בעיניהם, חלקם התעוורו – תופעה שנראתה גם במחאות לאחר מותה של מהסא אמיני ב־2022. סוכנות ILNA דיווחה כי בית החולים פאראבי בטהרן, המרכז המוביל לפגיעות עיניים, גייס “את כל הרופאים – פעילים וגמלאים”.
“קיבלנו עדויות שכוחות הביטחון פשוט ירו ללא הפסקה במפגינים”, אמרה בחרייני. “לא מדובר בירי ממוקד כדי להפחיד – אלא בירי בלתי פוסק על אלפים, ורדיפה גם אחרי מי שנמלטו”.
מפגינים צועדים על גשר באיראן | צילום: סוכנות הידיעות פארס דרך AP
מספר ההרוגים ממשיך לעלות
במשך שבועיים סירבה איראן לפרסם את כלל הנתונים על הנפגעים. ביום רביעי מסרה הממשלה כי 3,117 בני אדם נהרגו – בהם 2,427 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, ועוד 690 שהוגדרו כ”טרוריסטים”. מספרי הרוגים באיראן הוטו בעבר לצרכים פוליטיים ,אך עצם פרסום נתון כה גבוה מצד המשטר מדגיש את ממדי האירוע. במקביל, נמשכים מעצרים המוניים והפסקת האינטרנט. כלי תקשורת מדווחים על עשרות ואף מאות עצורים מדי יום.
איראנים נוהגים לציין 40 יום למות יקיריהם – מה שמעלה חשש לגל מחאות נוסף סביב 17 בפברואר. סרטונים מבית העלמין בהשת־זהרא בטהרן מראים אבלים קוראים: “מוות לח’אמנאי!”. צילומי לוויין של Planet Labs שניתחו ב־AP מראים תנועת כלי רכב כבדה מדי יום באזורי הקבורה של הרוגי המחאה.
“אנחנו שולחים מסר שאנחנו עדיין חיים”, כתבה העיתונאית אלאה מוחמדי לאחר סגירת עיתונה. “העיר מריחה מוות”.
עוד כתבות בנושא
