זה כבר לא תרחיש עתידי, אלא מציאות שהולכת ומתבססת: פוליטיקאים מוסלמים וכמובן פרו־פלסטינים, שטופי שנאה עיוורת כלפי ישראל, פושטים על בירות המערב. לאחר בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק - בחירה שעוררה מחאה עזה בקרב הקהילה היהודית בשל תמיכתו הגלויה בסיסמה “Globalize the Intifada”, שלילתו את האופי היהודי של ישראל והאשמותיו בדבר "רצח עם" בעזה - גם פריז עשויה בקרוב לעמוד בפני בחירת ראש עיר פרו־פלסטיני מן השמאל הקיצוני.
זוהי סופיה שיקירו, ממוצא אלג'רית, חברת הפרלמנט ממפלגת “צרפת הלא-כנועה” (LFI), המפלגה הרדיקלית בראשות ז'אן-לוק מלנשון. "היא תנהל קמפיין בעוצמה של בולדוזר", אמר לעיתון פיגארו גורם בכיר בשמאל הפריזאי. שיקירו, הנחשבת למקורבת במיוחד למלנשון, קיבלה השבוע את המועמדות הרשמית לראשות עיריית פריז בבחירות המוניציפליות במרץ, וטענה כי "הגיעה לבשלות הדרושה" לתפקיד. בינתיים, בלשכת המפלגה כבר מכנים אותה "הממדאני הצרפתית".
זוהראן ממדאני | צילום: SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA
הסקרים מעניקים לה לא פחות מ־15% מהקולות: נקודת פתיחה נאה עבור בת ה־46, המתכוונת למנף רטוריקה רב־תרבותית ופרו־פלסטינית כדי להרחיב את בסיס תומכיה. בשבוע שעבר הופיעה שיקירו בתחנת המשטרה של הרובע ה־19 בדרישה לשחרר פעילים פרו־פלסטינים שהפריעו לקונצרט של התזמורת הישראלית בפילהרמוני של פריז באמצעות אבוקות וסיסמאות אנטישמיות. אך זו אינה הפרשה היחידה שבה הייתה מעורבת.
הכי מעניין
בקיץ 2024 פרסמה בחשבון האינסטגרם שלה מסרים לזכרו של איסמעיל הנייה, מנהיג חמאס שחוסל בפעולה ישראלית בלב טהראן. היא כינתה אותו "שהיד" ו"מנהיג ההתנגדות הפלסטינית". תגובת התאחדות הסטודנטים היהודים בצרפת (UEJF) לא איחרה להגיע: "בהצגת ראש ארגון טרור כ'שהיד' וכמנהיג 'התנגדות', תוך התעלמות מפשעיו נגד אזרחים, מבקשת שיקירו להפוך את הנייה לדמות ראויה לשבחים", קבע הארגון שמיד הגיש נגדה תלונה על "הסתה לטרור".
סופיה שיקירו, מועמדת לראשות עיריית פריז | צילום: Thibaud MORITZ / AFP
בפחות משעה וחצי טיסה מפריז, ראש עיריית לונדון סאדיק חאן, בן למהגרים מפקיסטן והמוסלמי הראשון המכהן בתפקיד, עורר סערה בחודש אפריל האחרון. במסר לרגל החג המוסלמי עיד אל־פיטר, הזכיר חאן את הקורבנות הפלסטינים בעזה, אך נמנע מאזכור טבח השבעה באוקטובר. בשגרירות ישראל בלונדון הביעו תדהמה מכך שההודעה לא כללה אזכור לחמאס או גינוי לטרור, ואף לא דרישה לשחרור 59 החטופים, שהוחזקו אז בתנאים לא אנושיים.
באוקטובר האחרון, במהלך ישיבת מועצת העיר, שאלה מנהיגת האופוזיציה סוזן הול את חאן לגבי ההפגנות הפרו־פלסטיניות בעיר, שבהן נשמעות סיסמאות נגד ישראל. "אני לא סבור שהן אנטישמיות, הכול תלוי בהקשר", השיב חאן. שוב, הכול תלוי בהקשר. הרי כיצד אפשר לשכוח את השימוע שנערך בדצמבר 2023, כאשר נשיאת אוניברסיטת הרווארד סירבה לראות בקריאה להשמדת העם היהודי הפרה של כללי האוניברסיטה? "תלוי מההקשר שבו הדברים נאמרים", היא ציינה - בדיוק כמו שעשה חאן.
סאדיק חאן, ראש עיריית לונדון | צילום: Oli SCARFF / AFP
וזה לא נגמר שם. לא רק בניו יורק, לא רק בפריז ולא רק בלונדון - גם באמסטרדם, מאז עלייתה של ראש העיר הפרוגרסיבית פמקה הלסמה, גוברת תחושת חוסר הביטחון בקרב יהודי העיר. ב־7 באוקטובר 2024, ביום השנה לטבח החמאס, התירה הלסמה לקיים מצעד פרו־פלסטיני. חודש לאחר מכן הותקפו אוהדי מכבי תל אביב בציד יהודים ממש ברחובות העיר: מתקפה שביצעו מהגרים ערבים־מוסלמים בני הדור השני והשלישי, שצמחו על רקע מדיניותה ורטוריקתה של הלסמה.
מול התופעה הזו ברור שמנהיגי השמאל הקיצוני והפרו־פלסטיני כבר אינם קולות שוליים, אלא שחקנים מרכזיים בזירה הפוליטית של המערב. בזמן שאירופה סקרה את כמויות הסיוע ההומניטרי שנשלחו לעזה, הכיכרות שבעבר נחשבו למוקדי דמוקרטיה ונאורות הפכו למוקד לאידיאולוגיות קיצוניות ואלימות. בעוד ממשלות המערב פתחו בהתלהבות מופרזת את שעריהן למהגרים, מבקשי המקלט כבר תכננו כיצד לשלוט במדינות התמימות שמארחות אותם. ועכשיו? ייתכן שכבר מאוחר מדי לתקן.
עוד כתבות בנושא
