בימים של שגרה מעבר הגבול קאפיקוי שבמזרח טורקיה אינו שוקק, אך בתקופה האחרונה הוא משמש יעד תיירותי: איראנים שחוצים לזמן קצר – רק כדי להתחבר לאינטרנט.
מאז 8 בינואר, ובעקבות גל מחאות נרחב ודיכוי אלים מצד השלטון, הגישה לאינטרנט באיראן מוגבלת מאוד. לפי עדי ראייה, בסוף השבוע האחרון חזרו לפעול לזמן קצר הודעות טקסט ושירותי רשת בסיסיים באזורים מסוימים – אך החסימות נמשכות ברובן.
אף שהמחאות שככו במידה מסוימת והמדינה מצויה במעין רגיעה מתוחה, הפגיעה בתקשורת יוצרת קושי משמעותי – בעיקר עבור מי שתלויים באינטרנט לפרנסתם או ללימודיהם.
הכי מעניין
איראנים, ממתינים לאחר חציית תחנת הגבול קפיקוי בין טורקיה לאיראן | צילום: AP/Serra Yedikardes
איראנים, ממתינים לאחר חציית תחנת הגבול קפיקוי בין טורקיה לאיראן | צילום: AP/Serra Yedikardes
איראנים, ממתינים לאחר חציית תחנת הגבול קפיקוי בין טורקיה לאיראן | צילום: AP/Serra Yedikardes
איראנים יכולים להיכנס לטורקיה ללא צורך בוויזה, ולכן עבור תושבי צפון איראן – וגם עבור מי שמסוגלים להרשות לעצמם נסיעה ארוכה יותר – נסיעה קצרה מעבר לגבול הפכה לפתרון זמני. חלקם מממנים את הביקור באמצעות מכירת סחורות כמו סיגריות ותה, הזולים באיראן אך נמכרים במחיר גבוה יותר בטורקיה.
עוד כתבות בנושא
סאמי רנג’בר, תושב טהראן העובד במסחר מקוון, סיפר כי שהה בעיר ואן ארבעה ימים כדי “להשלים עבודה”, “העבודה שלי תלויה באינטרנט,” אמר. “אם הרשת תחזור – נישאר. אם לא, ניאלץ לצאת שוב, לטורקיה או למדינות שכנות אחרות.”
גם עלי, בן 37, שחזר לטהראן לאחר ארבעה ימי שהות בטורקיה, סיפר שהגיע עם אחיו לצורך הגשת מועמדות ללימודים אקדמיים. הוא ביקש שלא להזדהות בשם מלא מטעמי ביטחון.
“הרבה חברים שלנו נעצרו, וחלקם נהרגו,” אמר. “אבל אנחנו חייבים לחזור – יש לנו משפחה ועבודה באיראן.”
עלי תיאר תחושות מורכבות: התנגדות למשטר מחד, וחשש עמוק מאיומים חיצוניים מאידך. “אנחנו חיים תחת דיקטטורה,” אמר, “אבל אנחנו גם מאוימים במלחמה מצד ישראל ומדינות אחרות. אני לא מוכן שיתקפו אותנו – אבל אני גם לא מוכן למה שהממשלה שלנו עושה.”
באזורי צפון־מזרח איראן הסמוכים לגבול, כך עולה מהעדויות, החיים חזרו ברובם לשגרה. מדובר באזורים שמרניים יחסית, עם אוכלוסייה גדולה של טורקים ואזריים. חלק מהנוסעים טוענים כי המחאות בטהראן אינן נוגעות להם, ומאמצים את עמדת השלטון שלפיה ההתקוממות לובתה בידי ארצות הברית.
“נכון שאנשים מתקשים כלכלית,” אמר מילאד סולימאני, בן 28, תושב קאטור שבצפון איראן, שהגיע לטורקיה ליום קניות. “אבל זה בגלל מה שאמריקה וישראל עושות. הרוב תומך במדינה.”
רבים מקרב הטורקים והאזריים באיראן מסתייגים גם מדמותו של רזה פהלווי, יורש העצר הגולה, שקרא למפגינים לצאת לרחובות. בעיניהם, תקופת שלטון אביו – שהופל במהפכה האסלאמית ב־1979 – זכורה כתקופה של דיכוי מיעוטים.
עוד כתבות בנושא
