שלושה אסטרונאוטים סינים נתקעו בתחנת החלל הסינית טיינגונג החודש, כאשר החללית שנועדה להחזיר אותם לכדור הארץ ניזוקה. הם הצליחו להגיע הביתה לבסוף בכלי שהביא את מחליפיהם – אך הותירו את השלישייה הבאה של האסטרונאוטים באותו מצב בעייתי. הסינים אינם היחידים שמסתבכים כך. נוסעי חלל רוסים ואמריקנים התעכבו אף הם מחוץ לכדור הארץ בשנים האחרונות, לעיתים למשך חודשים רבים.
פגיעות של מיקרו־מטאורים, תקלות טכניות ומזג אוויר גרוע סיכנו את המסע בחלל עוד מתחילתו. אבל מומחים מזהירים שככל שהלוגיסטיקה בחלל הופכת מורכבת יותר, פסולת מעשה ידי אדם בחלל נפוצה יותר ומזג האוויר נהיה צפוי פחות, שיעור התקריות הללו צפוי להתגבר.
שלושת האסטרונאוטים הסינים שהיו אמורים לחזור לכדור הארץ ב־5 בנובמבר שהו בחלל מאז אפריל. לפי סוכנות החלל המאוישת של סין, המנהלת את כל הפעולות הקשורות לתוכניות חלל מאוישות בסין, החללית שנג'ואו 20, שנועדה לקחת אותם הביתה, ניזוקה על פי החשד מפגיעת פסולת. המעבורת הלא מאוישת שנג'ואו 22 הגיעה לתחנה ביום שלישי, אחרי ששוגרה לילה קודם לכן בהתראה קצרה, כדי לספק לצוות האסטרונאוטים החדשים אמצעי לשוב לכדור הארץ בתום משימתם. לפי הסוכנות, התקרית מדגימה את גישתה, התומכת קודם כול בבטיחות, והיא גם העמידה למבחן את יכולות תגובת החירום שלה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בריאן וידן, מנהל המערכות למדיניות אזרחית ומסחרית של המרכז לאסטרטגיה ומדיניות חלל בתאגיד אירוספייס האמריקני, אומר כי "אנו עומדים על סף עלייה ניכרת בפעילות תעופת החלל האנושית, שמקורה במגוון רחב של חברות וגם ממשלות במסלול ההיקפי הנמוך סביב כדור הארץ וגם בדרך לירח. כשזה יקרה, אני סבור שכנראה נהיה עדים לעוד תקריות פוטנציאליות".
מדענים מתריעים כבר זמן רב מפני אשפת החלל הרבה במסלול סביב כדור הארץ, שמאיימת על אסטרונאוטים ועל ציוד. פסולת מעשה ידי אדם, שכוללת שרידי לוויינים שיצאו משימוש, מזהמת את החלל סביב כדור הארץ לצד מיקרו־מטאורים ממקור טבעי. יותר מ־9,000 לוויינים פעילים ועשרות אלפי חפצים אחרים שסובבים את כדור הארץ נמצאים תחת מעקב, הסביר ווידן, ומציבים סכנה פוטנציאלית להתנגשות.
גרנט קייטס, מנהל תוכנית מוביל במחלקת ארכיטקטורת החלל בתאגיד איירוספייס, הוסיף כי "יש שרידים כה קטנים עד שאיננו יכולים לעקוב אחריהם. במקרה הפרטני הזה, בתקרית של שנג'ואו, ייתכן שהייתה זו פיסת פסולת לא מתועדת שפגעה בחללית".
עוד כתבות בנושא
ב־1970 פיתח מדען נאס"א דונלד ג'יי קסלר תיאוריה ולפיה בעתיד תהיה כל כך הרבה פסולת בחלל, עד שההתנגשויות ייצרו תגובת שרשרת רצופה שתהפוך חלק מהמסלולים סביב כדור הארץ ללא בטוחים. לדברי וידן, החלל מעולם לא היה ריק מפסולת טבעית, אבל אנו מתקרבים למצב שבו פסולת חלל שמייצרים בני האדם תהפוך לסכנה הגדולה ביותר בכניסה למסלול סביב כדור הארץ.
מדינת האם התפרקה
סיבה אחרת לעיכובים היא בעיות טכניות בחלליות שיועדו להביא את האסטרונאוטים בחזרה לכדור הארץ. בשנה שעברה התכוונו שני אסטרונאוטים של נאס"א, סוניטה ויליאמס ובארי וילמור, לשהות פחות מתשעה ימים בתחנת החלל הבינלאומית. אבל נאס"א מצאה את החללית סטארליינר שלהם, מתוצרת בואינג, לא כשירה למסע לאחר שכמה ממנועי הדחף שלה לא הוצתו כראוי במהלך טיסת ניסיון. הצוות בן שני האסטרונאוטים חזר לבסוף הביתה בחללית של חברת ספייס־איקס. הם נתקעו בתחנת החלל הבינלאומית במשך קרוב לתשעה חודשים.
מומחים מסבירים כי היכולת לוודא שהחללית תעמוד בלחץ של הכניסה לחלל והחזרה לכדור הארץ היא אתגר גדול. "היא צריכה לעבור ממהירות אפסית לשבעה קילומטרים בשנייה", אומר וידן, "ואז להפחית מהמהירות הזאת שוב לאפס כדי לנחות".
צוותי בואינג ונאס"א עובדים סביב חללית בואינג סטארלינר לניסוי טיסה של נאס"א לאחר שנחתה ללא צוות | צילום: Aubrey Gemignani/NASA via AP, File
מאז שנאס"א סגרה את תוכנית מעבורות החלל ב־2011, חברות פרטיות מספקות את החלליות שנועדו לצאת לתחנה הבינלאומית.
יש עוד סיבה לכך שאסטרונאוטים נתקעו בחלל: המדינה שלהם התפרקה בזמן ששהו מחוץ לכדור הארץ. לדברי דניאל ווד, פרופסור לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה מ־MIT ומנהלת של ארגון המחקר "ספייס אנייבלד", בין אם מדובר במשימות מסחריות או ביוזמתן של מדינות - כל הנסיעות לחלל צריכות לקבל את אישורה של ממשלה כלשהי.
ברית המועצות התפרקה בזמן שהקוסמונאוט הרוסי סרגיי קריקליוב שהה בתחנת החלל מיר ב־1991. קריקליוב שוגר לחלל מהרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית קזחסטן, ואמור היה לשהות מחוץ לכדור הארץ 150 יום – אך נאלץ לשהות בחלל יותר מפי שניים מכך בשל השאלה מי יממן את חזרתו לכדור הארץ ומי יישא באחריות לפעילותו בחלל. גלבקוסמוס, סוכנות החלל הרוסית, החלה לבסוף למכור נסיעות לחלל למדינות אחרות כדי לגייס כספים להחזרתו הביתה.
כמה אסטרונאוטים נתקעו בחלל בשל מזג אוויר לא טוב באתר הנחיתה. החזרה לכדור הארץ היא משימה מורכבת ומסובכת, ומובילי המשימה רוצים תמיד להבטיח שמזג האוויר מתאים לכניסה מחדש ולנחיתה, כמו גם לספינות הסיוע ולכוחות הקרקעיים. "לעיתים מזג האוויר גורם לעיכוב של יום אחד או שניים", מסביר קייטס, "ולפעמים זה יכול להיות כמה שבועות. זה טבעו של העסק הזה".
חללית בואינג סטארליינר מתכוננת לעגון בתחנת החלל הבינלאומית בפעם הראשונה | צילום: NASA via AP
מעבורת החלל אטלנטיס, עם צוות של שבעה אסטרונאוטים, אמורה הייתה לנחות ב־23 במאי 2009, אך חזרתה לכדור הארץ נדחתה. נאס"א ייחסה את העיכוב בן היום האחד ל"מזג אוויר דינמי באזור שמסביב למרכז החלל על שם קנדי של נאס"א בפלורידה".
במקרים אחדים אסטרונאוטים נתקעו בחלל בשל משנה זהירות. אחרי שהמעבורת קולומביה התפוצצה במהלך החזרה לכדור הארץ ב־2003, וכל שבעת האסטרונאוטים שעליה נהרגו – כולל הישראלי אילן רמון - נאס"א השהתה את כל הטיסות לחלל. שני אסטרונאוטים אמריקנים, דונלד פטיט וקנת' באוארסוקס, והקוסמונאוט הרוסי ניקולאי בדרין, ששהו יחד בתחנת החלל הבינלאומית, בילו כמה חודשים נוספים בחלל עד שחללית רוסית החזירה אותם הביתה.
עם זאת, מדענים אומרים שהאסטרונאוטים מתייחסים לעצמם רק לעיתים רחוקות כאל מי ש"תקועים" בחלל. העיכובים הם חלק מהמערכת, אומרים טייסי החלל, והם מוקירים את זמנם מחוץ לכדור הארץ.
כמה שבועות לאחר שסוניטה ויליאמס ובארי וילמור חזרו מהחלל בתום תקופת השהות המוארכת שלהם שם, הם הופיעו יחדיו בחדשות פוקס. ווילמור אמר אז: "במתווה הכולל של הדברים, לא היינו תקועים". שעות מאוחר יותר, במסיבת עיתונאים ביוסטון, ציין ווילמור: "משום שאנו מצויים בטיסת חלל אנושית, אנו מתכוננים לכל מספר שהוא של אפשרויות. זהו כביש קופצני, ולעולם אין לדעת מתי זה עומד להתרחש".