עבור הנשיא דונלד טראמפ, ראש עיריית לונדון וראש העיר הנבחר של ניו יורק הם מאותו סוג: מוסלמים ובעלי נטייה שמאלית ופרוגרסיבית. "הוא לוזר קר-דם שצריך להתמקד בפשיעה בלונדון, לא בי," אמר טראמפ על סאדיק קאן, מנהיג לונדון הנמצא כעת בקדנציה השלישית שלו. "שונא יהודים מוכח ומוצהר", כך תיאר טראמפ את זוהראן ממדאני, שזכה בשבוע שעבר במשרה הגבוהה ביותר בעיר הולדתו של טראמפ.
עוד כתבות בנושא
טראמפ אינו היחיד הרואה קווי דמיון בין השניים. שניהם בני מהגרים שבנו קריירות על אידיאלים פרוגרסיביים, שעוצבו על ידי פוליטיקה של גיוון וזהות. לונדון וניו יורק, בירות תרבות ופיננסים המחוברות בקו רקיע ובאופי ומתפארות באוכלוסיות יהודיות גדולות, יונהגו בקרוב שתיהן בידי ראשי ערים מוסלמים שייאלצו לנווט בין זרמי אמונה, גזע ומעמד בתקופה של קיטוב פוליטי וזעם. עם זאת, הדמיון ביניהם אינו הולך רחוק מעבר לשותפות הדתית.
קאן, בן 54, יליד דרום לונדון מדור ה־X, הוא ותיק הממסד של מפלגת הלייבור בבריטניה, עורך דין ושר זוטר לשעבר שעוצב על ידי הפרגמטיות הזהירה של הפוליטיקה המפלגתית. ביוני העניק לו המלך צ'ארלס השלישי תואר אבירות, לראשונה לראש עיר לונדון.
הכי מעניין
ממדאני, בן 34, הוא דמוקרטי-סוציאליסט מילניאלי מקווינס, יליד אפריקה ובנם של אקדמאים אוגנדים והודים, זכה במשרה כמורד נגד ההיררכיות הפוליטיות והתאגידיות של ניו יורק. אך ככל שמסלוליהם מתכנסים אל התפקידים הבכירים בערים המתמלאות בבנקאים עשירים, שכונות מהגרים דלות, מסגדים ובתי כנסת - הקדנציה הארוכה של קאן מציעה גם תקדימים וגם אזהרות עבור עמיתו מניו יורק.
עוד כתבות בנושא
שני האישים מתמודדים עם יחסים מורכבים מול מגזרי הפיננסים האימתניים של עריהם, אך עם כלים שונים מאוד. לקאן שליטה מוגבלת על מרכז הבנקאות הגלובלי הידוע כ"הסיטי", שתופס מייל רבוע בלב לונדון. הוא מנהל את התחבורה וחלק ממדיניות השיטור, אך אינו יכול לקבוע מס הכנסה או מס חברות, הנמצאים בסמכות השלטון הלאומי.
בניו יורק, ממדאני - שערער את וול סטריט בקריאתו למס של 2 אחוזים על הכנסות מעל מיליון דולר - יחזיק בסמכות ישירה יותר מקאן על בתי ספר, משטרה ותקציבים, אך עדיין יזדקק לאישור אלבני (בירת מדינת ניו יורק) עבור מהלכים תקציביים גדולים ולוושינגטון עבור חלק מהמימון והרגולציה. בלונדון ובניו יורק, האידיאלים הפוליטיים של חלוקה מחדש מתנגשים באותה מציאות כלכלית: שגשוג תלוי, לפחות בחלקו, במרכזים פיננסיים משגשגים.
ראש עיריית ניו יורק הנבחר, זוהראן ממדאני | צילום: AP
ניו יורק גם תלויה באלבני ובוושינגטון למיליארדי דולרים בסובסידיות. מוקדם יותר השנה, משרד התחבורה הפדרלי הקפיא 18 מיליארד דולר לפרויקטים בעיר, וטראמפ איים על ראש העיר הנבחר בקיצוצים נוספים. "אני זה שבעצם צריך לאשר הרבה מהדברים שמגיעים אליו, אז הוא מתחיל ברגל שמאל," אמר הנשיא. אך המבחן הקשה יותר לשני ראשי הערים נעוץ מעבר לתקציבים ולדירוגי אג"ח, אלא בפוליטיקה של זהות.
שנותיו הראשונות של קאן כראש עיר לונדון התאפיינו בקשרים קרובים עם ארגונים יהודיים. הופעתו הרשמית הראשונה לאחר בחירתו במאי 2016 הייתה בטקס זיכרון לשואה. הוא הצטרף מיד לקמפיין נגד אנטישמיות בעירו, שבה מתגוררים יותר מ־145 אלף יהודים. ועד שליחי הקהילות היהודיות, ארגון גג מוביל, אמר שפתיחתו בתפקיד "קבעה טון חיובי מאוד".
ממדאני לא ייכנס לתפקיד עד ינואר, אך נראה שהוא מבין את חשיבות הקשר הזה בעיר עם האוכלוסייה היהודית הגדולה בארצות הברית. הוא ניהל קמפיין אקטיבי בשכונות יהודיות, פרסם מודעות בעיתונים ביידיש והתחייב להגדיל את התקצוב למאבק באלימות על רקע שנאה ב־800 אחוזים.
ראש עיריית לונדון, סאדיק קאן | צילום: AFP
כראש העיר השלישי בלבד של לונדון מאז שנוצר התפקיד בשנת 2000 כדי לבזר סמכויות מהשלטון הלאומי, קאן היה במובנים מסוימים המנהיג שהיהודים בלונדון היו הנוחים ביותר איתו. קודמו, בוריס ג'ונסון מהשמרנים, לא היה אהוד במיוחד בקרב רוב היהודים בעלי הנטייה הפרוגרסיבית. והראשון בתפקיד, קן ליווינגסטון מהלייבור, הותיר מורשת רעילה בנושאים יהודיים, כולל טענתו שהיה "שיתוף פעולה אמיתי" בין יהודים לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
ב־2018 אמר קאן בנאום בפני ועד שליחי הקהילות כי "זה מכאיב לי עד עומק לבי כשאני שומע שהרבה יהודים חשים כיום שמפלגה שבדרך כלל הייתה הבית הטבעי שלהם אינה פועלת לטובתם". שנה לאחר מכן, כשקורבין הוביל את הלייבור לתבוסה מהדהדת, אמר קאן שהבוחרים "צדקו".
"אנשים שהתנסו בעבודה איתו מוצאים אותו יסודי מאוד וחבר נאמן ליהודים מכל הסוגים," אמרה הרב ד"ר לורה ג'אנר־קלאוסנר, רב קהילת ברומלי רפורם והראש לשעבר של היהדות הרפורמית בבריטניה. ואז הגיעה מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
עוד כתבות בנושא
במהלך המלחמה, לונדון ראתה חלק מההפגנות הפרו־פלסטיניות הגדולות באירופה. כמעט מדי שבוע מילאו אלפים את וייטהול ואת כיכר טרפלגר בקריאות להפסקת אש. ההפגנות היו ברובן שלוות, אך דיווחים על קריאות אנטישמיות והטרדות ליד שכונות יהודיות ערערו רבים מיהודי לונדון. מנהיגי הקהילה האשימו את קאן ואת משטרת המטרופולין בכך שלא גרמו לתושבים היהודים להרגיש בטוחים, גם כאשר קאן גינה שוב ושוב אנטישמיות וקרא למשטרה לפעול נגד פשעי שנאה.
המתחים הגיעו לשיאם באביב 2024, כאשר גדעון פאלטר, ראש הארגון למאבק באנטישמיות, נעצר על ידי המשטרה כשחבש כיפה והלך לכיוון הפגנה. שוטרים אמרו לו שנוכחותו כ"יהודי גלוי" עשויה "להרגיז" את המפגינים ומנעו ממנו להיכנס לאזור - תקרית שתועדה בסרטון והופצה ברשת.
קאן כינה את המקרה "בלתי מתקבל על הדעת" והתנצל בפני פאלטר, באומרו "איש בלונדון לא צריך להרגיש אי־פעם לא בטוח או לא רצוי בגלל מי שהוא". פאלטר לא התרצה ואמר שקאן נכשל בעקביות להתאים בין הצהרותיו נגד אנטישמיות לבין פעולות ממשיות למיגורה.
"שנים שהקהילה היהודית רואה מהראש העיר רק הופעות טקסיות והזדמנויות צילום," אמר פאלטר. "האנטישמיות התפוצצה ברחובות לונדון מאז טבח חמאס ב־7 באוקטובר, ובכל זאת ראש העיר מציע רק הצהרות".
פרו-פלסטינים מנופפים בדגלי פלסטין כשהם צועדים על פני גשר ווטרלו במרכז לונדון | צילום: AFP
קאן גם החריף את ביקורתו על ישראל על עיכוב העברת סיוע לרצועת עזה. הוא היה בין הקולות המוקדמים בלייבור שקראו לבריטניה להכיר במדינה פלסטינית - צעד שראש הממשלה קיר סטארמר אכן ביצע בספטמבר. באותו חודש הלך קאן רחוק יותר, ויצא נגד קו ממשלת הלייבור כשהשתמש במילה "ג'נוסייד".
"אני חושב שאי אפשר לברוח מן המסקנה שבעזה אנחנו רואים מול עינינו ממש רצח עם," אמר באירוע ציבורי במערב לונדון. האמירה זכתה לתשואות מהקהל, אך גם לגינויים מהירים מרבים מבעלי בריתו היהודים לשעבר.
ועד שליחי הקהילות אמר שקאן "מסכן את העמקת השסעים בקהילות שלנו". המועצה היהודית להנהגה הייתה ביקורתית באותה מידה כלפי "הרטוריקה המתסיסה", ואמרה ש"רבים מיהודי לונדון כבר אינם מרגישים שמיוצגים על ידי ראש העיר שלהם".
לא כל המנהיגים היהודים מאשימים את קאן בעמדתו. "יש לו הרבה בעיות עם המלחמה בעזה. טוב, שיצטרף למועדון," אמרה ג'אנר־קלאוסנר. "האם הייתי קוראת לזה רצח עם? לא. אבל אני לא חושבת ששימוש במילה הזו הופך אותו לאנטישמי". ובכל זאת, הקרע העמיק. ועד שליחי הקהילות, המועצה היהודית להנהגה ויהדות מתקדמת - ארגונים שדיברו בחום על קאן בעבר - סירבו כולם להגיב בפומבי לוושינגטון פוסט על טיב היחסים כיום.
עוד כתבות בנושא
